סוף תקופה: האימא של ותיקי הגלבוע סיימה את תפקידה

השבוע התקיים בבית ציזלינג טקס פרידה מרגש ממרים ורד (כפר יחזקאל) שייסדה וניהלה את 'דורות בגלבוע' במשך 29 שנים. קהל רב של תלמידים-גמלאים, מורים, אנשי צוות, הריע בתשואות חמות על דברי הברכה וההערכה שהורעפו עליה מכל עבר. האווירה הייתה חמה ומכבדת.
תחילתו של דורות בגלבוע היה בחדרון קטן במועצה האזורית בראשותו של דני עטר, עד שעבר למשכנו החדש והמרווח בגן נר. היום הוא מקיף 1500 משתמשים, ונחשב לאחד מהמוסדות הטובים והאיכותיים מבין מוסדות הלימוד המיועדים לגמלאים בצפון.
מיכל ארד מנהלת משרד הרווחה של מחוז צפון אמרה בין השאר כי "דורות בגלבוע מהווה היום מגדלור לכל בתי דורות בארץ, רבים באים ללמוד ממנו. את המיצוב הגבוה שלו הובילה ורד בשקט ובצניעות, עם חזון וראייה למרחקים". ראש המועצה עובד נור בירך את ורד והעריך את פעילותה למען התושבים. "זה מתמצא במילה 'תודה', אומר ראש המועצה. 'דורות בגלבוע', מעצם קיומו משקף, אמירת תודה לוותיקי הגלבוע, שעשו הכול כדי שנוכל לחיות בחלקת האלוהים הקטנה שלנו, ומי שהגתה את הרעיון והובילה ראויה לכל הערכה, ולכן בשם כולם- תודה, מרים", אומר עובד נור.
יו"ר עמותת דורות בגלבוע חיים שלוש סיפר כי בתקופת הקורונה ביקשה ורד לסיים, אך הוא לא נענה לה והיא המשיכה ומצאה פתרונות להנגשת הלמודים בזום. ורד מימשה חזון גדול של הקמת בית חם למאות מבקרים הבאים ללמוד, להיפגש, וליהנות ממגוון עצום של חוגי העשרה, סדנאות, טיולים, חדר כושר, קולנוע, הצגות, ופעילויות המותאמות למצבי תפקוד שונים של האדם. ליד אגף הלמידה הקרוי 'קתדרה', ממוקם 'אגף טיפול יום' בו ניתנת ארוחת לניצולי שואה ולאלה שזקוקים לארוחה חמה. המרכז מוביל גם בשירות לאנשים עם דמנציה ואלצהיימר, למידה של העוסקים בזקנה בישובים, לחולי פרקינסון, ומהווה רשת ביטחון קהילתית לאנשים בבתיהם. התרגשות רבה בקהל עוררו דבריה של אסתר כנען, שורדת שואה מכפר יחזקאל, שסיפרה בדמעות, כיצד מרים, ועמה הצוות המוביל חסיה שבתאי, תקווה ניר ואבי ז'ינו, יצאו מגדרם לטובת רווחתם של וותיקי הגלבוע. כנען הדגישה כי מילות התודה הן הערכת חסר לעומת פעילותה של מרים ורד, ואיחלה בשם רבים בהצלחה לאיציק חנם, מחליפה של ורד בתפקיד.
את הטקס חתמה ורד עצמה אליה, הצטרפו בני משפחתה, שעמדו לצידה במשך 29 שנים. "הודיה על הזכות לעמוד בראש צוות מדהים ומופלא מאין כמוהו", אמרה מרים ורד. "ובעיקר, הודיה על הזכות המדהימה להכיר את ותיקי הגלבוע, להקשיב, ללמוד מהם ואיתם את משמעות ואתגרי תקופת החיים והגיל. לחוות באמצעותם ואיתם את הגאווה על היש, ולשמוע כמעט מידי יום שהמקום הטוב ביותר בכל הארץ להזדקן בו הוא הגלבוע", סיכמה ורד.
זהו מפעל חיים של אישה אחת – מרים ורד, אישה עדינה, דקת גזרה, אבל עם מבט נחוש, להקים מקום שהוא כולו לב ונשמה.