מאפשרים להשמיע את הדברים מתוך כבוד והקשבה. משמאל לימין: מנהלת המרכז אמילי זיידל, אורית וייס, מנהלת מערך ה'אינטק' – והמלווה והמנחה המקצועית עו"ד נועה מלכימן אקר
החיים מזמנים לנו לא פעם סכסוכים כואבים כאלה ואחרים. זה יכול להיות עם השכן שמחנה את רכבו בחניה שלך, או לא דואג לצרכים של כלבו, בעימותים עם המוסדות הבירוקראטיים וזה יכול גם להחריף לסכסוכים בין זוגות – שכבר רואים את עננת הגירושין מרחפת כצל מעליהם. בחלק לא קטן מהסכסוכים הללו מערכת המשפט לא תמיד מתערבת ולכן, הוקמו בשנים האחרונות מרכזי גישור קהילתיים שפועלים בכל רחבי הארץ. אחד מהם מופעל על ידי רשת שחקים והרשויות התומכות- בבית אשכול בעפולה עלית מזה כשש שנים.
את המרכז מנהלת אמילי זיידל והוא מלווה ומונחה מקצועית על ידי עו"ד נועה מלכימן אקר, שעוסקת בגישור (משפחתי ואזרחי), בניהול וביישוב סכסוכים כעיסוק עיקרי.
אורית וייס מנהלת את מערך ה-Intake והקשר עם בית המשפט. היא פעילה במרכז מאז יום הקמתו וכל זאת בהתנדבות. טל דמרי – אמונה במרכז על גישורי הקהילה.
• "הקשר עם בית המשפט המקומי הוא טוב וישיר"
הבסיס והצורך להקמת והפעלת המרכז הגיע מהידיעה כי בכל מקום בו מתקיימת קהילה מצויים גם קונפליקטים. "חברה יכולה להתפתח מניהול קונפליקטים ושיח בצורה אפקטיבית", אומרים במרכז, "הצורך בא מהשטח, מחיי הקהילה ומהצד השני ישנה מחויבות של מרכז הגישור כלפי הקהילה לסייע בפתרון סכסוכים והנגשת שפת הגישור".
המטרות המרכזיות של המרכז הן מתן מענה לסכסוכים שמגיעים מהקהילה (סכסוכים בין שכנים, סכסוכים בין פרט למוסדות וכו'), גישור ושיח משפחתי רב דורי לסכסוכים משפחתיים ובמקביל פועלים במרכז לקבל גם תהליכי גישור – בגירושין בין בני זוג.
כמו כן מרכז הגישור נותן מענה לסכסוכים שמופנים על ידי בית המשפט בתביעות קטנות שבד"כ אחד הצדדים הוא תושב העיר, אם כי חשוב להדגיש שהדלת פתוחה לכל פונה גם שאינו תושב העיר.
"חשוב להבין שהדברים בדרך כלל יותר מורכבים ממה שהם נראים וחשוב מכך – לדעת שמאחורי כל סכסוך או נרטיב ישנם בני אדם..הליך הגישור הוא חסוי וסודי כך שהצדדים לא צריכים לחשוש שמא דברים שיאמרו יוכלו לשמש נגדם היה ולא יגיעו להסכמות..המשותף לכל המתנדבים שלנו מעבר לפן המקצועי הוא תחושת השליחות שהם חשים בבואם לסייע לצדדים לפתור את המחלוקות שלהם"
המרכז מצוי בקשר ישיר מול בית משפט השלום בעפולה ובימים אלו הוא נמצא בישורת האחרונה להסדרת פעילותו גם במסגרת רשימת המגשרים של הנהלת בתי המשפט. "הקשר עם בית המשפט המקומי הוא טוב וישיר", מחדדת עו"ד מלכימן אקר: "לאחרונה גם ערכנו מפגש למידה משותף של מרכז הגישור עם הנהלת בית משפט השלום בעפולה, במטרה לשמר את הקשר, להמשיך להתמקצע וכן להפריה הדדית".
כיצד מקבלים הצדדים את ההחלטות?
