רק בנות שש: 20 שנות מאסר נגזרו על נאשם בעבירות מין ואינוס בנותיו החורגות

בית המשפט המחוזי בנצרת גזר היום 20 שנות מאסר בפועל, פיצוי כספי לנפגעות העבירה ומאסר על תנאי על נאשם  שהורשע בביצוע עבירות מין בשתי בנותיו החורגות הקטינות, על פני פרק זמן ממושך.
הנאשם הורשע על פי הודאתו כי במספר רב של הזדמנויות, משך שנים, הוא ביצע בבנותיה של בת זוגו, לה היה נשוי, עבירות מין חמורות – אינוס במספר רב מאוד של הזדמנויות כלפי אחת מהן ובנוסף, מעשים מגונים רבים במספר, כלפי שתי הבנות.
העבירות בוצעו מאז היותן של בנותיו, ילדות כבנות שש שנים בלבד, ונמשכו על פני שנים רבות. המעשים בוצעו תוך ניצול פערי הכוחות וסמכותו על המתלוננות בהיותו אביהן החורג, ניצול גילן, תמימותן והכבוד שרחשו לו, כמו גם רצונן לשמור על התא המשפחתי.
הרכב השופטים עמד על החומרה הרבה שיש לראות במי המבצע עבירות מין בתוך התא המשפחתי וקבע, בין השאר, כי "מקום בו מבוצעות עבירות מין בתוך המשפחה מופרת החובה המוסרית להגן על אותם קטינים מפני אלה שמשתמשים בכוחם ובמעמדם כלפי הקטינים על מנת לספק  את יצריהם המיניים. עבירות אלו משחיתות את נפשו של הקורבן, מחללות את כבודו ושוללות את זכותו לאוטונומיה על גופו. הפגיעה בקטין על ידי בן משפחה חמורה ביותר, זאת הן בשל היות נפגע העבירה קטין, והן נוכח העובדה שהפגיעה התבצעה על ידי בן משפחה שאמור להגן ולשמור עליו, וחרף זאת ניצל לרעה את האמון שניתן בו."
עוד קבעו השופטים כי במעשיו ניצל הנאשם את המרות ההורית, לצורך ביצוע עבירות מין בבנותיו החורגות וכך השחית את ילדותן אשר חלפה ולא תשוב עוד. עוצמת הפגיעה במתלוננות היא אנושה.
ההרכב ציין כי יש לשקול גם שיקולים של הרתעת היחיד והרבים. וכי בענישה בעבירות מהסוג שביצע הנאשם הכרח לשדר מסר של גמול והרתעה, הן כלפי הנאשם והן כלפי אחרים כמותו, לבל יעברו עבירות כמו אלה שביצע הנאשם. לא אחת עמד בית המשפט העליון על כך שהענישה בעבירות מין ובקטינים בפרט, על הכיעור הרב שבהן, אמורה לבטא שיקולי גמול, הרתעה וכן את הסלידה הרבה של החברה ממעשים אלו .
הרכב השופטים נתן דעתו למדיניות הענישה הנהוגה בעבירות מין, המבוצעות כלפי קטינים, בפרט ע"י אדם קרוב ומוכר, שהינה מחמירה ומעדיפה את השיקול ההרתעתי על פני שיקולים אישיים או נסיבות מקלות של הנאשם. השיקול המרכזי בעבירות אלו הוא טובתם של הקורבנות תוך שימת דגש על הפגיעה העצומה בנפשם.