שני ציפורי שיר נחתו בבית-השיטה לפני כחודש ימים. היא הייתה בזמנו 'הזמרת של המדינה' – שולי נתן, והוא זמר חובב – אייבי לוי, בעל קול בס עמוק, גבוה, כריזמטי, אושיה ידועה בעמק, ולא רק.
בגיל 70 פלוס, החליטו לשנות לוקיישן ולברוח מהעיר הגדולה והצפופה והרעשנית. כמי שנולד בקיבוץ שדה אליהו אייבי תמיד חלם לחזור לעמק, לשורשים, ועכשיו הגשים את חלומו.
בגיל 55 עזב אייבי את הקיבוץ, ובגיל 75 חזר לעמק. כאשר גילו את הבית בהרחבה שהיה ממוקם בפינה עליונה בסוף הרחוב, מיד התאהבו בו, והחליטו שזה יהיה בית חלומותיהם. זו הייתה החלטה מהירה וחד משמעית, אחרי שראו בתים נוספים באזור. לאחר בנייה מחדש של כל הבית מבפנים לפי טעמם האישי, נרשמו כתושבים, והיום הם כאן.
• חוזרים לשורשים
פגשתי את אייבי יושב על מרפסת ביתו כשהוא משקיף על הנוף המקסים הפרוס לרגליו. נכנסתי לבית, להיכל, ולרגע נדמה היה שכאן שוכנת ירושלים של זהב. סלון ענק עם חופה מעץ, חדרי אורחים מאובזרים, חלונות הזזה לנוף, מטבח גדול, ארונות שקועים, ומגירות לחלב ובשר, בית שהוא המילה האחרונה, והוא, אייבי מתהלך בו בתחושת גאווה.
אייבי הוא בנו של מריו לוי ז"ל, אבי החקלאות האורגנית בישראל, ומייסד החקלאות הביולוגית. הוא השתלם בשוויץ, קיבל פרסים על מפעל חיים, ואף תואר כבוד מאוניברסיטת בר אילן. גידל דורות של מגדלי גידולים אורגניים. מריו נפטר לפני שנתיים בגיל 94.
כצנחן השתתף אייבי בכל מלחמות ישראל. היה קשור לפעילויות יוצאות דופן, הציל חיי אדם, וזכה לצלש"ם, פייטר אמיתי. בשירות הסדיר נפצע ברגליו, ועד היום הוא סוחב צלקות מאותה פציעה.
בשדה אליהו הקים את מפעל התבלינים, ובמשך עשר שנים ניהל את הגידולים והשיווק. לאחר מכן עזב גם את הקיבוץ וגם את הדת. בתחום המקצועי הלך בדרכו של אביו ועבד בחברות 'אגרסקו' ואחרות כאחראי על יצוא התבלינים הירוקים לחול'. בשלב מסוים הייתה לו גם חברה משלו עם שותף.
ענף התבלינים בישראל הוא ענף חזק ללא מתחרים. ביוזמתו ובכריזמה שלו הרחיב את החברה והכניס אליה עוד 200 מגדלים חדשים מבקעת הירדן, עמק המעיינות, רמת הגולן, חבל הבשור וערבה. הוא נהג לפקוד אותם אישית בשטח לעיתים קרובות. בשנים האחרונות נכנסו אפריקה והודו לשוק, אבל ישראל עדיין היא מעצמה בתחום.
איך הכרתם אתה ושולי? הרי אתם באים מעולמות שונים וממקומות מרוחקים?
אייבי: "במלחמת 67' הייתי בין משחררי העיר העתיקה בירושלים. בכל שנה בתאריך השחרור קיימנו אירוע זיכרון לחללי גבעת התחמושת, ושולי הופיעה שם עם השיר 'ירושלים של זהב', (נעמי שמר). לימים הפכה לזמרת הבית שלנו, והופיעה גם כשהיינו במילואים לאורך השנים, ופשוט אימצנו אותה.
ב- 2017 ציינו 50 שנים לשחרור ירושלים באצטדיון מגדל דוד. אני סיפרתי סיפור של מורשת קרב, ושרתי את השיר 'הכותל'. כשירדתי מהבמה בתה של שולי (שהייתה אז גרושה) אמרה לה, 'הבחור הזה מוצא חן בעיניי, גשי אליו ותשאלי אם הוא הבן של מריו לוי? כשהשבתי בחיוב, היא סיפרה בהתרגשות שבנה היה סטודנט של אבי, והוא מעריץ גדול שלו. משם זה התגלגל… כמה ימים אחר כך נסעתי עם אבי אליהם לרעננה והקשר הלך והתחזק".
• מחוברים גם על הבמה
לאייבי יש 8 ילדים (משתי נשים), לשולי 5 ילדים. חלקם בארץ וחלקם בחו"ל. הם צמד שמופיע באירועים חברתיים, ואפילו בקורונה הרימו ערב על דשא ביתם. אייבי עזב את הדת, אבל משהו ממנה נשאר בו, והוא מגיע עם שולי לבית הכנסת של בית השיטה בכל ליל שבת.
שולי נולדה בלונדון והגיעה עם משפחתה לישראל כשהייתה בת שלוש. היא שומרת מסורת, וקרובים לליבה במיוחד שירים חסידיים ושירי שבת. לאחר עשר שנים בהן התמסרה לגידול ילדיה, חזרה לבמה והופיעה במקומות רבים במושבים, קיבוצים, בתי אבות, בכת המקויה בחפציבה, בביתה ברעננה ועוד. (קיסריה היא לא משאת נפש).
עכשיו הם מתכננים ערבי שירה בביתם החדש, שלדברי אייבי יכול להכיל 50 איש בקלות. אייבי הוא אושיה חברתית, מוקף חברים. כשהם מופיעים יחד הוא לוקח עשר דקות מההופעה, מספר סיפור של מורשת קרב, והם מסיימים יחד בשירי קודש. גם היא התאהבה בבית השיטה, שנקראת גם 'בית השירה', על שום ערבי השירה שהתקיימו בה מאז נוסד הקיבוץ וקיימים עד היום, כך שיש להם כר נרחב לפעילות מוסיקלית.
לפני שנתיים עבר אייבי קורס למדריכי תיירות, והוא עוסק בזה בחדווה רבה. "אלה היו, הוא אומר, השנתיים הכי יפות בחיי". הוא חורש את הארץ לאורכה ולרוחבה עם קבוצות וחברים, וזה נותן לו סיפוק רב.
אנחנו עוברים בין פינות הדק, אייבי במכנסי התעמלות. זה עתה סיים את השחייה היומית בבריכה ואימון פילאטיס. בימים אלה הוא כותב את הפרק האחרון בסיפור חייו על הזוגיות שלו עם שולי נתן. רוב הספר כמעט מוכן. ואני כבר מתרגשת לקוראו. יהיו בו הרבה סיפורי מורשת קרב, ערכים, ציונות, ועוד הרבה הפתעות, כי אייבי הוא אדם מפתיע…