שגרת היום של מיקי כהן, שאחז בתפקידי ניהול ופיקוד בכירים בשרותי הכבאות וההצלה בעפולה והעמקים, השתנתה בחודש האחרון ללא הכר. אחרי 34 שנים בהן היה משכים בחמש בבוקר לעוד יום של שרות הציבור והצלת חיים, הוא פרש לגמלאות, בדרגת טפסר משנה.
הוא בן 55, נשוי לרונית, אב לשלושה ילדים ושני נכדים. מתגורר בעפולה, העיר שבה התחיל את הקריירה הארוכה והענפה שלו בשרות.
"אני מחובר בעבותות לשרותי הכבאות וההצלה כבר כמעט ארבעה עשורים", הוא מספר בראיון סיכום ל"חדש בעמק", "תחילת הדרך שלי הייתה כמתנדב למשך כשלוש שנים במסגרת צופי אש – בתחנת הכיבוי בעיר. כבר כילד בער בתוכי הרצון להיות חלק מלוחמי האש האמיצים.
באותן שנים פעלתי בשריפות רבות ובתאונות דרכים קשות. בשנים הללו גם גיבשתי הבנה כי זה מה שאני רוצה לעשות בחיים, להציל חיי אדם".
• "תפקיד מפקד תחנה כפי ששימשתי בשתי תחנות כיבוי משמעותיות, כולל אחריות רבה"
בתום שרותו הצבאי שב כהן לתחנת הכיבוי בעפולה, הפעם כחלק ממצבת לוחמי האש. לימים הוא התקדם ויצא לקורס קציני כבאות אותו הוא סיים כחניך למופת. לאורך הקריירה שלו הוא שימש בתפקידי פיקוד בכירים ובהם קצין הגנה מאש (כחלק מסגל פיקוד והדרכה בקורסים רבים במכללה לכבאות), ראש מדור מבצעים, דובר תחנת יזרעאל עפולה, סגן מפקד תחנת עפולה ומפקד התחנה. תפקידו האחרון בשירותי הכבאות וההצלה היה במפקד תחנה אזורית נצרת.
כהן ראה חשיבות בתפקידיו האחרונים, בעיקר באלו בהם הוא פיקד על התחנות עפולה ונצרת: "תפקיד מפקד תחנה כפי ששימשתי בשתי תחנות כיבוי משמעותיות, כולל אחריות רבה", הוא מסביר, "האחריות נחלקה לשתיים: אחריות על 300,000 תושבים בכל מרחב התחנה
כאשר כל תחנה כוללת עוד עיירות וישובים בשטחה. למשל, תחנת עפולה כוללת בשטחה את בית שאן ויוקנעם כאשר בכלל השטח קיימים ישובים רבים, מועצות אזוריות, מפעלי תעשיה גדולים ומורכבים, כבישים אדומים, מתקני חומרים מסוכנים ויערות רבים הסמוכים לבתי מגורים.
האחריות הנוספת היא כוח האדם הכולל את לוחמי האש, קציני המטה והעובדים. התפקיד דורש קשב רב לכלל מתארי הסיכון ולכלל העובדים ברמת הכלל והפרט. התפקיד זימן לי גם זכות לפעול בזמן קר להכנות מוקדמות עם כלל ראשי המועצות במרחב תחנות עפולה ונצרת כולל ראשי העיר, משטרת ישראל , קק"ל, רט"ג ועוד. כמו כן פעלנו יחד תמיד בשת"פ בכל מצבי החרום ואירועי השריפות שהיו. שיתוף פעולה הינו דבר מחייב עם כלל כוחות הבטחון המועצות והעיריות".
מה הכי אתגר אותך לאורך השנים?
"כמפקד אתגר אותי מאוד להגיע תמיד וככל שניתן לרמה המקצועית של כלל לוחמי האש אל מול פוטנציאל הסיכון בכל מרחב והאתגרים הרבים שמוצבים לנו כלוחמי אש בכל עת. כמו כן לתת את השרות המקצועי ביותר לאזרחים ולהגן עליהם מכל סכנה בכל עונות השנה.
אתגר שני מבחינתי היה לשמר תמיד את הרמה המקצועית של כלל לוחמי האש – ולשמור תמיד על רמת בטיחות גבוה בעבודתם. לוחמי האש נדרשים בכל אירוע לבצע פעולות מאומצות ומסכנות חיי אדם, של האזרחים ושלהם ומכך נדרש קשב רב ומיקוד בשלבי המוכנות המקדימה"
בפרספקטיבה לאחור, היכן נתקלת בזירות הכי קשות? האם הן היו בשריפות? בכבישים? בחילוצים? ובכלל, האם האירועים הללו נותנים פרופורציות אחרות לחיים?
