בעוד קצת יותר מחודש, אחרי קריירה מרשימה בת 44 שנים, יפרוש זאב ליברמן מתפקידו כיושב ראש ההסתדרות במרחב העמקים.
החיבור הראשוני שלו עם הארגון החל כששיחק כדורסל ויעקב אבימור, מזכיר הפועל דאז הציע לו לעסוק בעבודה בתחום הספורט. בתחילת דרכו שימש ליברמן מזכיר הפועל למשך שבע שנים בהן הוא היה אמון על כל ענפי הספורט ובהם: כדורגל, כדורסל, טניס ועוד.
משם הוא כבר קודם לתפקיד מזכיר האיגוד המקצועי בו הוא אחז למשך 17 שנים תמימות. הניסיון שצבר והאמון בו הובילו אותו לעמוד בראש ההסתדרות במרחב העמקים בשני העשורים האחרונים, כשתחתיו 16 עובדים, כולל עורכות דין במשרה מלאה.
במסגרת עבודתו בשנים האחרונות עסק ליברמן, 68, תושב עפולה, בכל מה שנוגע לעובדים המאוגדים תחת ההסתדרות, בהסכמי שכר, יחסי עבודה, קשרי עבודה שוטפים מול ועדים, משאים ומתנים מול הנהלות מפעלים וחברות, קידום הגמלאים ועוד.
"אי אפשר לעבוד בתפקיד הזה בלי להיות אנושי, רגיש, מכיל וקשוב אך עם זאת גם ממוקד מטרה וחד אבחנה"
נפח הפעילות והאחריות עליו חולש מרחב העמקים בהסתדרות הוא עצום וכולל בין היתר שלושה ערים (עפולה, בית שאן ויקנעם) וכ-125 יישובים, בהם מושבים, קיבוצים, מועצות אזוריות, כפרים ערבים, יישובים קהילתיים ועוד.
כאמור, לאחר הבחירות ב-24 למאי, ליברמן יפרוש גמלאות – זמן טוב להתכנס לטובת ראיון פרישה.
"העבודה בהסתדרות ובעיקר כיושב ראש הייתה מאתגרת ומורכבת כאחד, אבל היא היוותה עבורי שליחות והרבה מעבר למקור פרנסה", אומר ליברמן בראשית הריאיון, "אי אפשר לעבוד בתפקיד הזה בלי להיות אנושי, רגיש, מכיל וקשוב אך עם זאת גם ממוקד מטרה וחד אבחנה. לאורך השנים התפקיד הזה מזמן המון מפגשים עם עובדים והנהלות, כשהרצון הוא לסייע לעובדים כמה שיותר, אם זה בהסכמי עבודה שנפתחים ונחתמים מדי שנתיים שלוש, עם מטרה מובהקת לשדרג את התנאים, ואם זה סיוע בכל מצוקה של עובד כזה או אחר. בכל התהליכים המתמשכים הללו נדרש מאיתנו להיות עם אצבע על הדופק. ברור לנו שבעולם בו אנו חיים ההנהלות ובעלי המניות רוצים למקסם רווחים אבל לא אפשרנו שזה יהיה על חשבון העובדים, שתמיד היו בראש מעייננו וכך יהיה גם בעתיד. תמיד היה חשוב לי להעביר להנהלות את הידיעה שהמפעל מצליח בעיקר בשל ההון האנושי ומצד שני, השתדלנו לראות את התמונה המלאה ולעשות לעיתים צעדים לא פופולאריים בכדי לשמור על מקומות העבודה של עובדים בארגונים ומפעלים, בתקווה שאותם עובדים ימשיכו להיות מועסקים בכבוד".
• "לא פעם הרגשתי יותר כפסיכולוג מאשר יו"ר המרחב"
ליברמן מחובר מאוד לשטח, הן לעובדים והן להנהלות ומוצא לארגון בו הוא עובד חשיבות רבה לאין שיעור: "העובדים המאוגדים בהסתדרות מרגישים בטוחים ומוגנים הרבה יותר מעובדים במגזרים אחרים, בפרטי לדוגמא", הוא מסביר, "ברור להם שלא ניתן לפטר אותם בהינף יד, שיש להם גב ותמיכה וכן ליווי מקצועי ומשפטי אם נדרש כזה. לאורך השנים פנו אלינו לא מעט עובדים במטרה להתאגד ולשדרג את תנאיהם. התהליך הזה נעשה בדיסקרטיות, בעדינות והוא לגיטימי מאוד לתפיסתי, בעיקר בעידן הנוכחי".
