חברי קהילת הלהט"ב בישראל מתמודדים לאורך השנים עם אתגרים לרוב. זהות מינית, תפיסת המגדר המוכתבת על ידי החברה, היבטים רגשיים, תגובות והתנהגויות שגורמות לא פעם לפגיעה ברווחה הנפשית – ולעיתים אף בבריאות הגופנית של ילדים, צעירים ובוגרים כאחד.
לצד המורכבויות שצוינו, מתמודדים הלהט"בים עם אתגר נוסף- שלא זוכה לחשיפה ניכרת בסדר היום החברתי והתקשורתי בישראל: הצרכים והשירותים שמתגבשים בחיבור בין הרפואה לחברי הקהילה. אותם חברים נרתעים ומפחדים לא פעם להיבדק במרפאות במרכזים הרפואיים השונים ובקהילה.
• מענה מדויק וממוקד
לאורך שנים התגברה הידיעה והבנה בקרב אנשי מקצוע ומטפלים שעקב ההדרה ממערכות בריאות, להט"בים, בעיקר מבוגרים אך לא רק, נוטים יותר לסבול ממחלות רקע, בדידות ומצוקה נפשית.
נוכח ידיעה זו פועל במרכז הרפואי העמק בעפולה 'מרחב בטוח', מעין שם קוד שמוטמע היטב בתרבות הארגונית ותפקידו לאפשר לחברי הקהילה לחוש בטוחים במחלקות השונות, במרפאות הבוגרים והילדים ובחדרי המיון.
את התהליך מובילה מזה כשנתיים ענת ליברטי, 52, אחות מוסמכת בהכשרתה מזה כשלושה עשורים. במרבית שנותיה במרכז הרפואי עמק היא עבדה במחלקה לרפואה דחופה. בחמש השנים האחרונות היא מנהלת חטיבה במחלקות לרפואה דחופה וטיפול נמרץ לב.
"הרגישות באה לידי ביטוי גם בהיבט התרבותי והשפתי. אנחנו לא נצמדים לסטריאוטיפים ולסממנים חיצוניים ומעניקים לכל מטופל טיפול הולם המותאם לצרכיו"
כחלק מהטמעת המרחב, עברה ליברטי הכשרה ממוקדת לפני כשנתיים ומאז היא משתלמת ולומדת עוד ועוד על צרכי הקהילה – בהיבטים של רפואת להט"ב. מלבד ליברטי פועלת בה'עמק' קבוצה שמובילה את הנושא וחברים בה נציג הנהלה, רופא ועו"ס.
"ככל שאני מעמיקה ומתמחה בנושא רפואת הלהט"ב, אני מבינה כמה חשוב להעניק להם מענה נכון, מדויק ומקצועי ואולי לא פחות חשוב- אנושי, מונגש ושוויוני. ברור לי שכל אדם או אישה בקהילת הלהט"ב עבר מצוקה וקושי כזה או אחר, גם אם הוא היום במקום בטוח יותר. החלק הארי של המשתייכים לקהילה חוו במסלול חייהם שיפוטיות, אפליה, והתמודדויות מורכבות נוספות", מסבירה ליברטי ומציינת שיש דגשים יותר ברורים באינטראקציות הנוגעות לאוכלוסיות של ילדים וצעירים.
• מסירים את החששות
עוד היא מוסיפה: "אוכלוסיית הלהט"ב והגדרות הזהות המינית שלה נעה על מנעד רחב, הרבה מעבר למה שהציבור הממוצע מכיר ונחשף. יש המון תתי קטגוריות ולכן אנחנו חייבים לדעת כיצד להעניק להם את המענה הנדרש- ולמנוע ולצמצם עד כמה שאפשר את החששות שלהם, שמגיעים לא פעם כתוצאה מחוויות שליליות ופוגעניות – כאלה שהיו מעצבות בעבורם".
