אחד האתגרים הכי מורכבים של צה"ל לאורך השנים הוא הרצון למנוע ולצמצם מצבי פוסט טראומה ותופעות דחק בקרב חיילים. למרות שהכוחות לא נדרשו כבר זמן רב לצאת למבצעי לחימה כוללות בזירות השונות, בצה"ל לא קופאים על השמרים ופיתחו בשיתוף כוחות נוספים סימולטור מתקדם המדמה לחימה – הלכה למעשה. מטרתו: לחשוף את החיילים והמפקדים לתרחישי קיצון, כאלו שבזמן אמת יכולים להוביל לפיתוח של טראומות ותגובות חריגות. התהליך מתבצע תוך פיקוח הדוק באמצעות עזרים רבים ובהם קולות, מראות, תסריטי קרב מאתגרים ומלחיצים ועוד.
את הפרויקט מוביל לצד שותפים צה"ליים ואזרחיים רס"ן חי סורקה המתגורר ביישוב הקהילתי גן נר שבגלבוע. סרן סורקה, משמש כיועץ ארגוני בחטיבת הנח"ל ובתפקידו הקודם שימש כיועץ של ביה"ס להגנת גבולות.
• "חשבנו איך אנחנו יכולים לדמות לחיילים את שדה הקרב והלחימה הבאה"
"אחד הדברים שאנחנו מבינים מהלוחמים והמפקדים שלנו היום זה הקושי שלהם היום לדמיין את המלחמה הבאה, את שדה הקרב ואיך הוא ייראה", אומר סרן סורקה: "לשמחתנו צה"ל הרבה זמן לא נלחם במלחמה או במבצע כולל בזירות השונות. בפועל, מה שקורה היום, רק הדור היותר ותיק הוא זה שבעצם חווה לחימה. מתוקף ראייה זו חשבנו איך אנחנו יכולים לדמות לחיילים את שדה הקרב והלחימה הבאה. לצורך כך השתמשנו בכלי של חברת 'בגירה מערכות בע"מ', חברה מובילה וחדשנית בזירת הסימולציה הצבאית בארץ ובעולם. בכל בסיסי האימונים החטיבתיים של חטיבות החי"ר הכלי הזה משמש כמאמן ירי. יש שם נשקים, החיילים עומדים מול מסכי ענק, יוצאים מולם כביכול מחבלים והם יורים בהם. מדובר בסוג של סימולטור ירי למעשה. מה שאנחנו עשינו יחד עם בגירה זה בעצם לקחת ולבנות זירה שמדמה מציאות על פי תרחישי הייחוס של הלחימה. זה בעצם מה שהלוחמים והמפקדים יפגשו בשטח. אנחנו מדברים גם על תרחישי הלחימה בזירה הצפונית וגם בזו הדרומית. חשוב לציין שהייתה רתימת שותפים לפרויקט הזה. אני שייך לענף התנהגות בצבא, ויחד עם הידע שהתפתח שם בתחום החוסן, והאימונים המדמים מציאות, (בשותפות עם מפקדי החטיבה והבא"ח), בעצם בנינו ללוחמים תרחיש".
"עצם ההכרה שקיבלנו מהפיקוד הבכיר צה"ל בפרוייקט הזה, יחד עם המצפן של הרמטכ"ל והאפקט שאנחנו מזהים ושמביא ערך רב, כל אלה מוכיחים לנו שאנחנו בדרך הנכונה"
מה זה אומר בפועל לבנות ללוחמים תרחיש?
לדוגמא, אם צריך ללכת איקס קילומטר בתוך שטח מסוים, שמנו את אותו איקס קילומטר לכיוון הסימולטור. אם הלוחמים יידרשו להתמודד עם רחפנים, תת קרקע, ותרחישים נוספים אז דימינו אותם באופן מציאותי. התרחיש נבנה בהתאם לתרחיש הייחוס, בדיוק מה שהמפקדים והלוחמים ייפגשו בקרב.