עו"ד מלכימן אקר: "תהליך הגישור הוא תהליך מובנה, הוא לא משא ומתן רגיל או רק שיח חופשי. הצדדים מקבלים אפשרות להשמיע את קולם באופן מלא, מה שלא תמיד מתאפשר בבית המשפט, הם זוכים להקשיב גם לצד השני, מה שגם לא קורה במציאות היומיומית המורכבת שלנו. ביום יום אנשים בעיקר עסוקים בלהשמיע ופחות בלשמוע. ביחד עם המגשרים נעשית בדיקה של האינטרסים של הצדדים, נעשה בוחן מציאות לכל צד במידת הצורך ונעשית בחינה משותפת של פתרונות אפשריים. במסגרת הליך הגישור הצדדים עוברים תהליך אשר מסייע להם בקבלת החלטות ומביא אותם ברוב המקרים להבנה כי כדאי להם לקחת אחריות ולסיים את הסכסוך בכוחות עצמם וללא גורם שלישי שיבוא ויכריע במחלוקת מה שגם לא תמיד מסיים את הסכסוך".
• "לעיתים אין בשלות של מי מהצדדים 'להיפרד' מהסכסוך"
לצד ההבנה על יתרונות הגישור, לעיתים המעורבים לא מצליחים לקבל את ההחלטה בהליך. "זה לעיתים יכול להיות מתסכל ואולם יש לקחת בחשבון שתהליך הגישור תלוי במידה רבה על רצון הצדדים לשתף פעולה, לסיים את הסכסוך", מסבירה עו"ד מלכימן אקר: "לעיתים אין בשלות של מי מהצדדים "להיפרד" מהסכסוך, לעיתים זה עניין של תפיסת מציאות שאינה נכונה. פעמים רבות אתה יכול לשמוע צדדים לגישור מדברים על צדק. עם זאת אנו יודעים שצדק אינו דבר מוחלט, מה גם שבתי המשפט עושים משפט, כלומר צריכים לפסוק על פי הדין ולא פעם יש פער בין אמת עובדתית לאמת משפטית וזה משהו שמאוד קשה לאנשים להבין".
• התהליך "מתבשל"
המתנדבים במרכז באים מכל גווני קשת המקצועות. "מדובר באנשי חינוך ורוח, אנשי טיפול, עורכי דין, אנשי דת ובמנעד רחב של גילאים", מסבירה אמילי זיידל, מנהלת המרכז, "חלקם עצמאים חלקם שכירים. המשותף לכל המתנדבים שלנו מעבר לפן המקצועי הוא תחושת השליחות שהם חשים בבואם לסייע לצדדים לפתור את המחלוקות שלהם. לא פעם גישור יכול להתקיים ביום מסוים ולאחר שהמגשרים מוצאים שעדיין אין בשלות ישלחו את הצדדים לביתם ולאחר מספר ימים יעשו מאמצים נוספים לסייע ולצדדים להתכנס להסכמות. הזמן הוא גם פקטור במשוואה וזה מביא תוצאות.
• "בחלק מהגישורים נעשית תצפית על התהליך"
המגשרים במרכז עברו קורס גישור של 60 שעות לימוד אקדמאיות לפחות אשר מוכר על בתי המשפט וכן התנסות מודרכת – פרקטיקום במסגרת בית המשפט ואשר מאושרת על ידו. "מעבר לכך המתנדבים מחויבים להגיע למפגשי הכשרה שנעשים אחת לחודשיים במסגרת המרכז", מדגישה אורית וייס, "מרכז הגישור הוא מרכז לומד, בחלק מהגישורים נעשית תצפית על התהליך למטרות למידה גם של צמד המגשרים באותו הליך ואחר כך נעשית למידת עמיתים משותפת עם יתר המתנדבים על בסיס מה שעולה בתצפיות".
• גשר רחב מאוד: התהליך בדרך להסכמות
תהליך הגישור מתקיים בחדר גישור. חשוב לציין שהליך הגישור הוא חסוי וסודי כך שהצדדים לא צריכים לחשוש שמא דברים שיאמרו בגישור יוכלו לשמש נגדם היה ולא יגיעו להסכמות. דברים שעולים בגישור לא ניתן להביאם בפני בית המשפט. הצדדים יושבים זה לצד זה ומולם המגשרים. המגשרים תמיד יפעלו לייצר תחושה של מקום בטוח עבור הצדדים וכן יפעלו לשמירת איזון הכוחות בחדר במידת הצורך. בפתח התהליך כל צד יספר את הסיפור מנקודת מבטו. הצד השני מקשיב. המגשרים ישקפו את דברי הצד לוודא שהדברים הובנו וישאלו שאלות הבהרה לפי הצורך. לאחר מכן יעשה סיכום קצר של דברי הצדדים שימצה את ההסכמות והפערים. לאחר מכן יעשו שיחות אישיות עם כל צד שגם עליהן חלים הסודיות והחיסיון. לאחר השיחות הנפרדות בדרך כלל כבר יהיה ניתוח די מדויק של מה חשוב לכל צד. לאחר השיחות הנפרדות הצדדים יחזרו לשיח משותף עם המגשרים וידונו באפשרויות לפתרון עד אשר יגיעו להסכמות. בשלב הזה כבר יהיה שיח יותר חופשי וישיר בין הצדדים עד הגעה להסכמות.
