פגעו בפרטיות שלכם? דעו את זכויותכם

כל מה שלא ידעתם על חוק יסוד כבוד האדם וחירותו. עו"ד שרון גליק בטור האישי מרחיבה על החוק

חוק יסוד כבוד האדם וחירותו מגן על פרטיות האדם בזכות חוקתית ובהתאם מאפשר לבתי המשפט לפסוק פיצויים משמעותיים כאשר זו נפגעת.
חוק הגנת הפרטיות, התשמ"א-1981, הוא החוק המרכזי המסדיר את סוגיית הזכות לפרטיות בישראל וקובע כי פגיעה בפרטיות היא עוולה אזרחית נזיקית, דהיינו הנפגע רשאי להגיש תביעה כספית בגין הנזקים אשר גרמה לו הפגיעה בפרטיותו.
עוד החוק מסדיר את פעילותם של מאגרי מידע הכוללים מידע פרטי ורגיש, וכן קובע שראיות שהושגו תוך כדי פגיעה בפרטיות לא תהיינה קבילות, אלא באישור בית המשפט.
חוק הגנת הפרטיות מאפשר קבלת פיצוי גם ללא הוכחת נזק, עד סכום מקסימלי של 50 אלף שקלים מבלי שהתובע יצטרך להוכיח שנגרם לו נזק ו/או באיזה היקף נגרם הנזק.
ויתרה מכך, אם הצד התובע יוכיח כי פרטיותו נפגעה וכי הצד הנתבע פגע בפרטיותו בכוונה, בית המשפט מוסמך אף לפסוק פיצויים בסכום כפול.


ניתן להגיש קובלנה פלילית בגין מעשה של פגיעה בפרטיות, כאשר נעשה במזיד. באם יקבע כי נעשתה עבירה פלילית העונש הצפוי הינו עד 5 שנות מאסר


[dfp name="728×90" height="728" width="90"]


בהתאם לחוק הנתבע לא רשאי לחקור את התובע בגין בדבר שמו הטוב, אופיו, דעותיו או עברו, וכי נושאים אילו הינם בלתי רלבנטיים. תחומי החיים עליהם משתרעת הזכות לפרטיות הם רחבים ומגוונים. גופו של אדם, דמותו, שיחותיו עם אחרים, מידע אישי לגביו, מרחב דירתו הפרטית – כל אלו נחשבים לפרטיים. כאשר גורמים אלו נחשפים, מועתקים, מתפרסמים או מנוצלים – המעשה יכול להיחשב לפגיעה בפרטיות.

• ללא הוכחת נזק

פסיקת פיצוי ללא הוכחת נזק, מתרחשת במקרים חמורים של פגיעה בפרטיות אשר גרמה לנזקים להם טוען התובע ומאפשר קבלת סעד של החרמת החומרים שיש בהם משום פגיעה בפרטיות, הסרת הפצתם או השמדתם או מסירתם לתובע. הסעיף קובע פיצוי סטטוטורי ללא הצורך להוכיח נזק בסך של עד 100 אלף ₪. האפשרות לקבל פיצוי מבלי להוכיח את הנזק ניתנה משום שבמקרים רבים קשה להוכיח מה הנזק שנגרם כתוצאה מהפגיעה בפרטיות, ולא קל לאמוד מה היקפו. מכל מקום, ניתנה סמכות נרחבת לבית המשפט לשקול מה יהיה סכום הפיצוי המדויק.
בית המשפט יביא בחשבון מהו היקף הפגיעה, עד כמה חמורה הייתה עוגמת הנפש והסבל שחווה הניזוק, וכיצד התנהגו הצדדים לאחר הפגיעה בפרטיות, דוגמת כוונה ו/או הבעת חרטה.

• רק פגיעה ממשית

חוק הגנת הפרטיות קובע במפורש כי לא ניתן להגיש תביעה בגין מעשה של מה בכך, אשר לא גרם לפגיעה של ממש. והחוק נותן התייחסותו למקרים שבהם התובע לא נפגע כלל והגשת התביעה, נובעת מרצון להטריד ולהקניט את הנתבע.

• קובלנה פלילית

ניתן להגיש קובלנה פלילית בגין מעשה של פגיעה בפרטיות, כאשר נעשה במזיד. באם יקבע כי נעשתה עבירה פלילית העונש הצפוי הינו עד 5 שנות מאסר.


[dfp name="728×90" height="728" width="90"]


• הקלות לפוגע

החוק מאפשר הקלות לפוגע, לרבות פרסום התנצלות או מניעת הפצה של החומרים המהווים פגיעה בפרטיות.

• התיישנות

תשומת לבכם כי לפי החוק, רק עד שנתיים ניתן להגיש תביעתכם לגבי עילות פגיעה בפרטיות.

• לסיכום

אם נפגעתם מצילום, מעקב, הפרת סודיות או כל מעשה אחר של פגיעה בפרטיות – פנו לעורך דין המתמחה בפגיעה בפרטיות, לשם הגשת תביעה. אנו כאן לרשותכם ונשמח לסייע לכם למצות את זכויותיכם.

 

 

״לאמת יש רק צד אחד והיא יצאה לאור היום״

|

גיוס חרדים לצה"ל – מהלך משפטי ראוי, האמנם?  

|