בגיל 90 אלי גורן מוכיח שהגיל הוא רק מספר, עם עשייה אינטנסיבית שלא הייתה מביישת גם צעירים בשנים רבות ממנו. מביתו שבקיבוץ גבע הוא מפעיל בעשורים האחרונים – בצורה מרשימה ומעוררת כבוד יש לציין- את עמותת "חוג העמקים", עמותה אותה הוא הקים לפני כמעט ארבעה עשורים עם כמה חברים, ושברבות השנים הפכה למפעל חייו- הלכה למעשה.
גורן נולד, גדל והתחנך בקיבוץ גבע. הוא אב לשלושה ילדים, חמישה נכדים ונין אחד, כולם מאשתו הראשונה שנפטרה. הוא מתגורר בקיבוץ שבגלבוע יחד עם ברנדה, בת זוגו מזה 26 שנה, שעלתה ארצה מאנגליה.
• "אנחנו מדינה אחת ועם אחד"
הקריירה של גורן שזורה באופן כזה או אחר בזו של מדינת ישראל. בגיל 24 הוא הקים לראשונה את תנועת הנוער העובד והלומד – מתוך הצורך לאחד ולגבש את העשייה והייעוד של הנוער בתקופה ההיא – אי שם בשנות החמישים של המאה הקודמת. "בארץ היו עולים שהתגוררו במעברות והנוער היה מחולק לכאלה שלמדו ולכאלה שעבדו", חוזר גורן במנהרת הזמן: "לכולם היו זכויות ולא ממש היה ברור מהן החובות שחלו על כל אחד ואחת. החובות לא היו שווים, אנחנו מדינה אחת ועם אחד ולכן היה ברור לי ולחבריי לדרך שעלינו להקים תנועת נוער שמטרתה לשלב בין הזכויות והחובות כאורח חיים – וכך לסייע לאותו נוער גם לעבוד וגם ללמוד ולרכוש מקצוע".
מתוך התנועה יצאו מידי שנה כאלף נערים פטריוטיים שהתגייסו לחטיבת הנח"ל. גורן נמנה על חלוצי התנועה ולאחר מלחמת סיני הוא נקרא שוב לדגל וגויס שוב לתנועה – הפעם כמזכיר כללי. פעילותה של תנועת הנוער העובד והלומד מתקיימת כבר שבעה עשורים וגורן מייחס לתנועה זו הרבה כבוד וסנטימנטליות. לדבריו, לאורך השנים הוא שמר על קשר הדוק עם התנועה והיה נכון לסייע לה במידת הצורך: "היא תמיד תהיה יקרה לליבי", הוא מדגיש.
• מבן גוריון עד פרס
גורן התגייס אף הוא לחטיבת הנח"ל ובהמשך שירת כקצין במספר תפקידים מרתקים ומשמעותיים שמציינים נקודות בציר ההיסטורי של מדינת ישראל. בין היתר בהיותו מ"מ צעיר הוא היה היהודי הראשון מזה 3000 שנה שכבש את האי טיראן. הוא גם השתתף כמעט בכל מלחמות ישראל לרבות מלחמת ששת הימים, יום הכיפורים, לבנון השנייה, והאינתיפאדה הראשונה. תפקידו האחרון היה מג"ד גדוד אבטחה של חיל האוויר. אחרי ששירת רבות את הצבא בשירות מילואים- גורן השתחרר מצה"ל בדרגת סא"ל, אחרי שתרם רבות להגנת המדינה.
במהלך חייו ובמסגרת העשייה המרובה שלו זכה גורן לפגוש לא מעט דמויות מפתח ופוליטיקאים מהשורה הראשונה בישראל ובינהם: ראש הממשלה הראשון דוד בן גוריון, שמעון פרס, יצחק רבין, מרדכי נמיר ועוד רבים מנבחרי העם בתקופה ההיא. משרתי ציבור אלה, שעמדו בראש קבלת ההחלטות המדיניות, החברתיות והצבאיות לאורך עשורים רבין מאז הקמת המדינה -העריכו את פועלו של גורן – והזמינו אותו להשתתף בוועדות השונות שדנו בנושאים חברתיים.
• עמותת חוג העמקים: הגרסה המורחבת
גורן מעיד על עצמו שכל חייו הוא בעשיה. כשהוא מסתכל בנוסטלגיה אחורה הוא זוכר 62 שנים של עבודה חקלאית שורשית בפרדסי הקיבוץ, בתקופה שעיבוד האדמות והחקלאות בכלל נחשבו לקונצנזוס בחברה הישראלית. לצד העבודה התובענית בפרדסים, גורן מצא את המסלול לשלב גם עשייה חברתית ענפה. הוא מרבה לומר: "תמיד עסקתי גם ברוח וגם בחומר, ידעתי לשלב בינהם תמיד, אני בנוי אחרת".
