"כבר שמונה שנים שאני מלווה את אחד האנשים המיוחדים במדינת ישראל – רא"ל (במיל') משה (בוגי) יעלון. בוגי תרם מעל לחמישה עשורים מחייו לביטחון המדינה כמפקד סיירת מטכ"ל, ראש אמ"ן, רמטכ"ל, ושר ביטחון. הוא מנהיג שיודע לחסל מחבלים, אבל גם להיות ערכי ומוסרי כשצריך. בעיניי, זוהי תמצית התגלמותו של הישראלי היפה.
בשנה האחרונה זכיתי להיות לצד בוגי ברגעים המכוננים של התפרצות פרשת אלאור אזריה. אם יש משהו שהדהים אותי באותו פרק זמן, הוא הפער העצום בין האופן שבו התרחשו הדברים במציאות, לבין הצורה בה פוליטיקאים אינטרסנטיים ציירו אותה. הרגשתי שהגיעה העת לפרט מה קרה שם באמת.
• "הציגו את הרמטכ"ל כאחשוורוש"
"בעיני רבים, בוגי היה זה שהתערב פוליטית במשפט אזריה משום שכינה אותו בכנסת "חייל שסרח". אבל האמת היא שבין אירוע הירי עצמו לבין אותה אמירה, וגם לאחריה, התרחשו מספר אירועים שחשוב להכיר. עמידה עליהם, מבהירה מי היו הפוליטיקאים שניסו לנצל את משפחת אזריה, ומי פשוט ניסה להגן על צה"ל.
אירוע הירי של אלאור התרחש ב-24 במרץ 2016, בסביבות השעה 8:15 בבוקר. אלאור תוחקר אישית על-ידי מח"ט "כפיר", ומסקנת התחקיר היתה שפעל בניגוד להוראות הפתיחה באש. עוד באותו היום, ולפני שבוגי התבטא בנושא בכנסת, כבר פתחה מצ"ח בחקירה פלילית.
הפרקליטות הצבאית כמובן שהעמידה לרשות אלאור סנגור צבאי בכיר, אך גורמים אינטרסנטיים מסיעת "ישראל ביתנו", זיהו את הרווח הפוטנציאלי מהמקרה, והתייצבו בבית המשפחה עוד באותו היום. הם החלו בקמפיין שמטרתו כפולה: האחת, מימון ייעוץ משפטי פרטי למשפחה, במקום הייעוץ המעולה שסיפק לה הצבא בחינם. השנייה, ליבוי שנאה בעם לצרכים אישיים. בהתאם, כבר בשישי למחרת, הופיעו כרזות שהציגו את הרמטכ"ל כאחשוורוש, וקראו לו להתפטר. במקביל, תחקירניות "מסתוריות" החלו להישלח לחבריו של בוגי כדי למצוא "כתמים שחורים"
בשבוע שלאחר אירוע הירי, הגיע בוגי לכנסת ונחרד לראות את ההתנפלות על הצבא. כשר הביטחון, הייתה זו חובתו להגן על צה"ל מפני אותם המלעיזים, ולכן הוא ניסה לתקן ולומר שלא מדובר בגיבור, אלא בחייל שסרח.
בעברו (אני מזכיר שמדובר באדם שחיסל את רב המחבלים אבו-ג'יהאד), ושמועות מופרכות כאילו כינה את החייל "רוצח" החלו להישמע בחלל האוויר. טענה מגוחכת נוספת הייתה שהתובע במשפט גויס תמורת מיליון ש"ח, למרות שמדובר בקצין מילואים, שגויס בדיוק כמו קצין המילואים שהציעו למשפחה כסנגור.
גורמים בסיעת "הבית היהודי", שמאז תחילת המקרה צועקים תחת כל עץ רענן שאסור לזהם את ההליך פוליטית, זיהו גם הם, למן ההתחלה, לאן נושבת הרוח הפוליטית, והחלו להתבטא בנושא בתקשורת. בכך הם הפנו עורף לכל שרשרת הפיקוד בצה"ל. אבל אותם אנשי "הבית היהודי", מסתבר, לא היו "הצדיקים" היחידים במקרה הזה. ההתערבות הפוליטית בהליך נעשתה גם ע"י חלק מאנשי ישראל ביתנו, עוד לפני שבכלל האמינו שיכנסו בשערי משרד הביטחון, בטענה ש"ברור שאלאור זכאי". אני תוהה האם הדברים נאמרו על סמך ניסיונם העשיר של אנשי הסיעה בסיטואציות קרב, או דווקא מהיכרותם הקרובה את הליך החקירה הפלילית בישראל.
[dfp name="728×90" height="728" width="90"]
רק לאחר כל התבטאויות הגורמים הפוליטיים במקרה, ביום שני, בשבוע שלאחר אירוע הירי, הגיע בוגי לכנסת ונחרד לראות את ההתנפלות על הצבא. כשר הביטחון, הייתה זו חובתו להגן על צה"ל מפני אותם המלעיזים, ולכן הוא ניסה לתקן ולומר שלא מדובר בגיבור, אלא בחייל שסרח. חשוב להבין – הפרקליטות הצבאית החליטה להעמיד את אלאור לדין על בסיס ראיות, לא על סמך אמירות בכנסת. מאז אותה אמירה ועד מתן פסק הדין, בוגי גזר על עצמו שתיקה תקשורתית לגבי הפרשה, ואף לא דיבר עם איש מגורמי הפרקליטות הצבאית או בית הדין.
• "בלעדיי אותו קרקס, ייתכן ואלאור היה מזמן בבית"
למעשה, הערתו היחידה הייתה לרמטכ"ל, לפיה מוטב היה שלא ללוות את אלאור לבית הדין באזיקים, משום שליבו נצבט למראהו. לאורך אותו הזמן, אותם פוליטיקאים המשיכו "לחגוג" על משפחת אזריה ולעוץ לה עצות אחיתופל, לצרכיהם האישיים.
הייתי לצידו תשעה חודשים וראיתי כיצד התמודד בהגינות עם כל ההכפשות נגדו. אני יכול לומר בבטחון שלבוגי אין דבר וחצי דבר נגד משפחת אזריה. נהפוך הוא – ליבו יצא אל המשפחה כשראה כמה היא נוצלה בידי פוליטיקאים קטנים. אלו שבאמת רצו בטובת המשפחה, בוודאי שהיו נמנעים מהקרקס התקשורתי סביבה. בלעדיי אותו קרקס, ייתכן ואלאור היה מזמן בבית. מנהיגים אמיתיים היו מתייצבים לצד צה"ל ומגנים עליו מפני מתקפת הקיצוניים. אנשי-אמת וערכים היו בוחרים שלא לשסות את החברה בישראל, על גבם של צה"ל ומשפחת אזריה.
הכותב שימש יועצו הבכיר של שר הביטחון לשעבר, משה בוגי יעלון