ביום רביעי הופיע תום אקו על בימת "בית היוצר" בנמל תל אביב עם שירים מקוריים שאותם הוא כתב והלחין. אחד השירים, "לא אשכח", שנכתב בעקבות הפרידה מבן זוגו 'שוחרר לאוויר' לפני מספר ימים וכבר זכה לכ-100,000 צפיות ביוטיוב. המופע מהווה מעין סגירת מעגל עבור אקו, שעבר דרך ארוכה, רצופת התחבטויות, הסתרות וערפל נוכח זהותו המינית.
"כל מה שלא יכולתי לומר בקול, כתבתי"
אקו, 27, נולד, גדל והתחנך במושב הפסטוראלי ניר יפה שבגלבוע וכיום מתגורר בתל אביב. אח תאום לא זהה לבן. במשפחת אקו עוד אחות בכורה, לילב, 30, ואח קטן, שחר, 17. אביו אבנר הוא מורה לספורט ואמו צילי היא שוטרת במשטרת ישראל. בגיל 10 "גילה" תום שהוא "חולה", כדבריו. "זו הייתה מחלה כרונית, קשה, סופנית, ללא מרפא שגילתי בגיל מאוד צעיר. מחלה שתשפיע עליי, על המשפחה שלי, על העתיד שלי, על חיי האהבה שלי ועל המשפחה שאולי ארצה להקים יום אחד", הוא אומר, "מחלה עם סימפטומים כאלה נוראיים, שצריך להתבייש בה". החששות מהגילוי כי הוא גיי גרמו לו לשמור את "המחלה" הזו, כהגדרתו, לעצמו. הוא לא יצא למסיבות עם הבנים כי לא מצא עמם מכנה משותף וחש מבוכה בחברתם והרבה לבלות בחברת בנות. בכדי להתמודד עם ה״מחלה״, הוא התחיל לכתוב וכבר בגיל 10 הוא כתב את השיר הראשון שלו. בראייה לאחור הוא נזכר שהשירים עסקו בקבלה עצמית וכמובן בזהות המינית המתגבשת שלו.
"בתור ילד שונה, שגדל במושב קטן בצפון ולא ראה הרבה, הרגשתי מחוייב לפצות על העובדה שאני 'פגום'. הבנתי כבר בגיל 14 מי אני וקיבלתי את עצמי", הוא נזכר, "אבל בחברה הייתי חייב להיות מושלם בכל תחום אחר. הילד המושלם, התלמיד המושלם, שתמיד מרצה. הייתי מצטיין בבית ספר, התגייסתי ליחידה עילית בצבא (ממר״ם), יצאתי לקצונה, עשיתי תואר במקביל במדעי המחשב, כל מה שיגרום לכולם להתגאות בי, גם אם זה גבה ממני ״להשתיק״ ו״לקבור״ את הרצונות האמיתיים שלי, את מי שאני. המוזיקה עזרה לי להתמודד עם כל זה, היא הייתה המפלט בעבורי. כל מה שלא יכולתי לומר בקול, כתבתי. תמיד חלמתי להיות זמר ויוצר, אבל גם את החלום הזה דחקתי הצידה, כתבתי למגירה. מיותר לציין שאת כל השירים כתבתי לאישה".
"בשנה האחרונה שמעתי יותר מידי משפטים כמו 'למה לשיר לגבר?' או 'זה לא יצליח', אבל דווקא בתקופה כמו עכשיו, בואו נוכיח לכולם שאנחנו לא 'חולים', שמה ש'חולה' זה הדעות הפרימיטיביות"
[dfp name="728×90" height="728" width="90"]
"שברון הלב גרם לי להבין שהגיע הזמן ללכת אחרי האמת שלי"
אחרי 20 שנה, החליט אקו שההסתרה היא יותר מידי בעבורו, שהחיים שלו מנוהלים ע״י רצונות של אחרים, על ידי פחדים וחרדות. בזמן הזה הוא סיפר לעולם על ״המחלה״ שלו, אחרי שכבר התגורר במרכז כשנתיים ונחשף לצעירים שעברו התמודדויות דומות. "המשפחה והחברים המדהימים שלי, גרמו לי להבין ש'המחלה' הזאת לא כזאת נוראית והתחלתי להאמין בזה. ההורים שלי כנראה קצת חשדו, אחרי שעד גיל 20-21 לא הייתה לי מעולם חברה. לספר להורים שאני גיי אחרי כל כך הרבה שנים זה כנראה הדבר הכי מפחיד ומלחיץ, אבל לא יכולתי עוד להסתיר את זה", הוא אומר, "בגיל 22 הכרתי את האהבה הראשונה שלי, שבזכותה כתבתי את השיר הראשון שלי לגבר. אבל רק בגיל 26, אחרי שנשבר לי הלב, העזתי לשיר אותו בקול רם – מבלי להסתיר ולהסתתר מאחורי מילים. מאותו הרגע, התחלתי לכתוב רק לגבר. אותו שברון לב, גרם לי להבין שהגיע הזמן ללכת אחרי האמת שלי והרצונות שלי, להפסיק להיות תום המרצה ולחיות את החיים שלי. החלטתי להגשים את החלום שלי במוזיקה. אחרי שנה מדהימה ומורכבת אני גאה לשחרר את הסינגל הראשון שלי לרדיו, לגבר. בשנה האחרונה שמעתי יותר מידי משפטים כמו 'למה לשיר לגבר?' או 'זה לא יצליח', אבל דווקא בתקופה כמו עכשיו, בואו נוכיח לכולם שאנחנו לא ״חולים״, שמה ש״חולה״ זה הדעות הפרימיטיביות האלו, ואנחנו שווים כמו כולם, ושזה בסדר להיות מי שאנחנו. אין גאה ממני לשחרר את הסינגל הראשון שלי ולשתף עם העולם את מי שאני באמת”.
"אני רוצה שאותם צעירים מהמקומות הפחות פתוחים ונאורים ישמעו את השירים שלי, שיבינו שהם בסדר"
לצד המוזיקה, עובד אקו כמתכנת בחברת סטארטאפ בתל אביב, אך החלום העתידי שלו הוא ליצור מוזיקה, 'לגעת' באנשים, ולהגיע לצעירים בדיוק כמוהו שמסתירים ומתחבטים עם הזהות המינית שלהם. “אני רוצה שאותם צעירים מהמקומות הפחות פתוחים ונאורים ישמעו את השירים שלי, שיבינו שהם בסדר, שיאזינו לטקסטים וללחנים. בכתיבה הזו אני חש תחושת שליחות וזו לא קלישאה. כילד צעיר שגדל במושב המרוחק ממרכז הארץ לא נחשפתי לעולמות הללו. אני זוכר שקראתי את ראיון היציאה מהארון של אסי עזר וקראתי כל מילה בשקיקה. אני רוצה גם להשפיע בצורה דומה".