על כך גם אני יכולה להעיד. לאחר שפגשתי אותו התרשמתי עמוקות מהאיש מלא האנרגיות שיושב מולי בחיוניות ושהשאלות אליו זרמו באופן הכי טבעי וסקרני שיש. רציתי בעיקר לדעת מהיכן נולד וצמח הרעיון להקים עמותה ללא מטרות רווח – שכל ייעודה העשרה ורוח לכל החפץ בה.
"אין עוד עמותה או חוגים שמתקיימים במודל ובקונספט של חוג העמקים, כלומר עמותה שהיא לא רשות מקומית, עצמאית, כלכלית, שגובה כספים לבד ואוספת ומגייסת כספים בכוחות משותפים"
לדברי גורן הרעיון להקמת חוג העמקים צמח מלמטה, מהאנשים והחברים בעמק. היו שם חברים מקיבוץ בית השיטה, שריד, בית קשת, והצורך למפגש חברתי שיעסוק ברוח צף. אז תחילה הקימו חוג פוליטי שדן במגוון סוגיות פוליטיות בחברה הישראלית ואט אט -כאשר הבחינו שיש מודעות והענות למפגשים – נולד הצורך להרחיב אופקים. כפועל יוצא נוכח העניין הרב התקבלה החלטה בתקופה דאז על הקמת חוג נוסף, החוג ליהדות.
החוג ליהדות הוא בין החוגים שממש קרובים לליבו של גורן והוא משקיע בו את מלוא המשאבים. את עצמו אגב גורן מגדיר כיהודי חילוני – אך עם זאת הוא מגלה זיקה וכמיהה גדולה ליהדות.
• יהדות לכל דורש
"קהל היעד של החוג הוא לאו דווקא אנשים חרדים או דתיים, מאחר ותוכן החוג עוסק בפרשנויות ובדמיונן של הדמויות הפעילות בספרי התנ"ך. כל אותן דמויות וסיפורים מרכזיים כמו מה שהתגלה במגילות ים המלח, ו"עקדת יצחק" מהרהרים במה שקורה בין הדמויות לבין עצמן, מה זה חזון העצמות וכל מיני פרשנויות שלא מוצאים באף מקום – בטח ובטח לא בחברה החילונית", מסביר גורן.
החוג ליהדות מתקיים עד היום בימי רביעי ולטענת גורן הוא מיועד לאנשים שהתנ"ך והיהדות קרובים לליבם. ההרצאות בחוג מועברות ע"י פרופסורים מובילים, מוערכים ונחשבים, חלקם אף זכו בפרס ישראל. לשיעור השבועי מצטרפים מאות חברים מכל הארץ ובשנתיים האחרונות החוג מתקיים ב'זום' – בעקבות וירוס הקורונה שהגיח לעולמנו בראשית 2020 ו'ציווה' על כולנו לעבור לפלטפורמות תקשורת אלטרנטיביות. בשל כך נוספו לחוג משתתפים מארה"ב שביקשו ל'טעום' ולהתקרב ליהדות ולהשתלב בחוג החברתי שצמח בקיבוץ הישראלי.
"הקירוב של האנשים למקורות, ליהדות, למקרא, לתרבות היהודית, ולא משנה בכלל מאיפה באת או מה הרקע שלך או לאיזה זרם או מסורת אתה שייך"
בנוסף לחוג היהדות אפשר למצוא תחת העמותה כ 20 חוגים ופעילויות רבות כגון, תאטרון, מקהלה שעורכת קונצרט ענק במזרע, חוג לריקודי עם, וערבי שירה עם מלכת השירה בציבור – שרהל'ה שרון. כמו כן גם מתקיימת פעילות תרבותית פורצת דרך בתאטרון האתיופי בבית שאן – שמספר את סיפורי העלייה לישראל של העדה. אם לא די בכך- העמותה מפיקה בנוסף מידי שנה ערב שירה שנקרא "שרים וזוכרים" בחדר האוכל של קיבוץ גבע. בערב הזה כל אדם שאיבד מישהו קרוב יכול להקדיש לו שיר.
• מבצע פנמה
כשאלי נשאל מה מייחד את העמותה משאר עמותות שמקיימות פעילויות דומות, הוא עונה באופן חד משמעי: "אין עוד עמותה או חוגים שמתקיימים במודל ובקונספט של חוג העמקים, כלומר עמותה שהיא לא רשות מקומית, עצמאית, כלכלית, שגובה כספים לבד ואוספת ומגייסת כספים בכוחות משותפים".
