"חקלאות היא חלק בלתי נפרד מהדי.אן.איי שלי, ואני מחובר לאדמה בעבותות ומהשורש, הלכה למעשה", כך פותח עמנו את הריאיון חיים ליבנה, ממושב מגן שאול בגלבוע, חקלאי בעבר, בהווה ובסבירות גבוהה מאוד עד מוחלטת – גם בעתיד.
הוא בן 70, נשוי למיי-לין, אב לשבעה ילדים ותריסר נכדים. בסטטוס הנוכחי שלו הוא פנסיונר שלא תואם ממש את ההגדרה הקלישאתית, נוכח סדר היום שלו ועל כך נרחיב בהמשך. ליבנה הוא בן מושב דבורה וב-45 השנים האחרונות הוא מתגורר במגן שאול, כשהוא נמנה עם דור המייסדים.
• "מצער אותי לראות שאין מקום לחדשנות פורצת דרך בענפים ובגידולים השונים בחקלאות"
בשנות השבעים גידל ורדים למחייתו כשהענף הוא 'פרח' תרתי משמע, אך עם כניסתה של דרום אפריקה לגידולים, הפך הגידול לפחות ופחות ריווחי, עד כמעט לגוויעתו הסופית. לאורך השנים גידל ליבנה גם עגבניות, בוטנים, כותנה, אפרסמונים וגידולי שדה נוספים.
לאחר שפרש מגידול חקלאי הוא התפרנס למחייתו כמנהל בתי אריזה להדרים ובהמשך הקריירה שימש כפרויקטור בתחום האריזה והמים במדינות מרכז ודרום אמריקה ובהן: מקסיקו, ניקרגואה, פנמה, אל סלוודור ועוד. לליבנה משנה סדורה בנוגע לחקלאים בישראל: "החקלאות בישראל למעשה מתה. במציאות של היום אם אתה לא חקלאי גדול אין לך סיכוי לשרוד. אני גם לא מזהה אף גוף אמיתי, כולל משרד החקלאות שמסתכל קדימה ומתכנן את עתידה של החקלאות בישראל. מצער אותי לראות שאין מקום לחדשנות פורצת דרך בענפים ובגידולים השונים, אין קידום של פרוייקטים וטכנולוגיות ואין תמיכה אמיתית בחקלאי הפשוט שמתמודד עם אינספור אתגרים. בסוף גם רבים מהחקלאים מתייאשים וזונחים את העבודה בחקלאות שכל כך חשובה למהות של המדינה שלנו. הדוגמא שהכי משקפת באה לידי ביטוי במושב בו אני מתגורר. בעבר היו בו 45 מגדלים וחקלאים וכיום נותרו רק שניים. הנתון העצוב הזה הוא בבואה של המצב העגום של החקלאות בישראל", הוא אומר.
• מערכות חימום וקירור
לפני כארבע שנים יצא ליבנה לגמלאות והחליט לאמץ את אחד הפרוייקטים שבהם הוא עסק מעבר לים: גידולי פפיה ובהמשך גידולים של עצי קקאו וקפה.
בשלב ראשון הוא בנה בעשר אצבעותיו, יחד עם תמיכה של רעייתו, שלוש חממות בגודל של חצי דונם ומשתלה. אט אט התפתח העיסוק ומלאכת הטיפוח של הגידולים תופסת חלק ניכר משגרת חייו. "אני מגדל מספר זנים של פפיה, כשאת אחד הזנים, נועם, הקרוי על שמה שלי בתי, אני טיפחתי", הוא מספר, "החממות מאובזרות במערכות חימום לחורף וקירור לקיץ מכיוון שמדובר בגידולים מאוד רגישים".
"גידול הפפיות מאוד מספק אותי. אני כמובן לא נהיה עשיר מזה, אבל הירוק בעיניים ממלא אותי..רבים מהחקלאים מתייאשים וזונחים את העבודה בענפים השונים. הדוגמא שהכי משקפת באה לידי ביטוי במושב מגן שאול בו אני מתגורר. בעבר היו בו 45 מגדלים וחקלאים וכיום נותרו בו רק שניים"
נכון להיום ליבנה מציע את הפפיות שהוא מגדל למכירה ויש בעלי מסעדות שרוכשים ממנו את הפרי על בסיס קבוע, כשהוא מהווה בסיס למנות שלהם, בין היתר לסלט תאילנדי.
למרות שהוא אוחז בסטטוס של גמלאי, ליבנה מקפיד להישאר קרוב לגידולים שלו. הוא מפנה מדי יום כמה שעות לטיפולים השוטפים, כשלעיתים מספיקות לו שעות בודדות ולעיתים הוא נדרש לשמונה שעות עבודה יומיות ויותר, "זה מאוד מספק אותי", הוא אומר, "אני כמובן לא נהיה עשיר מזה, אבל הירוק בעיניים ממלא אותי. זה גם עיסוק מאתגר מכיוון שלא קל לגדל קקאו וקפה שמבוססים על אקלים טרופי. יתרה מכך, אפשר לספור על יד אחת את מגדלי הקקאו בישראל ואני גאה להיות אחד מהם. כרגע הקקאו והקפה גדלים ומתפתחים והכוונה היא להמשיך לטפח אותם. בימים אלה אני בתהליך של הקמת מרכז מבקרים וחלק ניכר ממנו יוקדש לעצי הקפה והקקאו, לצד הפפיות כמובן. אני רואה בדמיוני כבר ילדים קטנים מתרוצצים בין החממות, מתרשמים מהפירות והעצים הייחודים ורוכשים ידע שיסקרן כל אדם- בכל גיל. מעבר לכך הם יוכלו לקנות פירות ושתילים במשתלה".
• מסגולות הפאפיה
בפאפייה כמות נדיבה של ויטמין סי וסיבים. לדברי ליבנה מדובר בכמות גדולה פי עשר מאשר בתפוז. "הפרי עשיר בויטמין A ומכיל כמות נכבדת של בטא קרוטן. פרי הפאפיה נהדר לקיבה קשה, הוא מסייע בהורדת כולסטרול ויש בו גם פפאין- חומר שמונע דלקות. מעבר לכך הוא דל קלוריות".