יש לבחון כל מקרה לגופו, עו"ד לידור איזון
תקופת מלחמה ועמידה במועדים – הפרת הסכם, איחור בתשלום, אי דיווח לרשויות ועוד, אלה הנושאים בהם אדון במאמר אינפורמטיבי זה. רבות השיחות שאני מקבל בתקופה האחרונה מפי אנשים רבים, ובפיהם אותה שאלה – 'חתמנו חוזה ואנחנו לא יכולים לעמוד בהתחייבות שלנו בגלל המלחמה, מה הדין?'
במילותיי, אנסה לספק תשובה שתעזור לקוראים להבין את מקומם. כבר כאן אציין שכדי לקבל מענה הולם לכל סיטואציה, חובה עלינו לבחונה לגופה, ולא לעשות היקש מהעקרונות שאציג כאן.
• סיכול והפרות חוזה
דיני החוזים חלים כמעט בכל אירוע בחיינו, הם מלווים אותנו ברכישת הרכב החדש שלנו, מכירת הישן, רכישת הספה, המקרר ובוודאי שברכישת דירתנו החדשה. לעיתים החוזה הוא בכתב ולעיתים בעל פה, לעיתים הוא מחויב להיות בכתב, כמו חוזה מכר (ראו סעיף 8 לחוק המקרקעין), לעיתים מדובר בחוזה צרכני שמטיל אחריות כבדה על נותן השירות, ולפעמים מדובר בחוזה מתמשך שנמשך מספר שנים. ישנם גם חוזים פאושליים, שהינם חוזים סגורים בין נותן שירות מקצועי למקבל שירות שהינו הדיוט בתחום בו הוא מקבל את השירות, ועוד כהנה וכהנה חוזים.
על כלל החוזים חלים חוק החוזים [חלק כללי], התשל"ג-1973 וחוק החוזים (תרופות בשל הפרת חוזה), התשל"ג-1973, החוקים הנ"ל הינם חוקים כלליים החלים כמעט על כל חוזה וחוזה באופן ישיר.
סעיף 18 לחוק החוזים תרופות קובע כי ישנם מצבים שמקנים לצד לחוזה פטור בשל "אונס או סיכול החוזה", וזה לשונו: "הייתה הפרת החוזה תוצאה מנסיבות שהמפר, בעת כריתת החוזה, לא ידע ולא היה עליו לדעת עליהן או שלא ראה ולא היה עליו לראותן מראש, ולא יכול היה למנען, וקיום החוזה באותן נסיבות הוא בלתי אפשרי או שונה באופן יסודי ממה שהוסכם עליו בין הצדדים, לא תהיה ההפרה עילה לאכיפת החוזה שהופר או לפיצויים".
• השינוי הנורמטיבי
במלחמת יום כיפור, היה על בית המשפט העליון להידרש לשאלה האם המלחמה הלא צפויה יכולה להקנות פטור בשל סיכול ההסכם?
בפרשת כץ (בע"א 715/78 כץ נ' נצחוני מזרחי בע"מ (פורסם בנבו)) סיפק בית המשפט העליון פירוש מצמצם מאוד לתחולתו של סעיף 18 הנ"ל כך שהשימוש בו, הלכה למעשה, הצטמצם למקרים יוצאי דופן של ממש. מבחינת בית המשפט כמעט כל סיטואציה הינה דבר שניתן לצפותו מראש לרבות אך לא רק: מלחמה, מהפכה שלטונית, ירידת גשמים שלא בעיתם וכדומה.
על החלטה זו נמתחה ביקורת קשה מצד מלומדי המשפט, וכשהגיע "עת רצון", בפרשת רגב (ע"א 6328/97 רגב נ' משרד הביטחון (פורסם בנבו)) הרחיב השופט אנגלרד את המקרים בהם יהיה ניתן להפר חוזה מכוח טענת סיכול, כמו כן הוא שינה את מהות הבחינה שנקבעה בפרשת כץ.
לשם הבנת הדברים נביא את לשונו הצחה כפי שהיא: "לגופו של עניין, גישתו הכללית של בית-משפט זה – כפי שבאה לידי ביטוי בפרשת כץ, על נסיבותיה המיוחדות – נראית בעיניי נוקשה מדי. מבחינה עקרונית, יש, לטעמי, לבחון בכל מקרה ומקרה את השפעתו של אירוע חריג, כגון פרוץ מלחמה, על מהותם של היחסים החוזיים. כלומר, את מבחן הצפיות יש להחיל לא על עצם פרוץ המלחמה, אלא על ההשלכות המעשיות של האירוע על מהות היחסים החוזיים" (פס' 19 לפסק דינו של השופט אנגלרד). כלומר; המבחן החדש שהציב בית המשפט בכדי לבחון את תחולתו של סעיף 18 הינו: איך המקרה המסכל השפיע על קיום החוזה? ולא רק אם היה ניתן לצפות את המקרה המסכל. אין מדובר בשינוי סמנטי כי אם ובעיקר שינוי נורמטיבי שפתח אפשרויות נוספות שיכנסו תחת גדרו של הסעיף.
