"מחויבים לניהול מציאות של שינויי אקלים"

גישת ניהול חדשנית של שיתופי פעולה אזוריים, בניית מודל כלכלי ראשון לתפעול תא שטח ועשרות פעולות לשיקום והסדרת הנחלים – עובד יבין, מנכ"ל רשות ניקוז ונחלים ירדן דרומי, מסכם שנה עם הפנים לעתיד: "שינויי האקלים הם הזדמנות לייצר ריבוי תועלות לאדם ולטבע".
צילום: רשות ניקוז ונחלים ורדן דרומי

רשות ניקוז ונחלים ירדן דרומי אחראית על ניקוז זרימת המים הטבעיים באגן הירדן הדרומי, הכולל את נחל תבור, נחל יששכר, נחל חרוד, נחל בזק ויובליהם, הזורמים אל נהר הירדן הדרומי.
המעיינות הרבים הזורמים אליהם משתרעים על מעל 660,000 דונם של שטחים פתוחים בשטחן של כ- 15 רשויות מוניציפליות. בשנים האחרונות עסקו ברשות בשיטת ניהול המרחב, במטרה ליצור איזונים וריבוי תועלות בין צרכי הטבע לצרכי האדם.

שלב שלישי בנחל החרוד
שלב שלישי בנחל החרוד

"לקחתי חלק בתהליך שהוביל משרד החקלאות לגיבוש גישה חדשה לניהול השטחים הפתוחים, וכתוצאה מכך, החלטתי יחד עם צוות הרשות ליישם אצלנו לראשונה את הגישה הניהולית המשתפת לאגני ההיקוות", מסביר עובד יבין, מנכ"ל רשות הניקוז, ומי שמוביל את התהליך, "אלא שעלה צורך לגבש גם מתודולוגיה וגם פרקטיקה, שרואה בכל בעלי העניין במרחב שותפים לתהליכי התכנון והביצוע, וזה כולל לא רק את הרשויות המקומיות שהן השותפות הטבעיות אלא גם את הקהילות במרחב. התחלנו להפעיל תוכניות חינוך ומעורבות משמעותיות בכל פרויקט, מתוך נקודת הנחה שככל שקהילה מחוברת לנחלים היא גם תדאג לטפח אותם ו'לקבל בחזרה מהנחל' פינות טבע לטובת הקהילה".

 

התוצאה: גישת הניהול החדשנית חיברה בין קהילות, כך למשל, הפך נחל השבעה המשוקם למקום לפעילות משותפת לערבים ויהודים – פרויקט שיזכה את רשות הניקוז בפרס החינוך מטעם החברה להגנת הטבע בשיתוף "אגמא"


• הקמת מינהלות משותפות

עוד על פי יישום הגישה הניהולית החדשה, בשנתיים האחרונות הוקמו שתי מינהלות לניהול אגן התבור ולניהול מרחב בית שאן-עמק המעיינות. זו האחרונה פעילה מזה שנה וכבר הציגה תוצאות היסטוריות, כאשר הצעת מחליטים שגובשה על בסיס תוכניות רשות הניקוז לשיקום ופיתוח נהר הירדן הדרומי אושרה בממשלת ישראל, לרבות התייחסות לשיתופי פעולה לאומיים ובינלאומיים. זאת ועוד, המינהלת, שבראשה עומדים ג'קי לוי ראש עיריית בית שאן ויורם קרין, יו"ר רשות הניקוז וראש המועצה האזורית עמק המעיינות, החלה ליישם את תוכנית המים למרחב ועקרונותיה אומצו על ידי קק"ל, משרד החקלאות, רשות מקרקעי ישראל (רמ"י), רשות הטבע והגנים, רשות המים, ועוד. כל הגופים, יש לציין שותפים לשולחנות העגולים של המינהלת ופועלים יחד לתכנון המרחב, בהתאם לעקרונות הגישה הניהולית המשתפת.

חיים משותפים במפגש בין הנחלים קמה ותבור
חיים משותפים במפגש בין הנחלים קמה ותבור

מינהלת אגן התבור, המשותפת לעמק יזרעאל, כפר תבור, הגליל התחתון, כפר כמא, שיבלי אום אל ג'אנם, דבוריה, בוסתן אל מארג' ומיאהקום – תאגיד המים והביוב של כפרי הגליל התחתון, צפויה להוביל באותו אופן לתכנון ויישום תוכניות קיימות באגן התבור. בתוך כך, אושר תקציב של כ- 4.55 מילון שקל לפרויקט הדגמה ראשון מסוגו, שבו הקהילות שותפות מלאות לתכנון.

