איך הגעת למקצוע?
"למדתי תואר ראשון בתקשורת ועשיתי הסבה מקצועית. בחרתי להיות אח כי זה מקצוע רחב ומגוון שמאפשר לעשות הרבה דברים גם מבחינה קלינית וגם בתחומים נוספים כמו המצאת מכשור רפואי ושילוב בתעשיית ההיי טק. אנשים שלומדים סיעוד הם אנשים מיוחדים שצריכים לחשוב הרבה מחוץ לקופסה, זה מה שמשך אותי".
למה בחרת לעבוד במחלקת ילדים?
"עולם הילדים הוא מאוד גדול ודינאמי, זה התאים לאישיות שלי. בבית אני אדם שאוהב להתלוצץ ולהיות ילדותי לפעמים וזה החוזק שלי מול הילדים. המטופלים שלי צריכים מצד אחד מישהו שיכול לצחוק איתם ולשתף פעולה ומצד שני מישהו מקצועי ורציני וזה בדיוק השילוב שקיים בי".
במחלקת ילדים א' מטופלים הרבה ילדים לאחר טיפולים כימותרפיים ואתה עושה היום קורס על בסיסי באונקולוגיה. איך אתה מתחבר לתחום הזה?
"למען האמת תמיד פחדתי לעסוק באונקולוגיה והיה לי קושי נפשי מאוד גדול לראות ילדים חולים, זו הנקודה הרגישה שלי. דווקא מהמקום הזה של הקושי אני רוצה להתמודד ולהיות שם בשביל ההורים והילדים".
פרויקט מעניין שאתה מעורב בו?
"רציתי להקל על ילדים שמאושפזים במחלקה ובעזרת תרומות השגתי טרקטורונים חשמליים שבעזרתם הילדים מגיעים לבדיקות במקום על מיטות האשפוז. בנוסף, עבור בני הנוער במחלקה הצלחתי לגייס תרומות למשחקי וידיאו ועמדת סוני פלייסטיישן בה יוכלו לשחק ולשכוח ולו לכמה דקות מהסיטואציה המורכבת שבאשפוז".
משפט לסיכום: "התמודדות עם קשיים מפתחת את החוסן הנפשי ומקדמת אותנו מבחינה מקצועית ורוחנית".
תודה לאור ברק, אחות במחלקה לרפואה דחופה בילדים במרכז הרפואי העמק שראיינה אחיות ואחים ממגוון תפקידים כדי שנכיר טוב יותר את האנשים שמאחורי המדים.