• מארג הדינים
הפסיקה הלכה עקב בצד אגודל ובפרשת הולילנד (ע"א 5054/11 ספיר וברקת נדל"ן (הולילנד)) נקבעו תנאים מוגדרים יותר לתחולתו של הסעיף, כך לדוגמא צריך שהסיכול ימנע את קיום החוזה לחלוטין ולא באופן זמני, וכלשון בית המשפט: "ביצוע ההתחייבות אינו אפשרי – יתמלא רק אם בזמן המיועד אפשרות הביצוע שובשה לחלוטין" (פס' 39 לשופט צ' זילברטל). בפרשת זועבי (ע"א 4893/14 וליד חמודה זועבי נ' מדינת ישראל – משרד האוצר (פורסם בנבו)) העמיד השופט עמית על מכונם את חוקי המדינה, וסקר באופן יוצא דופן את מארג הדינים שחלים על כל מקרה ומקרה הנוגע בשאלת חוזי שכירות, בשונה משאלת חוזה מכר ועוד. שם הוא הסביר כי יש שוני בסיכול שמקורו בסעיף 15 לחוק השכירות והשאילה, התשל"א-1971 לבין סעיף 18 המוזכר לעיל. בעוד שסעיף 15 לחוק השכירות והשאילה דן במניעה שקשורה במושכר עצמו (בנכס) או בדרכי הגישה אליו, סעיף 18 דן באירוע החיצוני שהשפיע על מערכת יחסים החוזית בין הצדדים לחוזה. כמו כן, סעיף 15 לחוק השכירות והשאילה מאפשר לשוכר להימנע מתשלום דמי שכירות בתקופת המניעה אך מאידך מאפשר למשכיר לבטל את חוזה השכירות אם מדובר בתקופה לא סבירה בה הוא לא מקבל תשלום בגין הסכם השכירות.
• "התקופה הקובעת הראשונה" ו-"התקופה הקובעת השנייה"
אם כן, אנו רואים כי ישנם מצבים שיהיה ניתן לדחות מועדים ואף לבטל הסכמים בשל מצב לא צפוי שהשפיע בפועל על קיום התחייבות הצדדים להסכם, אלא שבכך לא גמרנו אומר, וברוך השם מדינתנו השכילה ללמוד מההיסטוריה שלה, וכשפרצה מלחמת חרבות ברזל, חוקקה הכנסת את חוק דחיית מועדים (הוראת שעה – חרבות ברזל) (חוזה, פסק דין או תשלום לרשות), תשפ"ד-2023 שמספק מסגרת מועדים לחלק מהמקרים שדנו בהם לעיל. ברור לי, שאם יבוא מקרה לפתחו של בית המשפט בעניין פרשנות החוק, ידרשו השופטים לניתוח הפסיקתי התמציתי שהצגתי לפניכם.
"ישנם חריגים שבעטיים הנ"ל לא יהיו זכאים לדחייה כאמור, כך לדוגמה ישנה השפעה למועד חתימת החוזה, למהות הצדדים, אם שני הצדדים הינם זכאים לדחיית מועד – אז הצד המפר לא יהיה זכאי לדחות את המועד"
החוק החדש קובע כי ישנן שתי תקופות מועדים לדחייה, "התקופה הקובעת הראשונה" ו"התקופה הקובעת השנייה". בהתאם לתקופות הללו ובהתאם לתפקיד של המבקש דחיה- יהיה ניתן לדחות את המועדים לקיום החיוב המוסכם.
כך לדוגמה, חייל, שוטר, סוהר, כבאי, מי שהתפנה מיישוב בהתאם להחלטת הממשלה, מי שאושפז בבית חולים, עובד או מתנדב בגופים מסוימים ואף בני זוגם של אלה שמניתי לעיל, וששירתו בתקופה הקובעת הראשונה יהיו זכאים בנסיבות מסוימות לדחות את המועד שקבוע להם לביצוע חיוב למשך 145 ימים או עד ליום 29 לפברואר 2024, לפי המוקדם, וזאת מכוח הוראה מפורשת בחוק!!! (דברים אלה מתייחסים רק לתקופה הקובעת הראשונה ולא לשנייה).
כאשר נדחה מועד כאמור, לא יראו את הדחיה כהפרת החיוב בחוזה, כך גם לעניין בחיוב בריבית פיגורים.
• אז כיצד פועלים? "בוחנים את המקרה ומבררים הוא הוא עונה על הקריטריונים שקבע המחוקק"
ישנם חריגים שבעטיים הנ"ל לא יהיו זכאים לדחייה כאמור, כך לדוגמה ישנה השפעה למועד חתימת החוזה, למהות הצדדים, אם שני הצדדים הינם זכאים לדחיית מועד אז הצד המפר – לא יהיה זכאי לדחות את המועד. דוגמה נוספת המחריגה את דחיית המועד מתעוררת כאשר התשלומים חויבו בכרטיס אשראי כהגדרתו בסעיף 11ב לחוק הבנקאות (רישוי), אז לא תתאפשר דחייה. דברים אלה יפים גם לעניין פסק דין שקבע הוראה לביצוע פעולה ומי שאמור לבצעה מנוי עם אחד מהזכאים הנ"ל.
לסיכומם של דברים: המחוקק הכיר באפשרות דחיית מועדים על פי חוזה, פסק דין או רשות, וכל שצריך לעשות הוא לבחון את המקרה הפרטני ולברר האם הוא עונה על הקריטריונים שקבע המחוקק ובית המשפט העליון לפני חקיקתו של החוק לדחיית מועדים (הוראת שעה – חרבות ברזל) (חוזה, פסק דין או תשלום לרשות), תשפ"ד-2023.
אשמח לעזור ולענות על כל שאלה. כולי תקווה שצדדים לחוזה לא יזדקקו להידרש לחוק כאמור, אלא יפעילו שיקול דעת רחב ונדיב, מתוך הבנה ואמונה כי כולנו נמצאים על אותה ספינה, עלינו להתחשב באחר ולעשות כל שלאל ידנו על מנת לעזור ולקיים את מידת לפנים משורת הדין שעדיפה אפיים על שורת הדין, בייחוד במצב בו אנו נמצאים. זו דוגמה נפלאה של אחדות מתוך הבנה וראיית האחר, שנזכה.