אלכס החל את דרכו במד"א ב-1970, אז בזמן הפגזות טבריה ובית שאן מכיוון ירדן – הגיע ביוזמתו לתחנת מד״א טבריה והחל בפינוי פצועים לבית החולים פוריה, כשחזר לתחנה – אמר לו מנהל התחנה בועז נורקין: ״מרגע זה אתה כאן״ ואלכס לא עזב מעולם. לאורך השנים פעל אלכס בארגון בשלל תפקידים, בהם חבר ועד ארצי וסגן ראש משלחת מד״א לאוקלהומה.
"יש אירוע אחד שלא אשכח״ אומר אלכס, "זה היה לפני כמעט שלושים שנה. משאית שנסעה בירידות של טבריה כשלפתע הבלמים הפסיקו לפעול. הגעתי לשם ראשון והתחלנו לחלץ את הילדים שהיו עם פגיעות מאוד מאוד קשות בידיים – החוצה. זו הייתה תאונה מאוד קשה כי זו הייתה משאית שהסבו אותה להסיע ילדים, לא היו שום חגורות בטיחות. שום דבר".
״עד היום אני יוצא לקריאות ועושה תורנות בניידת טיפול נמרץ" מספר אלכס ומוסיף, ״למה אני ממשיך להתנדב בגילי? כי מד״א זה חיידק, במובן הטוב כמובן – יש משהו בלעזור לאנשים, ברוח ההתנדבות וכמובן בזכות להציל חיים של פצועים וחולים. בכל מקום שאני מגיע אליו אני הולך זקוף ואנשים משבחים אותי. אשתי והבת שלי לוחצות עליי לרדת מהאופנוע, אבל אני לא יכול. אני מכור לזה".
אלי בין, מנכ"ל מד"א: "הכוח האמתי שלנו, לאורך כל שנות הארגון, הוא ההון האנושי הייחודי, המרגש והמקצועי שלו. אלכס, ותיק רוכבי האופנועים במד"א הנו דוגמא ומופת לאהבת חינם, לנתינה אין סופית ולהצלת חיים מסביב לשעון. במשך עשרות שנות ההתנדבות שלו במגן דוד אדום הוא הציל אלפי חולים ופצועים בזמן שגרה, בחירום ובמלחמות והוא ממשיך לעשות זאת בכל יום כשהוא מגיע עם האופנוע של מד"א לכל אדם שזקוק לעזרתו."