מה אתם יודעים על הגבלת זכות העובד לפרטיות במקום העבודה?

האם מעסיק רשאי לבקש בנסיבות מסוימות – דו"ח איכון של הטלפון הנייד של עובדו? על כך מרחיב עו"ד אורי דדו ב
טורו האישי

בפסק הדין של בית הדין האזורי לעבודה בנצרת – סע"ש 24067-09-16 שטטר נ' פישר תעשיות פרמצבטיות בע"מ – אשר דן במקרה בו ביקשה מעסיקה, לאחר סיום יחסי העבודה בין הצדדים, ומשהעובד הגיש תביעה נגד המעסיקה, לקבל לידיה דו"ח איכון של הטלפון הנייד שסיפקה לעובד כאשר עבד אצלה.
המעסיקה ביקשה להוכיח כי בחודשיים האחרונים להעסקתו, העובד לא עסק בתפקידו כסוכן מכירות אלא בעיסוקים אחרים אישיים, בין היתר של יזמות נדל"ן, על חשבון זמן עבודתו אצל המעסיקה.
בית הדין האזורי לעבודה קבע בזמנו, כי על אף שהמידע המבוקש רלוונטי לגדר המחלוקת בין הצדדים, יש בהיענות לבקשה משום פגיעה בלתי מידתית בזכותו של העובד לפרטיות ודחה את הבקשה.
ביום 4/3/18 ניתן פסק הדין בערעור על תיק זה על ידי בית הדין הארצי לעבודה – ע"ע 40711-04-17 – אשר קיבל את הערעור וקבע כי הוא נעתר לבקשת המעסיקה, בהיותה מצומצמת מבחינת מספר החודשים ומספר השעות ביממה לגביהם התבקש דו"ח האיכון, וקבע כי מאחר ונתוני האיכון הנמסרים על ידי חברת הסלולר עלולים לטמון בחובם גם "מידע עודף", היינו מידע אודות מקום הימצאו של העובד שלא לצורכי עבודתו, נקודת האיזון הראויה היא בהעברת נתוני האיכון קודם כל לעובד אשר יהא רשאי להשחיר את המידע העודף.


[dfp name="728×90" height="728" width="90"]


בהקשר זה הדגיש בית הדין הארצי כי "…להשחרה צפויה להיות משמעות ראייתית, שכן משמעותה היא הודאה בכך שבעת זו לא היה המשיב במקום הקשור לעבודתו…ההנחה היא כי בשעות העבודה שוהה העובד במקומות לצורך עבודתו ובמסגרת תפקידו שאינם מצויים בליבת הזכות לפרטיות כלפי המעסיק, וזהו המידע שעתיד המעסיק לקבל..".
בית הדין הארצי ציין כי ממילא "מקום העבודה נהפך להיות מרחב נזיל שבו למעסיק יש פוטנציאל פיקוח בכל פעולה בכל נקודת זמן בכל מקום בעבודה ומחוצה לה… ואכן, מעסיקים מציידים עובדים מסוג זה באמצעים טכנולוגיים שונים שבאמצעותם יש בידם לפקח על מסגרת שעות העבודה, כגון טלפון נייד, רכב צמוד עם נווטן, מחשב נייד ועוד…".
בקבלת בקשת המעסיקה התבסס בית הדין הארצי בין היתר על כך שמבוקש דו"ח איכון של טלפון סלולרי שנתן המעסיק לעובד, לצורך עבודתו, ולא במכשיר טלפון פרטי השייך לעובד.

אין באמור לעיל להוות תחליף לקבלת ייעוץ משפטי.

״לאמת יש רק צד אחד והיא יצאה לאור היום״

|

גיוס חרדים לצה"ל – מהלך משפטי ראוי, האמנם?  

|