לדברי ליברמן במסגרת התפקיד היה עד לא פעם למצוקות קשות של עובדים שנכנסו בשערי משרדו, שחלקם הביאו אותו לדמוע: "הנושא של יחסי עבודה ופיטורים של עובדים מאוד רגיש ומותיר אותי לא פעם חסר מילים", הוא אומר, "צריך לנהוג בצמתים הללו ברגישות מול העובדים שחלקם נסערים וזועמים – אבל הניסיון שעברתי העניק לי כלים להתמודד עם הסיטואציות שללו. אנחנו תמיד שומעים, מנסים לעזור באלטרנטיבות, ולפעמים גם מחפשים עבור העובד מקום עבודה חלופי. לא פעם הרגשתי יותר כפסיכולוג מאשר יו"ר המרחב", הוא אומר בחיוך.
"הצלחנו לנהל בהצלחה משאים ומתנים רבים מול חברות ומפעלים- עם התנהלות מכובדת ומכבדת. לעיתים זה לקח חודש ולעיתים מספר חודשים, אבל בסופו של דבר הגענו לעמק השווה והעובדים יצאו נשכרים"
איך השפיעה הקורונה על התעסוקה בעמק?
"לשמחתנו לא היה במרחב שלנו גל של פיטורים או הוצאות משמעותיות לחל"ת. היום אני יוכל לומר שלמזלנו, יו"ר ההסתדרות ארנון בר דוד חתם על הסכמים עם המעסיקים ומשרד האוצר במסגרתו מעט מאוד עובדים פוטרו או הוצאו לחופשה ללא תשלום. רבים עבדו מהבית ובסופו של יום ההשפעה על העובדים הייתה מינורית וכמעט לא הורגשה".
עולם התעסוקה. לאן?
השינויים בעולם העבודה בעידן הנוכחי העסיקו ועדיין מעסיקים את ליברמן. לדבריו, הוא שומע ממנהלים רבים על מחסור בכוח עבודה של אנשי מקצוע, כדוגמת חרטים וכרסמים. "כבר לא מלמדים את המקצועות הללו יותר", אומר ליברמן, "וזה חבל. לא מעט מפעלים משוועים לאנשי מקצוע וידיים עובדות בתחומים הללו. רבים מהמפעלים פונים לעובדים באזור המרכז ומוכנים לשלם להם שכר גבוה, רק שיבואו לעבוד. הייתי שמח גם שתהיה התפתחות בענף ההי-טק בכל אזור עפולה, בדיוק כמו שקורה ביקנעם שהפכה למעצמה של ממש בתחום הזה, עם שלל מפעלים וחברות הייטק מתקדמות".
אחד מתחומי הפעילות המתפתחים במרחב עליו אחראי ליברמן הוא קידום אוכלוסיית הגמלאים. "אני יכול לומר בגאווה שכיום כ-2000 גמלאים רשומים אצלנו ולוקחים חלק פעיל בטיולים, הרצאות ומסיבות בחגים שאנו עורכים", אומר ליברמן, "הקמנו גם שני מועדוני גמלאים והופתענו לגלות עד כמה אותם גמלאים צמאים לקחת חלק באותן פעילויות".
מה אתה רואה כשאתה מסתכל אחורה על השנים שלך בתפקיד?
"אני חוזר לכל אותן שנים וגאה בדרך שבחרנו, דרך שבמרבית המקרים לא גבתה שום מחיר מהעובדים והיא הייתה נטולת שביתות. הצלחנו לנהל בהצלחה משאים ומתנים רבים מול חברות ומפעלים- עם התנהלות מכובדת ומכבדת. לעיתים זה לקח חודש ולעיתים מספר חודשים, אבל בסופו של דבר הגענו לעמק השווה והעובדים יצאו נשכרים. אני גם שמח לדעת שבמשך כל התקופה בה כיהנתי כיו"ר המרחב לא נסגר ולו מפעל אחד באזור שלנו ושבמקומות העבודה שהעובדים מאוגדים בהסתדרות יש תנאים ראויים ומעבר לזה. הגישה שלי מאז ומתמיד הייתה ששיח ודיבור יכולים להביא לפתרון. אף פעם לא האמנתי שצריך מיד לשלוף חרב ולצאת לדו קרב, עם סכסוכי עבודה, הפגנות ושריפת צמיגים. לצד זה היינו נחושים להשיג את היעדים והמטרות ועמדנו בזה. הסיפוק הכי גדול שלי היום זה להסתובב בעיר, בקניות או סתם ליד הבית ולשמוע תושב כזה או אחר מפרגן לעשייה שלי ושלנו, לזה שתמכנו בו בתקופה בו הוא נתקל בקושי ומצוקה במקום העבודה שלו. ברגעים הללו הלב מתמלא גאווה וכוח".
ומה לגבי העתיד? ובכן, נראה שליברמן לא יעזוב כל כך מהר את הזירה הציבורית ובכוונתנו להתנדב גם בעירייה וגם בהסתדרות- במטרה לסייע לאוכלוסיית הגמלאים. וכן, הוא גם הבטיח לעצמו למצוא יותר זמן לבילוי משותף עם נכדיו…