• קולות מואזין וירי דו צדדי
הסימולטור הייחודי המדמה שדה קרב החל לפעול לראשונה בצה"ל, בשלושת החודשים האחרונים, כאמור לראשונה בחטיבת הנח"ל. "כרגע אין פרויקט כזה ביחידות אחרות", אומר סרן סורקה, "זה הפרויקט הראשון מסוגו בצבא הישראלי. יש כמובן בצה"ל אימוני סימולציות המדמים מציאות אבל לא כאלה. הייחודיות של המיזם הזה שהתרגיל הזה בעצם משלב אלמנטים של חוסן. הרמטכ"ל אביב כוכבי מדבר רבות במושגים של חוסן של לוחמים. כחלק מהתוכנית המובנית שילבנו בתוך התרגיל עצמו, שכמוהו מתבצעים בשגרה בצה"ל, אלמנטים של חוסן שמוגדרים היום בצה"ל אלמנטים פיזים, קוגניטיביים ורגשיים. שתלנו אותם בתרגיל הגדול, המקצועי והאג"מי שבנינו. רצינו לחזק את הלוחמים באספקטים הללו. בהיבט הפיזי שמנו להם משקלים, הליכה, מאמץ, והם מגיעים לתוך הסימולטור כשהם כבר מותשים. בעניין הקוגנטיבי הצבנו בפני המפקדים המון דילמות. המפקדים נדרשים לקבל המון החלטות תחת לחץ, שינויי משימה תוך כדי תנועה ויש שלל אלמנטים שהמפקדים צריכים לקבל עליהם החלטות מושכלות בזמן אמת. זה קושי גדול וזה מה שיידרש ויצופה מהמפקד בשדה הקרב. באותו תהליך אנחנו מעמיסים על המפקד המון מידע בקשר הצה"לי שהוא לא קשור לתרגיל. המפקד כמובן צריך להבדיל בין עיקר לטפל ועוד. בהיבט הרגשי יצרנו להם תרגיל של חייל חטוף, ירי דו צדדי, ואישה עם תינוק שנחשדת כמחבלת. כדי להעצים את התרגיל הדלקנו לחיילים מזגנים עם חום, יצרנו ריחות של חריכה כמו בשדה קרב, השמענו קולות מואזין ברמקולים מחרישי אוזניים, הדלקנו פליקר, יש ירי אמיתי של חסרי קליע והצבנו בפני החיילים אתגרים נוספים רבים. פשוט יצרנו תרגיל היי-טק עם אמצעים לואו-טק. מנקודת ראותי זה פרויקט פורץ דרך, אין דרך אחרת לתאר אותו, באופן חד משמעי. הוא מתקיים ויצא לדרך בזכות שיתופי פעולה שנעשו בחטיבת הנח"ל שמעודדת יוזמה, מעודדת יצירתיות וחשיבה מחוץ לקופסא".
"לשמחתנו צה"ל הרבה זמן לא נלחם במלחמה או במבצע כולל בזירות השונות. בפועל, מה שקורה היום, רק הדור היותר ותיק הוא זה שבעצם חווה לחימה"
יש מחשבה לשלב את הפרוייקט ליחידות וחטיבות נוספים בצה"ל?
אכן כן. אני יודע שהפרוייקט והסימולטור נחשפו בפני הרמטכ"ל. מעבר לזה המיזם קיבל לאחרונה גם הכרה ופרס ממפקד פיקוד דרום, האלוף הרצי הלוי- כפרויקט פורץ דרך לחדשנות".
• בודקים אמון בין המפקד לחייל
במסגרת המיזם כל לוחם משתתף פעמיים בסימולטור, ככל שהזמן מאפשר. בשלב הראשון זה יתבצע בהכשרה ובהמשך כשהלוחם ישתלב בגדוד, שם גם מתבצע תרגיל יותר מאתגר ובעצימות יותר גבוהה, כזה שבו ניתן לראות איך המפקדים והלוחמים פועלים יחד. "אנחנו בודקים בתרגיל כזה אמון בין המפקד לחייל", מסביר סרן סורקה, "האם יש אמון בין הלוחמים לבין עצמם ויש גם חשיפה לאופן הפעולה של שרשרת הפיקוד. במהלך התרגיל גם למ"פ יש זווית טובה בה הוא יכול לראות כיצד המחלקה שלו פועלת באירוע מלחיץ ומאתגר לכל הדעות. לא מכבר עשינו את זה גם עם גדוד שלם, וכך המג"ד יכול היה להתרשם איך המפקדים שלו מקבלים החלטות".
