המדור המשפטי: הברחת נכסים בהליך גירושין, מה ניתן לעשות?

הטור המשפטי של עו"ד אדר בן גיגי

דורית הגיעה אלינו על מנת להתחיל בהליך גירושין. היא נשואה כ-30 שנה ולה ולבעלה נכסים רבים. מאחר שכל השנים סמכה על בעלה בעניינים הפיננסיים לא הייתה מודעת כלל להיקף הנכסים הנוכחי אשר בבעלות שניהם.
במסגרת הגירושין, ולצורך סיום הקשרים בין בני הזוג מתנהל הליך של הפרדה רכושית ואיזון המשאבים המשותפים כך שכל צד יקבל את חלקו בהתאם לנכסים שנצברו במהלך החיים המשותפים.
לעיתים, כאשר אחד מבני הזוג מתכנן הליך פרידה או מודע לתחילתו של הליך כזה על ידי הצד השני, קיים חשש ממשי, במיוחד כאשר מערכת היחסים עכורה, להעלמת נכסים ו/או הברחת כספים כדי שלא יאוזנו עם בן הזוג.


אז כיצד אפשר לדעת האם הוברחו נכסים במהלך השנים או בסמוך להליך ומה ניתן לעשות אם אכן מתגלה הברחה שכזו?


ראשית, באם החלטת לפתוח בהליך גירושין או קיים חשד כי בן או בת הזוג פתח בהליך כזה יש לפנות מיידית לעו"ד מומחה לענייני משפחה על מנת לקבל ייעוץ והכוונה.
עו"ד מיומן המתמחה בתחום, יידע להפנות אותך לבדיקת כלל הנכסים העומדים לרשות בני הזוג ו/או בן הזוג בלבד ובכך לוודא את היקף הנכסים הקיים לבני הזוג במשותף.
לעיתים על מנת להבריח נכסים מוכר ו/או מעביר אחד הצדדים את הנכס לצד ג', ברוב המקרים בן משפחה כדי שלא יחולק במסגרת ההליך. למשל רישום נכס מקרקעין על בן משפחה, העלמת רכוש והפקדתו אצל בן משפחה כגון כספות או תכשיטים ו/או פתיחת חשבונות בנק זרים בחו"ל.
לעיתים, בן הזוג מעביר כספים, בין אם סכום חד פעמי ובן אם העברות קטנות הפרוסות על פני חודשים רבים.
לא פעם, מעדיפים בני זוג לנהל חשבונות נפרדים על שם כל אחד מהצדדים ולהחליט ביניהם על אופן חלוקת התשלומים לטובת ההוצאות המשותפות. גם במקרים כאלה, יאוזנו החובות והזכויות בחשבונות במשותף ועל כן במקרים כאלו קיים חשש מוגבר להעלמות כספים שכן רק המוטב בחשבון רשאי לבצע פעולות ללא קבלת הסכמת בן הזוג.

• לעיתים, מתגלה כי אחד מבני הזוג רכש נכסים כאשר בן הזוג השני אינו מודע להם כלל.

למעשה, קיימים אין ספור דרכים בהם ניתן להעלים נכסים ו/או רכוש מבן הזוג, בן אם על ידי העלמת מידע אודות קיומו של הרכוש ובין אם ע"י הברחת הרכוש עצמו.

• מה ניתן לעשות?

במידה ומתעורר חשד שכזה, מיד אחרי שפניתם לעורך הדין, ניתן לבצע חקירה כלכלית מקיפה  באמצעות משרד עו"ד.
לאחר שנמצאו נכסים ו/או רכוש שהועלמו מהצד השני ו/או נכסים קיימים הידועים לבני הזוג, קיימת אפשרות להגיש בקשה לסעד זמני במעמד צד אחד לבית המשפט ולבקש בקשות שיבטיחו את שמירת המצב הקיים ו/או מניעת העלמת הנכסים עד לסיום ההליך בין בני הזוג.
נחזור לדורית, בדיקה של נכסי בני הזוג העלתה כי בעלה העלים ממנה נכסים במהלך השנים ורק צו עיקול על הנכסים אפשר את האיזון עפ"י הנכסים הקיימים בטרם הצליח בעלה להבריחם.

אז מה ניתן לעשות על מנת שלא להגיע למצב בו אין לנו מידע על היקף הנכסים הקיימים?

ראשית, כדאי להיות מעורים בנושאים הפיננסיים בין בני הזוג, גם אם מחליטים לנהל חשבונות משותפים רצוי לשמר נוהג שבו מודעים לנעשה בחשבון בן הזוג השני.
שנית, במיוחד אם מתעורר חשד להעלמות ו/או להליכים שמבצע בן הזוג, יש לאסוף כל מסמך רלוונטי אשר יכול לעזור בעת הצורך.
הדבר הכי חשוב ביותר הוא לזכור כי הזמן הוא גורם מכריע בהליך ועל מנת למנוע העלמות נכסים, יש לפנות לעו"ד מומחה בדיני משפחה בשנייה הראשונה בה מתעורר החשד.

 

גיוס חרדים לצה"ל – מהלך משפטי ראוי, האמנם?  

|

״לאמת יש רק צד אחד והיא יצאה לאור היום״

|