"ברור הוא שבתוך 34 שנות עבודתי בשרותי הכבאות נחשפתי ללא מעט אירועים קשים, למראות מחרידים כמו ילדים שנשרפו בדירות מגורים, להרוגים בתאונות מזעזעות בהן היו מעורבות משפחות ועוד מראות שקשה לבן אנוש לעכל. צריך להבין דבר אחד, שאנו לוחמי האש והמפקדים בכבאות היחידים שפועלים במדינת ישראל בזירות שריפה וחילוצים רבים ומגוונים ואין לנו תחליף. מכך אתה נדרש להיות חזק, נחוש ולהתעלם מכלל מה שמסיח את הדעת. לוחם אש מקצועי נדרש תמיד לראות את מי שזקוק לעזרה. יחד עם זאת מי מבין לוחמי האש שזקוק לטיפול כזה או אחר כתוצאה מהשפעות המראות הקשים מקבל ליווי וטיפול מקצועי. האם האירועים נותנים פרופורציות אחרות לחיים? אז לפעמים כן. אתה לומד עם השנים שערך החיים הוא קודש לאדם וללוחמי האש וקודש לעשייה מקצועית – בכדי להגן ולשמור על חיי כולם. מנקודת ראותי הזכות להציל חיים היא ערך עליון ולא מובן מאליו בכלל".
• אסון הכרמל: "הטבע ניצח את האדם"
אחד האירועים הטרגיים עבור שרותי הכיבוי התרחש באסון בכרמל, השריפה הגדולה אי פעם בישראל, בה מצאו את מותם דני חייט,
אורי סמנדייב והמתנדב אלעד ריבן זכרם לברכה. "בשריפה זו הטבע ניצח את האדם", חוזר כהן במנהרת הזמן: "מזג האוויר היה בעייתי, הטמפרטורות היו גבוהות, הייתה לחות נמוכה ורוחות חזקות נשבו.
כל לוחמי האש כאבו מאוד את מותם של לוחמי האש והנספים. מאז ועד היום זכרם ומורשתם נצורים בליבנו ומתועדים בטקסי זיכרון מידי שנה ומועברים כמורשת קרב בכלל הקורסים בכבאות. בנוסף נשמר הקשר לאורך השנים עם משפחותיהם היקרות.
כתוב בתפילת הכבאי – שכל לוחם אש יפעל להצלת חיי אדם בחירוף נפש ובהקרבה וכך פעלו דני, אורי ואלעד, בגבורה רבה הראויה לזיכרון עולם. זה המקצוע בו בחרנו כולנו: להגן ולשמור בכל עת וכלל לוחמי האש ביומו פועלים מדי יום ביומו במסירות רבה ובאומץ רב להגן על כלל אזרחי המדינה מכל סכנה".
היכן נקודות התורפה של שרותי הכיבוי מנקודת ראותך? איפה יש מקום לשיפור?
"לאורך חמש השנים האחרונות, מאז שמונה נציב הכבאות דדי שימחי, הכבאות התקדמה משמעותית, הן בכוח אדם וברמת הטכנולוגיות. זה כולל את רכבי הכיבוי, ובניית תחנות רבות ונוספות. כמו כן נרשמה התקדמות משמעותית ברמת המקצועיות במכללה לכבאות הארצית, שם נבנה סימולטור האימונים המתקדם ביותר – בסטנדרט ברמה הכי גבוה שיש. עם זאת עדיין פני הכבאות לקדם ולהעצים את כוח האדם בכלל. התחנות, כולל צי רכבי הכיבוי והציוד – וכל זאת בכדי להיצמד ככל שניתן להתפתחות הטכנולוגיות ברמה הארצית ולפוטנציאל הסיכון שחל בכל אזור. זה כולל גם כמובן מתן מענה הולם לתאונות רכבת, רכבים המונעים בחשמל וגז, מפעלי חומ"ס מורכבים ועוד".
איזה מקום מצאת לחשיפת עבודת לוחמי האש בקרב הציבור?
