מהדו"ח עולה כי בשנת 2015 מחוז צפון טיפל ב-10,088 הליכים פלילים מתוכם 2,856 תיקים פלילים.
הדוח מצביע על כך שמרבית העצורים בישראל אינם זוכים לממש את זכות ההיוועצות שלהם בסניגור לפני חקירתם במשטרה. למרות פסקי הדין של בית המשפט העליון, ועל אף הוראות החוק והתקנות, משטרת ישראל עדיין לא מקפידה ליידע את כל העצורים על זכותם להיוועץ בסניגור בכלל, ובסניגור ציבורי בפרט, טרם חקירתם, ולאפשר להם היוועצות כזו. התוצאה היא כי מרבית החשודים המובאים לתחנת המשטרה נחקרים ומוסרים הודעותיהם מבלי שקיימו את זכותם להיוועץ בעורך דין.
אחוז ההודעות על בקשת עצורים לייצוג, שמעבירה המשטרה למשרדי הסנגוריה לפני תחילת החקירה עמד בשנת 2015 על 36.83%. הנתונים של מחוז צפון מצביעים על כך שאחוזי הייצוג במחוז נמוכים מהממוצע הארצי ועומדים על 28.81% מסך כל הלקוחות כאשר שיעור ההודעות לייצוג לפני חקירה של קטינים עומד על 53.86% ובקרב בגירים עומד על 25.83%. מהנתונים עולה כי קיימת שונות רבה בין התחנות והיחידות המשטרה השונות במחוז. כך למשל בתחנת נצרת שיעור ההודעות בשנת 2015 עמד 9.83% בלבד, ביחידת ארז שיעור ההודעות עמד על 9.88% ואילו בתחנת צפת שיעור ההודעות עמד על 55.49%
אחד מהמקרים המוזכרים בדוח, הוא מקרה של תושבת בית שאן, אישה מבוגרת וחולה בסרטן שהועמדה לדין לאחר שהזמינה משטרה לביתה בעקבות איומים שספגה מבן משפחה. האישה נמלטה מביתה והמתינה לשוטרים מחוץ לביתה כאשר היא מלווה בשני כלביה. כשהגיעו השוטרים לגבות את עדותה, נשך כלב הפינצ'ר שלה ("בוני") את אחד השוטרים, והיא הואשמה בעבירה של אי נקיטת אמצעי זהירות בחיה.
[dfp name="728×90" height="728" width="90"]
הדוח מציף בעיות מהותיות בהתנהלות מערכת אכיפת החוק ומערכת המשפט, ובכלל זה: חיפושים בעירום בגופם של עצורים בתחנות המשטרה. מקרים חוזרים ונשנים של חיפושים שנעשים בחלק מתחנות המשטרה ברחבי הארץ בגופם של עצורים, ביניהם קטינים ואנשים ללא עבר פלילי, תוך שהם נדרשים להוריד את כל בגדיהם ונותרים עירומים כביום היוולדם בפני השוטרים העורכים את החיפוש. ממגוון תיקים שבהם נחשפה הפרקטיקה הפסולה, נראה כי החיפושים המשפילים נערכו בניגוד לחוק ותוך הפרה חמורה של זכותם החוקתית של העצורים לכבוד ולפרטיות.
• תיעוד של חיפוש בעירום
אחד מהמקרים המתוארים בדוח התרחש בטבריה. עו"ד דניאל וייס שייצג מטעם הסניגוריה הציבורית חשוד בעבירות אלימות במשפחה שזהו לו מעצרו הראשון. עו"ד וייס טען בביהמ"ש כי העצור אותו ייצג, עצור לפני החקירה. מחקירתו הנגדית של נציג המשטרה עלה כי גם במקרה זה התיק אינו כולל תיעוד של החיפוש בעירום שעבר העצור, ונציג המשטרה אינו יודע לענות מי ערך את החיפוש ומתי נערך. לשאלה בדבר מקור הסמכות לביצוע חיפוש בעירום, ענה נציג המשטרה תשובה סתמית לפיה מדובר בחשוד בתקיפה ולכן יש חשש שהוא מחזיק כלי תקיפה. זאת, מבלי להציג הצדקה, המנומקת בנסיבות המקרה הקונקרטי, כי אכן יש יסוד סביר לחשוד שהעצור החזיק כלי תקיפה שלא ניתן לאתר אלא בהפשטה מלאה. בהחלטתו הורה בית המשפט על העברת הפרוטוקול למח"ש לצורך בדיקת פעולות המשטרה בעניין החיפוש.
• הכלב נשך את אחד השוטרים
אחד מהמקרים המוזכרים בדוח, הוא מקרה של תושבת בית שאן, אישה מבוגרת וחולה בסרטן שהועמדה לדין לאחר שהזמינה משטרה לביתה בעקבות איומים שספגה מבן משפחה. האישה נמלטה מביתה והמתינה לשוטרים מחוץ לביתה כאשר היא מלווה בשני כלביה. כשהגיעו השוטרים לגבות את עדותה, נשך כלב הפינצ'ר שלה ("בוני") את אחד השוטרים, והיא הואשמה בעבירה של אי נקיטת אמצעי זהירות בחיה. עוה"ד אלעד בלעיש ורענן גלעדי מהסניגוריה הציבורית הגישו ערעור על הרשעתה לבית המשפט, אך האישה נפטרה לפני כחודש ממחלתה.