עמק יזרעאל: חניכות וחניכי מכינת חנתון התגייסו לסייע לחקלאים

חניכי המכינה סייעו לנטיעות של כרמים חדשים לגידול ענבים וקטיף דובדבנים. צילום: אודליה שפיר, מכינת חנתון

לאורך שנת הלימודים, חניכות וחניכי המכינה הקדם צבאית בחנתון יוצאים מדי שבוע ממתחם הלימודים והחיים המשותפים, להתנדבויות שונות במגוון מוקדים בעמק יזרעאל וברחבי הגליל. אולם, בחודש האחרון, חניכי מחזור י"א בחרו להתנדב במשך שבוע שלם בעבודות שונות בחקלאות, בעיקר ביישובי הגולן – אודם ושעל.
במסגרת הפעילות, הם מסייעים בימים אלו לנטיעות של כרמים חדשים לגידול ענבים ומגדרים חלקה נוספת, כהכנה לשתילה של כרם נוסף. בנוסף, הם מסייעים בקטיף דובדבנים.
עטרה פליקס, בת 19 מירושלים, חניכה במחזור י"א של המכינה הקדם צבאית בחנתון, מספרת: "בהתנדבות הזו אני מרגישה אנחנו תורמים המון לחקלאות בגולן וכמובן לאנשים שגרים פה. בחרנו בחקלאות כי אנחנו אוהבים עבודת אדמה, יש בזה משהו מרפא עבורנו ברמה האישית וברמה הלאומית, מתווספת גם המשמעות הציונית החשובה. אני מרגישה שאנחנו מחזקים את החקלאות, תורמים לכלכלה וכמובן מסייעים לביטחון התזונתי שלנו פה בישראל".
בצלאל וייסמן, מזכרון יעקב, שיסיים בקרוב את שנת הלימודים במכינת חנתון, מוסיף שעבורו, שבוע ההתנדבות הוא הזמן שבו הוא יכול להקדיש מעצמו עבור אחרים, וגם מסייע לו ברמה האישית. "אנחנו לומדים יותר על ישראל, על האנשים שגרים כאן ומתמודדים עם אתגרים לא פשוטים ביום-יום, ואולי הסיוע שלנו עוזר להם, אפילו במעט".
ינאי גרשון ממשגב, בן 19, מציין שהוא גם לומד מקצוע חדש, שאולי יעסוק בו בעתיד. "עבודת האדמה – שרובנו המוחלט לא מנוסה בה – היא גם למידה של תחום חדש וכמובן סיוע לחקלאים ברוחב לב וחיבור כלל ישראלי, במיוחד בתקופה בה השסעים בחברה שלנו כה מורגשים במרחב הציבורי".
המכינה הקדם צבאית בחנתון הוקמה בשנת 2012 כמכינה מעורבת ברוח היהדות המסורתית ובזיקה לתנועה המסורתית, מתוך הבנה שמדינת ישראל נדרשת לעסוק בשאלות של זהות, הגדרה ומהות כשאלות קיומיות לצד המחויבות לשירות משמעותי בצה"ל ולפיקוד בתוכו. במהלך השנה לומדים החניכים תכנים מגוונים על יהדות, ציונות, הומניזם ודמוקרטיה, ונערכות סדרות חינוך במקומות שונים בארץ, במהלכן נפגשים החניכים עם נציגים מהמנעד החברתי בישראל.
"כפי שדוד בן גוריון האמין ש'בנגב ייבחן העם בישראל ומדינתו', אנחנו טוענים שבגליל תבחן החברה הישראלית וחיבוריה. זה נובע מאמונה שיש כאן ערכים והצטלבויות של קונפליקטים ומכך שהגליל יכול להוציא ערכים ורוח מתוכו. אנחנו פועלים בשלושה מישורים מרכזיים – יחסי יהודים-ערבים, אקולוגיה והתחדשות יהודית וציונית", אומר הרב יואב אנדי, ראש המדרשה בחנתון.