• שלב העיבוד
לאורך כל הראיון מדגיש סרן סורקה את חשיבות החוסן. לדבריו, מנתונים שבידיהם, בין 40-70% מהחיילים בעלי החוסן האישי, יצליחו לתפקד היטב בשדה הקרב ולא יחוו תסמינים של דחק ופוסט טראומה. "בכדי לבנות חוסן אישי אנחנו בעצם עושים לחיילים שיעור מקדים לתרגיל והסימולטור", מסביר סרן סורקה: "זה יכלול שיעור על נשק, ומה קורה בקרב, ובמקביל אנחנו גם עושים להם המשגות, מסבירים להם מה קורה לחייל שלא רוצה להיכנס לקרב בזמן לחימה, מה זה הלם קרב ועוד. לאחר טעינת הידע אנחנו מעבירים אותם בסימולטור שזה בעצם החלק האקטיבי. החלק הסוגר הוא שלב העיבוד. אגב, מנקודת ראותנו הוא לא פחות חשוב מבניית החוסן. יש תחקיר בו אנחנו יושבים עם המ"מ באופן פרטני. אני, יחד עם המ"מ, מפקד המגמה שלו ונציגי חברת בגירה. אנחנו שואלים במפגש הזה שאלות רלוונטיות. איך החייל הרגיש, למה הוא קיבל החלטה כזו או אחרת, זה פחות מקצועי ומתמקד יותר באלמנטים של אופן הפעולה, איך הוא הרגיש ואיפה הוא פגש את הדילמות היותר משמעותיות שלו. כך גם המ"מ יכול להיחשף ליכולות של החיילים שלו. הוא רואה מי מגיב בצורה המיטבית, מי מהסס או קופא ומי פועל טוב יותר בתנאי לחץ. למ"מ זה מאוד חשוב וכך הוא יכול לקבל תמונה בהירה יותר וממוקדת יותר על המחלקה שלו. בסופו של יום כולנו מעדיפים להכיר את היכולות בסימולטור ולא בשדה הקרב האמיתי".
איך התגובות מצד החיילים עד עתה?
בתום כל תרגיל המפקד יושב עם החיילים ל-45 דקות ועד עתה אנחנו שומעים דברים מדהימים, מושגים שיושבים בעיקר על אמון. הלוחמים אומרים ומודים שהם נתקלים לראשונה בסיטואציות שכאלה. הם רואים את העזרה ההדדית בשדה המדמה קרב, התמיכה והגיבוש. זה עולה בכל מפגש שכזה. לשמחתנו לא נתקלנו בתגובות חריגות מצד חיילים שנחשפו לתהליך, תגובות שנדרש טיפול קליני כזה או אחר. צריך להדגיש שהתרגילים הללו מתבצעים עם כלל הגורמים הרלוונטים בצה"ל במטרה לא להעמיס יתר על המידה על החיילים ולהשיג את המטרות. אני חושב שברמת המאקרו צריך להמשיך ולפתח את המיזמים הללו, אנחנו רק בתחילת הדרך ויש פה אפשרויות רבות לפתח ולהתפתח בעולם הסימולציות והסימולטורים. אנחנו מתכוונים להעצים ולהרחיב את הפעילות ב'מגרש' הזה. עצם ההכרה שקיבלנו מהפיקוד הבכיר צה"ל בפרוייקט הזה, יחד עם המצפן של הרמטכ"ל והאפקט שאנחנו מזהים ושמביא ערך רב, כל אלה מוכיחים לנו שאנחנו בדרך הנכונה. אנחנו שומעים מפקדים שאומרים שהסימולטור הזה אפקטיבי יותר בעיניהם מאשר תרגיל 'רטוב' בירי חי, זו אמירה משמעותית של מפקדים בצה"ל. הרצון העתידי הוא להעתיק ול'הדביק' את הפרויקט בקרב יתר החילות. אני יכול לציין שבחיל הים כבר יש עניין רב ובאים להתרשם ממנו. פשוט צריך להתאים את האתגרים לכל חיל בפני עצמו- כמובן בהתאם לאתגרי הלחימה הספציפיים. אנחנו עשינו את זה לאתגרי החי"ר בכלל ולאלו של חטיבת הנח"ל בפרט".
