"למרות ש׳העמק׳ זה לא 'הבית שלי' – הרגשתי לגמרי בבית״

מיכל חסון מקיבוץ גבים שבעוטף עזה ילדה את בתה הבכורה בתקופת הקורונה המאתגרת. בימים אלה, כשהיא ומשפחתה פונו לקיבוץ מזרע בעמק יזרעאל, היא בחרה ללדת את בנה במרכז הרפואי העמק. ״בלידה הראשונה היה לי הרבה בית אבל לא הייתה סביבה עוטפת כי היה אסור להתקהל, ועכשיו בלידה הנוכחית אני מוצאת את עצמי בלי בית אך עטופה בהמון חום", היא מספרת. צילום: העמק

מיכל והדר חסון, מקיבוץ גבים שבעוטף עזה, הגיעו ללדת במרכז הרפואי העמק בעפולה, לאחר שפונו מהדרום לקיבוץ מזרע שבעמק יזרעאל. "קיבלנו פידבקים מעולים על מחלקת היולדות והחלטנו להגיע בספונטניות לסיור עם נציגות מועדון היולדות של ׳העמק׳ שקיבלו את פנינו בשמחה ושמרו אתנו על קשר רציף לאורך כל הדרך ועד לאחר הלידה" מספרת מיכל.
"את הלידה עצמה עברנו עם המיילדות שיראל חניה ואילנית חנני המדהימות שהיו חמות ומקצועיות והסבירו על כל שלב ושלב והקפידו לא להשאיר אותי לרגע לבד. הן עטפו אותי בהמון חום ואהבה והרגשתי את החיבוק לאורך כל הדרך. למרות ש 'העמק' זה לא הבית שלי הרגשתי לגמרי שאני בבית״. זו לידה שניה של הזוג, את הלידה הראשונה עברו בתקופת הקורונה ואת הנוכחית במלחמה.
"בלידה הראשונה היה לי הרבה בית אבל לא הייתה סביבה עוטפת כי היה אסור להתקהל, ועכשיו בלידה הנוכחית אני מוצאת את עצמי בלי בית אך עטופה בהמון חום. את האשפוז עברנו ביולדות ב׳ ואנחנו רוצים לספר שכולם ללא יוצא מן הכלל פשוט מדהימים. תודה רבה על שפיות וחום בתוך הטירוף שאנו עוברים״, סיכמה מיכל בחיוך. בעלה של מיכל, הדר, משתדל לתמרן בין התמיכה באשתו שילדה בבית החולים לבין הילדה הנוספת שלהם ששוהה במזרע – המקום שאליו פונו מהדרום ומשתף: "גם הקהילה במזרע וגם הקהילה פה בבית החולים ממש נרתמו לעזור לנו, כל הזמן שואלים אם חסר לנו משהו, אספו לנו ציוד וסייעו בכל מה שצריך. תודה לכולם".