בשנים אחרונות נהנים תושבי האזור, בהם תושבי עפולה, הגלבוע, עמק יזרעאל ועמק המעיינות משגשוג יוצא דופן בכל הנוגע לצריכת התרבות שלהם. אם בעבר היו צריכים התושבים להרחיק עד חיפה או תל אביב בכדי לצפות בהצגה רפרטוארית נחשבת, כיום ניתן לצפות בהצגות של מיטב התיאטראות באולמות הפזורים באזור ובתדירות גבוהה לאין שיעור מזו בעבר.
במסגרת הרצון להעניק לתושבי הגלבוע את סל התרבות המיטבי והמגוון ביותר, פועלת מנהלת המחלקה גלית בר-גיל במשנה מרץ, במטרה להנגיש את התרבות לכלל האוכלוסיות במועצה.
בר-גיל, 49, נשואה ואם לחמישה ילדים, תושבת היישוב הקהילי גן נר, נושאת בתפקיד מנהלת מחלקת תרבות במועצה האזורית גלבוע כבר שלוש שנים. לצדה עובדת רינת יוסף, אותה היא מגדירה כיד ימינה ושמשמשת רכזת סל תרבות.
• "בעזרת רכזי התרבות ביישובים אני משווקת וחושפת את הפעילויות שמופצות לכל התושבים"
במשך כעשרים שנה עבדה בר-גיל במחלקת החינוך של המועצה, עד שקודמה לתפקידה הנוכחי כשבדרך עבדה עם לא פחות משלושה ראשי מועצה- אברהמל'ה יריב, דני עטר וכיום היא עובדת תחת עובד נור, ראש המועצה המכהן. "גדלתי וצמחתי מתוך המועצה האזורית גלבוע", היא אומרת בראשית הראיון, "מנקודת ראותי יש הלימה וחיבור בין תחום החינוך בו עבדתי במרבית שנותיי במועצה לתחום התרבות. זה מתכתב באופן טבעי מתוקף העובדה שתרבות בונה קהילה".
מאז שנכנסה לתפקידה מנסה בר-גיל להניע תהליכים מקיפים ונרחבים במחלקה עליה היא אמונה, תהליכים שיובילו בחזון האישי שלה למהפכה בכל הנוגע לצריכת התרבות של תושבי הגלבוע.
במסגרת התהליך המובנה הוקם פורום רכזי תרבות של נציגי היישובים בגלבוע. המטרה היא לשלב פעילויות תרבות בין כלל היישובים בכל המגזרים. כך לדוגמא ישנה כוונה לחגוג את חג הסוכות בסוכות קהילתיות בשלושה ישובים במועצה, יחד עם תושבי הכפרים, בדיוק כפי שבמהלך חג הרמאדן התארחו תושבים מהמגזר היהודי במועצה בכפרים.
[dfp name="728×90" height="728" width="90"]
בר-גיל מוצאת חשיבות מכרעת לקשר בין המועצה ליישובים בכל הנוגע להתפתחות התרבות במועצה, "הקשר הזה מוביל בסופו של דבר ליצירת קרקע פוריה ומינוף כל פעילויות התרבות באשר הן", היא מסבירה, "בעזרת רכזי היישובים אני משווקת וחושפת את הפעילויות שמופצות לכל התושבים. מנגד הם גם נעזרים בנו למנף פעילות אוטונומית שהם מקיימים ביישובים שלהם. לכן הקשר הזה כל חשוב. מעבר לכך, החיבור הזה יותר שיח מפרה בו ניתן להעלות דעות ולהתייעץ בשלל נושאים. הממשק הזה היה חסר לנציגי היישובים ואני שמחה שהוא פעיל היום.
זה ממש למידת עמיתים, לומדים מה לשפר, לשנות, לקדם. בתפיסה שלי- הישובים הם כלי משמעותי לחיזוק היישובים הן כצרכני תרבות והן כיוצרי תרבות. תרבות יישובית מהווה גאוות יחידה, היא יוצרת 'דבק' ומאחדת ולכן כל כך חשוב לנו החיבור הזה".
ממשק נוסף לו מוצאת בר-גיל חשיבות רבה הוא מול גופי הסמך במועצה, בהם ניתן למנות את המשכן לאומנות, בית שטורמן, פעילויות חוג העמקים ומכון שיטים בקיבוץ בית השיטה. מדובר בגופים סטטורים, עצמאיים, שפועלים עשרות בשנים ומולם מתקיים שיתוף פעולה פורה לדברי בר-גיל.
במקביל לפורום והעצמת הישובים, נבנתה בגלבוע לפני כשלוש שנים תוכנית מנויים ראשונה לילדים, תוכנית שזוכה להצלחה רבה. התוכנית הורחבה בשנתיים האחרונות גם למבוגרים שנהנים מרפרטואר מרשים של הצגות ממיטב התיאטראות וממגוון נוסף של אירועי תרבות.