"כמפקד בשתי תחנות תמיד ראיתי ובכל עת את החשיבות הרבה להגיע לאוכלוסיות בדרך של הסברה למניעת תאונות, שריפות וסיכונים החלים כתוצאה משריפות. כך פעלנו בדרכים רבות שכללו הדרכות של לוחמי אש בגני ילדים רבים בכל עיר ומרחב התחנה, עריכת ימי קהילה רבים בשיתוף כוחות השת"פ, התקנות של גלאי עשן בדירות מגורים של מבוגרים ובשיתוף כל עיר, הדרכות בבתי ספר וגיוס מתנדבים. כמו כן קידמנו כתבות הסברת בטיחות לפני כל עונות השנה באמצעי התקשורת".
• כבאות חוצה גבולות
השנים הרבות בשירותי הכבאות הובילו את כהן להתנסות בקורסים ייחודים והכשרות רבות ומגוונות, בעיקר בתפקידיו כקצין ומפקד תחנה, חלקם נערכו מעבר לים.
בין היתר הוא השתתף בקורס פיקוד וחילוץ לשריפות ותאונות במנהרות בשוויץ, קורס חירום לאומי עם כלל נציגי הממשלה בנושא טיפול ומוכנות למצבי חירום, קורס לכיבוי שריפות ענק ביערות וקורס לתכנון תכניות עבודה ועבודת מטה סדורה. כהן גם לקח חלק בסיוע של שרותי הכבאות ברחבי העולם כולל לאחר רעידת אדמה בהאיטי וכיבוי שריפות ענק באתיופיה.
זמן קצר לאחר פרישתו הוא מסתכל בגאווה על הקריירה המאתגרת שלו ובעיקר על ההישגים שנזקפו לזכותו. על חלק מהם הוא מספר: "בתפקידי כמפקד תחנת עפולה פעלתי 6 שנים לשיפור וייעול במרחב התחנה. שיפרנו את כלל מבני התחנות, דאגנו לרווחת הפרט והשגנו הצלחות רבות. את השגיאות והטעויות למדנו היטב ושיפרנו. בנוסף, עד שעזבתי את תחנת נצרת עליה פיקדתי בנוסף, ייעלנו משמעותית את התקנת קווי המים בשכונה שהייתה לאורך שנים בסיכון – היות והיא בנויה בסמוך ליערות. המהלך הוכיח את עצמו משמעותית בשריפה בקיץ האחרון. בנוסף הייתה דאגה שוטפת לכלל הישובים בסיכון אשר סמוכי יערות. גם כאן נחלנו הצלחה לא מועטה".
איזה סט תכונות נדרש בכדי לעבוד כלוחם אש?
"לוחם אש זה מותג, זה תפקיד נדרש ולא בכדי. ההוכחה לכך היא שבכל מחזור גיוס נרשמים לא פחות מ6000 מועמדים ולפעמים אף יותר.
התכונות הנדרשות מניסיוני הן אומץ, נחישות, יושרה, ערכיות, לויאליות והדבר החשוב לא פחות הקרבה".
איך הרגשת בימים טרם הפרישה?
"ביום שהחלטתי לפרוש לפני מספר חודשים לא ממש הצלחתי לישון היטב, בעיקר מתוך מחשבות של מה יקרה מעתה. כאחד שקם כל בוקר ובמשך 34 שנים בשעה 5 ובשעה 6 מתייצב לעבודה הבנתי שאני הולך לעבור שינוי משמעותי. אבל גדולתו של האדם להסתגל למשתנים.
מכך הבנתי שהגעתי לתפקידים בכירים בשרות הכבאות ואחרי תקופה ארוכת שנים הגיע הזמן לפרוש ולהתמקד בדברים אחרים. פרשתי בדרגת טפסר משנה כשבמקבילות לצבא זו דרגת אלוף משנה המכובדת".
לאן פניך מועדות בעתיד?
"צברתי בשירותי הכיבוי וההצלה ניסיון רב ומתמשך לאורך שנים בתחומי הניהול, עבודת מטה סדורה, השגת יעדים ומטרות. כמו כן ברשותי ניסיון וידע רב בתחום החירום, בהגנת ישובים לכלל מצבי החירום שכידוע פוקדים ויפקדו אותנו בכל מרחב עיר וישוב. אני מאמין שאשמח להשתלב במסגרת זו או במסגרת תחומי ניהול אחרים בכל מקום בו אוכל לעבוד ולהשפיע בהמשך. כידוע אנו תמיד מקווים לטוב ביותר אך תמיד נדרשים להיערך לגרוע מכל".