• מודל כלכלי ראשון לתפעול תא שטח

בשלב זה החליטו ברשות הניקוז לקיים מפגש משותף של כלל הגופים במרחב, ולהציג את עקרונות המתודולוגיה היישומית לניהול רשות אגנית, כפי שגובשה כאמור בשנים האחרונות. המפגש התקיים לפני כחודש ונחל הצלחה רבה. במסגרת המפגש הציג לראשונה עובד יבין את המודל הכלכלי החדשני לתפעול תא שטח. המודל פותח על ידי רשות ניקוז ונחלים ירדן דרומי, והוא מתייחס לניהול ותחזוקת השטחים הפתוחים, לפי 4 רמות אינטנסיביות של שימושים בשטח. לדברי יבין, "בתהליך בניית המודל נאספה אינפורמציה רבה לגבי העלויות לניהול שטחים פתוחים, בהנחה שהבסיס לתכנון נכון הוא מאגר מידע שצמוד למציאות, מאפשר לחזות את אומדן התקציב ועם זאת דינמי ומשתנה מתא שטח אחד.
"למעשה במודל אנחנו עונים על הצורך של האזוריות והמקומיות. אם אנחנו רוצים לנהל מרחב אז צריך ליצר מנגנוני אחזקה וזה הרכיב המשלים לתהליך".


עובד יבין: "העתיד כבר כאן, והוא מתמקד בניהול מציאות של שינויי אקלים, המחייבת התייחסות להיבטי כלכלה סביבתית, אנרגיות מתחדשות, טכנולוגיה ומחקר"


מה השלב הבא של ניהול השטחים והנחלים?
"כולנו עדים להמוני המבקרים והמטיילים, קליטת קהל הפכה לסוגיה משמעותית ביותר, על כל היבטיה – תחבורה, ניקיון, אכיפה ועוד. על מנת לייצר מנגנונים וחקיקה כולם צריכים לרתום ולהירתם ולכן, הקמת המינהלות היא הבסיס, שעליו ניתן לבנות כעת רבדים חדשים של ניהול בהיבטי כלכלה סביבתית, אנרגיות מתחדשות, חקלאות, טכנולוגיה, מחקר ועוד – כל אלו הם תוצאה מחויבת מציאות של שינויי אקלים ואירוע קיצון שכבר פוקדים את העולם כולו, ויגיעו גם אלינו".

• השנה שהייתה: מניקוז והסדרת נחלים ועד לפיתוח ושיקום אתרים

בחמש השנים האחרונות גייסה רשות ניקוז ונחלים ירדן דרומי מקולות קוראים שהוגשו יחד עם הרשויות המקומיות תקציבים בהיקף של כ-120 מיליון שקל, במימון רמ"י, משרד החקלאות, המשרד להגנת הסביבה, רט"ג, משרד הבינוי והשיכון קק"ל ועוד. קק"ל אף אימצה את תוכנית המים למרחב האקווטי בית שאן- עמק המעיינות והקצתה עוד כ- 43 מיליון שקל בשיתוף רשות הניקוז ורמ"י לשחרור מים לעיר בית שאן, אשר יוזרמו לפארק האקליפטוס. התקציבים מיועדים לפתרונות ניקוז, הסדרת הנחלים והערוצים, שיקום אקולוגי והידרולוגי, פיתוח אתרים ושבילים, שימור קרקע חקלאית ומניעת הצפות, ביצוע סקרים, הכנת תוכניות אב אגניות ומרחביות, ועוד.
בין היתר, בשנה החולפת שוקם מעין עין ספסף בכפר כמא, הסתיימו עבודות שיקום במעיינות שועין שבעין מאהל, נחנך מקטע שלישי המחבר בין כפר תבור לנחל השבעה ועד נחל קשת, בוצעו עשרות עבודות לשימור קרקע במושבים ובקיבוצים, עבודות שיקום בנחל נין והסדרת ניקוז בנחל טייבה, מניעת הצפות בדבוריה ושימור נגר עילי ביער מורדות נצרת, הסדרת חורשת מפגש בין הנחלים שבאגן התבור, שביל אופניים נחל תבור שבין כפר קיש לצומת דבוריה, יצא לביצוע שלב נוסף בתוכנית המים לנחל חרוד ולאחרונה נחנך שביל האירוס החדש שבפארק האירוס בנוף הגליל.
לשאלה כיצד מובילה רשות הניקוז את מכלול הפרויקטים במרחב עצום ומגוון בקהילות ושותפים, עונה יבין כי: "שיתופי פעולה היא התשובה, אנחנו מגיעים לכל קהילה, לכל רשות, יושבים עם כל בעלי העניין, חקלאים, תושבים, מועצות ועיריות, ערבים, צ'רקסיים, בדואים, קיבוצים, מושבים, משרדי ממשלה, גופים ועמותות, ועוד".
עוד לדבריו, "הכי קל להיכנס עם שופל לשטח ולהתחיל לעבוד, במיוחד לאור העובדה שאנחנו גוף רזה מאוד, יעיל מאוד ומחובר לשטח ברמות הכי גבוהות שיש, אבל אנחנו מאמינים שהצלחה לאורך זמן מחייבת לתכנן, לבצע ולדבר עם אנשים באותה העוצמה בדיוק, לחבר את כולם וכן, גם לחבר בין הקהילות המתגוררות לאורך הנחלים. ראינו ששיקום נחלים יוצר קהילות – וקהילות מטפחות את הנחלים, השטחים הפתוחים הם הבית של כולנו. זה המקום להגיד תודה לכל השותפים הרבים לעשייה ולאחל שנה של התפתחות וצמיחה משותפת לטבע ולאדם".