• "בית ציזלינג ייכנס למהלך של שיפוץ שיעניק לאולם סטנדרטים מתקדמים"
לצד הרחבת המגוון, ניתן בימים אלה גם דגש על שיפוץ ושדרוג בית ציזלינג בקיבוץ עין חרוד מאוחד. האולם האזורי של המועצה מכיל 600 מקומות והפעם האחרונה שבו הוא שופץ היה לפני כעשור שנים, בעת במימון מפעל הפיס. מאז ועד עתה המבנה לא זכה לשיפוץ והוא נותר מאחור לעומת אולמות מובילים באזור העמקים. בר-גיל שעובדת ביום יום ממשרד המצוי באולם מדגישה כי באולם מתקיימת פעילות תרבותית ענפה של סל תרבות, תכניות התרבות של המחלקה, פעילויות של בתי ספר, ופעילויות נוספות שמתקיימות לאורך כל השנה למעשה.
"האולם צריך רענון", אומרת בר-גיל, "הוא ייכנס למהלך של שיפוץ ממש בקרוב, עם תקצוב הולם שיעניק לאולם סטנדרטים מתקדמים ברמה הפיזית של המקום. כרגע אנחנו פועלים בהקפדה יתרה להביא לתושבי הגלבוע את סל התרבות הטוב ביותר, עם הצגות ממיטב התאטראות ועם רפרטואר עשיר ומגוון ומהשורה הראשונה בישראל. במקום הזה אנחנו לא חוסכים, גם ברמת ההצגות לילדים וגם למבוגרים כמובן. לתפיסתנו, צריכת תרבות היא תהליך נרכש וברגע שילדים ובני נוער במועצה ירכשו תרבות איכותית בצעירותם, הם ירכשו תרבות גם בבגרותם. כחלק מהנגשת התרבות גם העלינו לאוויר אתר ידידותי לרכישת כרטיסים", מציינת בר-גיל.
מה החזון שלך בכל הנוגע לתחום התרבות שלך במועצה?
"החזון שלי הוא לראות את תחום הגלבוע נגיש לכל התושבים מכל היישובים, הקיבוצים, המושבים, הכפרים והיישובים הקהילתיים. שנעמוד בציפיות של תושבי הגלבוע שוחרי התרבות, בכדי שיצרכו תרבות פה בבית שלהם, תרבות איכותית, תוססת ומגוונת לכל האוכלוסיות שמחפשות מענים לתרבות. אנחנו בדרך לשם. חשוב לי גם שתושב חדש שמעוניין לגור בגלבוע, יידע שיש לו מענה בכל הנוגע לצריכת התרבות שלו".
• על הפרק: פסטיבל ייחודי למגזר הערבי
ארבעים אחוז מתושבי הגלבוע משתייכים למגזר הערבי והם מתגוררים בחמישה כפרים שבשטח שיפוטה של המועצה. לדברי בר-גיל, במחלקת התרבות פועלים כל העת להרחיב את נושא צריכת התרבות בקרב תושבי המגזר, "בשנה שעברנו הצגנו את פסטיבל בשקל ובשנה הקרובה, ככל הנראה באביב של השנה הבאה, נקיים פסטיבל תרבות ואומנות בין יומיים במגזר הערבי. זה יכלול סדנאות יצירה, מופעי רחוב אותנטיים ומענה לכישרונות צעירים שיוכלו לתת ביטוי לכישרונם. כמו כן יופיעו בפני התושבים בפסטיבל אומנים מובילים מהמגזר. הפסטיבל יהיה פתוח לכולם ונשמח לראות בו גם תושבים מכל יישובי הגלבוע. מעבר לכך פועלים בכפרים מרכזי יוצרים של תנועת תרבות שמובילה את הפעילות בשיתוף עימנו והמרכזים הקהילתיים בגלבוע. זה מתחבר לתהליך איגום המשאבים".
במסגרת הרצון לפתח את פעילות התרבות בגלבוע, חושפת בר-גיל שתי יוזמות מסקרנות שמצויות בשלב זה בתכנון מתקדם. הראשונה, הקמת תאטרון יהודי – ערבי לבני נוער והשני הקמת להקת מחול משותפת למגזרים. הרעיונות נבטו וצמחו במסגרת סיעור מוחות ושיתופי פעולה עם עמותת צועדים יחד ל"עתיד משותף" אותה מובילים יעקב יוניש מקיבוץ בית השיטה וסאלח גריפאת. השניים גם משמשים כיושבי הראש של העמותה, "כרגע זה ברמת פיתוח", אומרת בר-גיל, "זו יוזמה שעלתה מהשטח, כצורך. זה יבוא לידי יישום וכולי תקווה שכבר בראשית השנה הקרובה נתחיל בפעילות- הלכה למעשה".