מי מטפל בנו? הכירו את האחיות והאחים במרכז הרפואי העמק

מריה גריניאקוב, אחות ביחידה לטיפול נמרץ כללי במרכז הרפואי העמק בעפולה מספרת על הקשר עם המטופלים, הבחירה במקצוע והפרויקט שמסקרן אותה במסגרת עבודתה. צילום: אור ברק

מה את אוהבת בתחום שבו את עובדת?
"במחלקה שלנו אנחנו מאמינים שתמיד יש תקווה ושאסור לוותר. בעזרת טיפול נכון ומקצועי, אפשר לגרום לניסים להתרחש. באופן אישי, חשוב לי לטפח את המטופלים שלי, גם כשהם נמצאים במצב קשה מורדמים ומונשמים. אני מקפידה על חזות נקייה עד כמה שניתן, שיהיה להם ריח טוב ושנשמור על כבוד המטופל ומשפחתו".

למה בחרת להיות אחות?
"אני אוהבת לעזור למי שזקוק לכך. לפעמים זה לא פשוט והמטופלים שלי נשארים במחשבות גם כשאני בבית, זה לא קל נפשית. כשאני פוגשת מטופל שעזרנו לו ואומר לי תודה זה ממלא אותי בהמון גאווה, במיוחד בפני הילדים שלי והמשפחה שלי וזה שווה הכל".

ספרי על מטופל שלא תשכחי?
"פעם הגעתי עם הבן שלי לקבלת טיפול במחלקה אחרת, דאגתי מאוד לבריאותו ובזמן ההמתנה לרופא התיישב לידנו אדם מבוגר ששאל אם אני זוכרת אותו? לפני שהספקתי לזהות מי זה הוא פנה לבן שלי ואמר לו 'בזכות אמא שלך אני חי. אמא שלך הצילה אותי כשהייתי מטופל בטיפול נמרץ, אתה צריך להיות גאה בעבודה של אמא'. המקרה הזה ריגש אותי עד כדי דמעות וכל פעם שאני צריכה להתחיל משמרת בחגים ובשבתות כשכל המשפחה שלי בבית אני נזכרת במקרה הזה".

פרויקט מעניין שאת מעורבת בו
"מדי חודש אני מתנדבת במרכזי יום למען הקשיש ומעבירה להם הרצאות בנושאי בריאות כמו למשל סכרת, יתר לחץ דם וכיצד לשמור עליהם מאוזנים למען שיפור איכות החיים".

משפט לסיכום
"הכל אפשרי, צריך לאהוב ולא לוותר".

תודה לאור ברק, אחות במחלקה לרפואה דחופה בילדים במרכז הרפואי העמק שראיינה אחיות ואחים ממגוון תפקידים כדי שנכיר טוב יותר את האנשים שמאחורי המדים.