ילדים בצל הגירושין

לאחר שכל הכלים נשברו, וכלו כל הקיצין, ולילדים נמאס כבר מקולות המריבה, לאחר ההחלטה לפרק את מסגרת הנישואין, הסכם גירושין טוב או פסק דין של בתי הדין ובתי המשפט לענייני משפחה ינחו את שני ההורים כיצד יש לטפל בילדיהם הרכים לאחר הליך הגירושין. טור מאת עו"ד סיוון אוחנה

עוד פעם זה קורה, הילד מכסה את הראש בכרית, מתחפר עמוק עמוק תחת השמיכה, מנסה לא לשמוע את הקולות שחודרים לאוזניו על אף הדלת הנעולה. אבא ואמא שוב רבים. הוא מתאמץ שלא לשמוע את הצעקות, ערני לכל שינוי. דלת נטרקת, ברז נפתח, מישהו לוקח הפסקה ויוצא לקחת אויר. הילד נושם מעט לרווחה ואחרי רגע, הקולות מתחדשים, נרגעים וחוזרים. הילד לעיתים נרדם אל תוך הקולות הרועמים.
אף פעם זה לא נעים ובטח של קל או סימפטי, להיות עד למריבות בין ההורים. ילדים מושפעים ממערכות היחסים המוכרות להם. אז כשנשברו
כבר כל הכלים והמשחק נפסק, אז אחרי שהחלטתם שזה לא יקרה שוב ולא תתנו לילדיכם להיות עדים למריבות ביניכם ואפילו החלטתם להתגרש בגלל זה.
אל לכם לשכוח שהגיע הזמן לדעת לנהל מערכת שיתופית, למרות כל הקושי והתסכול, הכעסים והטינה, בדרך שתגן על נפשו של ילדכם ולהימנע ככל היותר מלחשוף אותו למריבות שביניכם. אמנם אין כל פסול בחשיפת הילד למריבות בין ההורים הרי בסופו של דבר, הילד ער לביטוי כל כך אנושי כמריבה, כפועל יוצא של חילוקי דעות.

עו"ד סיוון אוחנה
עו"ד סיוון אוחנה

אין צורך להטעות אותו באידיליה שאינה קיימת. יחד עם זאת, חשוב לזכור לנהל אותן בצורה מכובדת ועניינית.
רבים מהזוגות המתגרשים, נאלצים להתגרש, תוך גידול ילדיהם הרכים. מצב זה אינו אידיאלי ומהווה מכשול רב הן בעבור האם, הן בעבור האב והן לבתי המשפט.
זכויות הילד עומדות ראש מעיניהם של בתי הדין ובתי המשפט לענייני משפחה, בעת הליך הגירושין וזאת מתוך הבנה כי אותם ילדים רכים, צפויים לעמוד בקשיים רבים לאורך כל הליך הגירושין ואף לאחר סיום ההליך. לעתים קרובות עומדים אותם ילדים בצל ועקב כך אינם זוכים לטיפול ההולם מצד הורים.
מצב זה של חוסר תשומת לב מצד הורי הילדים, מקבל טיפול הולם ומחייב את בתי הדין ובתי המשפט לרכז את מיטב האנרגיה שם.
בעיות רבות עולות בהקשר זה, אחת הבעיות הגדולות ביותר נובעת מהתלות הגדולה של אותם ילדים בשני ההורים וברגישות העצומה הם נמצאים עקב כך. השנים הראשונות עבור הילד קריטיות ביותר ועל כך תעיד גם ההשקעה העצומה המושקעת לעיתים קרובות בילדים רכים. התלות הגדולה באה לידי ביטוי בין היתר בגלל "חוסר האונים הבסיסי" אשר בו שרוי כל ילד רך. הצרכים הבסיסיים שלהם, כגון: מזון, שינה ובריאות מטופלים באופן ישיר על ידי שני ההורים ודורשים רגישות וריכוז רב משניהם.
מצב בלתי נסבל כגון זה מחייב את ההורים לוותר לעיתים על ה"אנרגיה" הגבוהה המושקעת בהליך הגירושין ולהפנות את תשומת הלב אל הילדים. על שני ההורים למזער את הנזקים ולמנוע ככל האפשר מצב של פגיעה באיכות חייהם. בין היתר לדאוג באופן מלא לכל צרכיהם המלאים, גם אם זה דורש משני ההורים לשתף פעולה יחדיו. על האגו במקרה הזה יש לוותר באופן כללי, בתי הדין ובתי המשפט לענייני משפחה לא יתנו לאף הורה לפגוע בזכויותיו של הילד, ויהיו קשובים וערים לזכויותיו לאורך כל תקופת הליך הגירושין. מידע שיעיד על פגיעה בו תגרור ענישה מיידית ומניעה עתידית, גם אם עקב כך, ימנע אחד מההורים ממפגש עם הילד.