"גם היום אני מנסה לשמוע בדרך ישירה ועקיפה כיצד נוכל להיטיב עם חברי הקהילה והתגובות שאני שומעת מהם ומהן מחממות את הלב. יש לנו עוד דרך לעשות והתמודדויות והנושא הרגיש, אבל אני מאמינה בתהליך הזה ובדרך שאנו מובילים בהצלחה". "כל עובד ואיש צוות במרכז רפואי העמק שנותן שירות או מטפל בחבר הקהילה צריך לנהוג ברגישות, לשים לב לניואנסים של אותו מטופל או מטופלת, ולא לנהוג בשיפוטיות. לא תמיד יש סממנים חיצוניים ולכן צריך להיות במודעות"
ליברטי מציינת כי במסגרת פעילותה, לאחר תהליך מיפוי ראשוני לצרכים, היא שוחחה עם הצוותים הרפואיים ואנשי הקבלה במחלקות השונות, בחדרי היולדות והלידה, במיון ובמשק – העניקה להם כלים והעבירה להם הנחיות תקשורת כלליות וממוקדות – במטרה שחברי הקהילה יסירו את החששות. כמו כן היא קידמה הכשרות שמתבצעות על בסיס קבוע ב"העמק", והן מתרחבות לרבדים נוספים- עם תוכנית סדורה, שכוללת הכשרה מקצועית על ידי מרצים מיומנים שמשתייכים לקהילה הלהט"בית.
"כל עובד ואיש צוות במרכז רפואי העמק שנותן שירות או מטפל בחבר הקהילה צריך לנהוג ברגישות, לשים לב לניואנסים של אותו מטופל או מטופלת, ולא לנהוג בשיפוטיות. לא תמיד יש סממנים חיצוניים ולכן צריך להיות במודעות. לצד זה אנחנו מעניקים לעובדים שלנו ידע רחב בכל הנוגע לקהילה, מאפייניה וההתמודדויות שלה בהיבטים רפואיים ורגשיים- כל זאת בכדי שהטיפול יהיה מזמין ובטוח עבורם- והמענה לצרכים שלהם יהיה מדויק".
במקביל, כחלק מהתפיסה הארגונית וכשגרירת התחום, הקפידה ליברטי להדגיש באמצעות סטיקרים המוכרים ללהט"בים והודבקו ברחבי המרכז הרפואי- כי הם מצויים במרחב בטוח עבורם.
• רגישים לקהילה
"אנחנו מאוד זהירים בתקשורת מול חברי הקהילה", מדגישה ליברטי, "ראשית, אנו מגלים מודעות לשפה שבה אנו פונים, ואף שואלים את המטופל את המטופלת כיצד לפנות אליהם. הרגישות באה לידי ביטוי גם בהיבט התרבותי והשפתי. אנחנו לא נצמדים לסטריאוטיפים ולסממנים חיצוניים ומעניקים לכל מטופל טיפול הולם המותאם לצרכיו. המקום של הזהות המגדרית יהיה ממוקד יותר לאחר שאנו מזהים דפוס כזה או אחר, שלא מתכתב עם הבעיה הרפואית ובמקרים הללו אנו יודעים לערב גורמים מטפלים כאלה ואחרים. חשוב לי להדגיש כי גם במקרים אלו אנו מקפידים לא להיות שיפוטיים או ביקורתיים".
בכדי להרחיב את המענים, לקדם את הנושא ולהעמיק בהבנת הצרכים של הקהילה' ענת יזמה ומקיימת שיתופי פעולה פוריים עם "מקום בעמק", מיזם חברתי המאגד את כל המידע, התוכניות, והאירועים, למען הקהילה הגאה. המטרה: להבין לעומק את הצרכים של חברי קהילת הלהט"ב בעמק. לשם כך הם עורכים סיעורי מוחות ומנסים לדייק את המטרות. "אחת ממטרות העל המרכזיות שלנו היא שחברי הקהילה לא יימנעו מלהגיע למרכז הרפואי ובכלל לטיפול ובעזרת מקום בעמק רציתי להבין ולדייק את הצרכים של חברי הקהילה. זה העניק לנו ידע רב בכל מה שנוגע לצרכים שלהם", מסכמת ליברטי: "גם היום אני מנסה לשמוע בדרך ישירה ועקיפה כיצד נוכל להיטיב עם חברי הקהילה והתגובות שאני שומעת מהם ומהן מחממות את הלב. יש לנו עוד דרך לעשות והתמודדויות והנושא הרגיש, אבל אני מאמינה בתהליך הזה ובדרך שאנו מובילים בהצלחה".