• תשתפי על סכסוך שנפתר בזכות הגישור?
עו"ד מלכימן אקר: האמת שהיה לנו תיק במרכז הגישור בו התובעת והנתבעת "ניהלו שיח" בפייסבוק. התובעת טענה שהנתבעת הוציאה דיבתה רעה ופגעה בשמה הטוב עת האשימה אותה במעשים שביצעה במסגרת אחד מהאירועים האלימים שהיו סביב המאבק על האסי. פוסט של אחד הצדדים הוביל לסבב של פוסטים קשים ופוגעניים, משני הצדדים, עם שיח מתלהם והקצנה.
במסגרת הגישור עברנו דרך כל הנרטיבים שנוכחים בחברה הישראלית עד היום לצערנו: קיבוצניקים מול עירוניים, אשכנזים וספרדים, פריבילגיה מול קיפוח וכו', אבל לאחר השלב הזה התחיל להיפתח הסיפור האישי של כל צד. ניתנה לכל אחד מהצדדים הזדמנות באמת לשמוע ולהקשיב לצד השני ולהבין שהדברים בדרך כלל יותר מורכבים ממה שהם נראים וחשוב מכך שמאחורי כל סכסוך או נרטיב ישנם בני אדם. הגישור הסתיים בהסכמות ובאווירה מאוד חיובית של הצדדים. הכח לעשות שינוי נמצא בכל אחד מאתנו אם רק נרצה. בנימה אישית, יש שיאמרו שאני נאיבית ואני אומרת, נפלה בחלקי הזכות לראות את ה"ניסים" האלו קורים יום יום במסגרת עבודתי, אז אני חושבת שהאמונה שלי מבוססת מציאות".
• אני רק שאלה..
כיצד יוצרים קשר עם המרכז?
על מנת להביא סכסוך למרכז הגישור ולתאם מועד לפגישת גישור יש לפנות לאורית וייס (בטלפון: 052-3336090). אורית תקבל את המידע הראשוני הרלבנטי מהצדדים, תסביר לצדדים את עיקרי התהליך, תשבץ מגשרים לטיפול בתיק ותסייע בתאום המועד לפגישת הגישור.
האם הגישור דורש תשלום?
התיקים שמופנים מבית המשפט נעשים ללא עלות מצד הצדדים. התשלום עבור גישור קהילתי הוא תשלום סמלי על ידי הצדדים בסך של 100 שקלים לפגישת גישור.
"גם אני יכול?"
הליך הגישור מתאים לכל גיל. כל גיל מתאים לקיום הליך של שיח אפקטיבי. זה תמיד עשוי לסייע. אנו גם משתדלים להתאים את המגשרים בתיקים בהתאם למקרה ואפיון הצדדים במטרה לייצר סביבה מאוזנת ובטוחה במהלך הגישור.
מה התוקף של ההחלטות?
בסיומו של הליך גישור מוצלח המגשרים עורכים הסכם עבור הצדדים עליו הם חותמים. ההסכם מוגש לבית המשפט ומקבל תוקף של פס"ד. למעשה הצדדים מקבלים את אותו תוצר משפטי שהיו מקבלים לו היו מנהלים הליך בבית המשפט רק שבגישור הם אלו ש"כותבים" את פסק הדין.
משפט לסיום בשם חברי המרכז?
"בימים אלו בו החברה הישראלית משוסעת והשיח הופך לניצי ואלים לא פעם, אנו רואים ערך גדול להגברת השיח הגישורי והנגשתו לכלל הציבור. שינוי השיח מתחיל מכל אחד ואחד מאיתנו. לכולנו יש אחריות אישית לאופן בו אנו מתבטאים אם באופן ישיר ואם ברחבי המדיה".