הסכם גירושין טוב או פסק דין של בתי הדין ובתי המשפט לענייני משפחה ינחו את שני ההורים כיצד יש לטפל בילדיהם הרכים לאחר הליך הגירושין. כיום, ניתן להסדיר את המשמורות בין ההורים ואת זמני השהות בקלות – במידה שישנה משמורת משותפת.


[dfp name="728×90" height="728" width="90"]


לגירושין השלכות ארוכות טווח על ילדותם ומהלך התפתחותם של ילדים במישורים הרגשי, הקוגניטיבי, ההתנהגותי והתפקודי. רוב הילדים אינם שבעי רצון מהחלטת הוריהם להתגרש, וזאת גם במצבים שבהם הם חשופים לעימותים יום-יומיים. רק במקרים של חשיפת הילדים לאלימות קשה הם נוטים לצדד בפירוד בין הוריהם. ילדים מפרשים גירושין כנטישה ודחייה. ההורה שעוזב את בית המשפחה או ההורה הבוחר בגירושין נתפס בעיניהם כהורה המוותר עליהם, המקריב את טובתם ורווחתם למען טובתו.
לעתים ההורה נתפס בעיני הילדים כאילו הוא דוחה אותם, שכן הם משמשים תזכורת לנישואין שכשלו, ובעטיים על הוריהם לשמור על קשר שאינו רצוי להם. ילדים אלה חווים רגשות עזים של כעס ותסכול, המלווים בתחושות של חוסר אונים כיוון שאין בידם לתקן את המערכת שכשלה, וכל זאת לצד רגשות של עצב וכאב.
הורים המצליחים לסיים את הנישואין תוך שמירה על מילוי תפקידיהם ההוריים, הכוללים מעורבות בטיפול בילדים, בחינוכם, ובפעילותם בבית-הספר ומחוצה לו, מגנים על הילדם מפני השלכות שליליות ארוכות טווח. לעומתם, הורים הממשיכים במאבק חריף והתנצחויות משפטיות, משמרים את מקומם של הילדים בלב הסכסוך ופוגעים, גם בטווח הארוך, במידת היכולת שלהם להסתגל לגירושין.


[dfp name="728×90" height="728" width="90"]


הסכם גירושין טוב או פסק דין של בתי הדין ובתי המשפט לענייני משפחה ינחו את שני ההורים כיצד יש לטפל בילדיהם הרכים לאחר הליך הגירושין. על ההורים לקיים באופן מלא את סידורי המזונות ולדאוג לצרכיהם הבסיסיים כגון: חינוך, בריאות, תזונה ועוד. גם היבטים נפשיים חייבים להיות מטופלים, על שניהם להיות עירנים באופן מוגבר בכל הקשור למצבו הנפשי של הילד.
פסיכולוג לשם העניין יכול להיות פתרון לא רע בסיטואציות מסוימות. כמובן שזמני השהות עם שני ההורים גם הם חשובים. על ההורים לקיים אותם בקפידה, בלי לזוז ימינה או שמאלה עד כמה שאפשר.
הדרך המומלצת ביותר לנהל את הליך הגירושין היא באופן שמכבד את רגשותיו של הילד, ללא רגשות טינה אלא באספקטים מעשיים. מומחים טוענים כי רצוי לשמור על שגרת היום של הילד, ואם מישהו צריך להישאר בבית עם ההורה הנותר הוא הילד. כיום, ניתן להסדיר את המשמורות בין ההורים ואת זמני השהות בקלות – במידה שישנה משמורת משותפת.
גם גישור על ידי עורך דין יכול להיות פתרון לגירושין שעדיין יש בהם רצון לשינוי. לעתים, הרצון לגישור מגיע דווקא לאחר הליכי הגירושין. למרות שהמצב נראה לא יציב, יש אפשרות לסלול פתרון ואף לשמור עליו באופן חוקי, כשיש לו תוקף של פסק דין.

עו"ד סיוון אוחנה מומחית להוצל"פ כינוס נכסים ופשיטת רגל, דיני משפחה וירושה
טלפון: 04-9999923

גיוס חרדים לצה"ל – מהלך משפטי ראוי, האמנם?  

|