הוא מוסיף שהעמותה אף מגייסת תרומות לגבעטרון – להקת הזמר המתמקדת בשירי ארץ-ישראל. מעבר לכך העמותה גם מסייעת לפוסט טראומטיים ואת כל האופרציה הזו מפעיל גורן בהתנדבות מלאה, וכך גם אנשי הצוות שעובדים עמו ופרוסים על כל מערכת החוגים. "זיווה רכט מקיבוץ גבע עוזרת לי", אומר גורן, "היא ממש יד ימיני ומלווה אותי שנים בעמותה, אני חייב לציין שהיא עושה עבודה מצוינת ועוזרת לי שנים ארוכות בכל הנוגע לטפסים וחשבונות. כמובן שגם היא פועלת בהתנדבות ובמסירות מלאה".
במהלך הריאיון משתף גורן באחד המקרים הנועזים והמיוחדים שהעמותה לקחה בו חלק נכבד. הוא מספר כי בשנת 2020, בתקופת בה נגיף הקורונה היה מאיים במיוחד והוביל לחוסר ודאות גלובאלי, פנו אליו יהודים המתגוררים מפנמה בכדי שיסייע להם לצאת מהמדינה – מאחר והיה שם סגר קשה בעקבות ההתפשטות המהירה. גורן מסביר כי מדובר באנשים שחלו במחלות קשות כמו סרטן וסוכרת ולא יכלו לצאת מהעיר ולקבל טיפול רפואי. גורן לא היסס ומיד נרתם למשימה. הוא חתם על חוזה עם חברת אל על, שכר מטוס, שם הסתבר לו כי הוא היה צריך להטיס יהודים מקוסטה ריקה וקולומביה – אבל בנחישות ותושייה ראויה להערכה, במבצע הזה חולצו בסופו של דבר 156 אנשים.
מאיפה אתה שואב את הכוחות?
"מהחיבור שאנו יוצרים בין האנשים. האיחוד בינהם, הקשר האישי שנוצר בחוגים לדוגמה בחוג היהדות שהוא מאוד קרוב לליבי, היה חשוב לי מאוד. הקירוב של האנשים למקורות, ליהדות, למקרא, לתרבות היהודית, ולא משנה בכלל מאיפה באת או מה הרקע שלך או לאיזה זרם או מסורת אתה שייך. מעבר לזה פעילות העמותה מספקת אותי לאין שיעור. הרעיון שהיא מקדמת מאפשר לכל מי שרוצה לשיר, לרקוד, ללמוד, להעשיר את הרוח בתכנים ולשחק בתאטרון לעשות זאת במחירים סמליים".
• דרוש: מחליף עם שיעור קומה
לסיום התעניינתי איך הוא רואה את העמותה בעתיד. ובכן, מסתבר שמזה תקופה גורן מחפש מחליף, יושב ראש חדש שיתפוס את מקומו. הסיבה אגב היא לא שחיקה או מיצוי בתפקידו אלא מתוך ראיה שהוא כבר בן 90 וכאדם ריאלי ומציאותי הוא יודע שאין חיי נצח. מתוקף ידיעה זו חשוב לו לשמר את כל העשייה רבת השנים שהוא עמל עליה, כשהעמותה הזו מוגדרת כמפעל חייו. גורן מדגיש שמחליפו נדרש להיות אדם ראוי עם שלוש תכונות מרכזיות. התכונה הראשונה: איש רוח, שלו ידע בתרבות, אומנות וספרות. השנייה: אדם בעל כישורים וידע בניהול מערכות וכספים. התכונה האחרונה: איש של ארגון שיעמוד בזמנים שהוגדרו מראש – כזה שיידע להפיק ולתכנן אירועים ופעילויות ולהוביל את הצוות והלוגיסטיקה.
גורן יודע לספר שתהליך איתור המחליף לא קל עבורו בלשון המעטה ושלא כל אחד יכול או רוצה להיכנס לנעליים כל כך גדולות. עם זאת, הוא מספר כי יש לו שלושה מועמדים על הכוונת וכן שהוא במשא ומתן איתם. "אני מקווה שבקרוב יבחר אחד מהם ואוכל להתחיל הליך חפיפה", אומר גורן לסיום. "כך אוכל לפרוש בשקט ובסיפוק".
מה לאחל לך? בריאות?
גורן מחייך ועונה: "אני בריא, והכל טוב. אני לא צריך בריאות – אני כן צריך מחליף שימשיך ויוביל את העמותה הנפלאה הזו לעוד הישגים ותרומה לקהילה".