התקף לב ( או בשמו הרפואי "אוטם שריר הלב") הינו מחלה נפוצה בקרב האוכלוסיה והוא תוצאה של מחלת טרשת העורקים הכליליים המתפתחת לאורך זמן והוא נגרם מפגיעה חריפה ברקמת הלב כתוצאה מחסימה פתאומית של עורק כלילי. הסיבה העיקרית למצב זה הוא קרע ברובד טרשתי בדופן העורק והווצרות קריש החוסם את חלל העורק באופן חד.
יש לציין חסימה איטית כרונית של עורק כלילי כתוצאה מהתקדמות טרשת במשך זמן ארוך (תסמונת יציבה) לרוב לא גורמת להתקף לב גם אם העורק נחסם לחלוטין, וזאת בזכות מעקפים טבעיים (קולטרלים) הנוצרים בהדרגה על מנת לפצות על החסימה. לעומת זאת בזמן חסימה חריפה ע"י קריש דם נוצר אזור בשריר הלב שאינו מקבל אספקת דם, תאי שריר הלב באותו אזור נפגעים, מפסיקים לתפקד ובהמשך מתים ובהדרגה נוצר נמק. אוטם שריר הלב יכול לגרום לסיבוכים קשים ומהווה סכנת חיים ממשית ומיידית וסכנה לפגיעה בתפקוד התקין של הלב.
• מתי התקף לב יכול להיחשב כתאונת עבודה?
עובדים (שכירים ועצמאיים) לוקים לפעמים בהתקף לב במסגרת עבודתם או מחוץ לעבודתם, המבחן לקביעת הקשר הסיבתי בין העבודה לבין התקף הלב אינו מבחן של מיקום התרחשות ההתקף, קרי, יכול והתקף לב יתרחש במהלך ביצוע העבודה והאירוע לא ייחשב כתאונת עבודה, ויכול והתקף לב יתרחש בבית לאחר סיום יום העבודה והאירוע יוכר כתאונת עבודה. אנשים רבים נוטים לחשוב, בטעות, כי אם התקף הלב התרחש תוך כדי העבודה אזי האירוע מהווה "אוטומטית" תאונת עבודה, תפיסה זו מוטעית ואינה נכונה.
• אז מה כן נכון?
"אירוע חריג" בעבודה עשוי להוות "הטריגר" הגורם ללחץ דם מוגבר ולהשתחררות קריש דם הסותם את העורק, יובהר כי אותו אירוע חריג אינו למעשה הסיבה לקיומה של מחלת הלב אך ייתכנו מקרים בהם לאירוע החריג משקל רב בהופעת האוטם וסביר שבלעדיו העובד לא היה לוקה בהתקף באותו מועד!
הקביעה האם התרחש אירוע חריג בעבודה אינה פשוטה, על העובד להוכיח את התרחשות האירוע ואת עוצמתו, לשם כך יש להביא ראיות ועדויות אובייקטיביות
[dfp name="728×90" height="728" width="90"]
• מה זה אירוע חריג או טריגר?
אחד התנאים המרכזיים להכרה בהתקף לב כתאונת עבודה הוא התרחשות "אירוע חריג" או מאמץ "בלתי רגיל", הקביעה האם מתקיים תנאי זה אם לאו נבחנת באופן אינדיבידואלי מאחר ואותו אירוע יכול להשפיע על אנשים שונים בצורה שונה, לכן, אותו אירוע יכול להיחשב כאירוע חריג שגרם להתרחשות התקף לב והכרה בהתקף כתאונת עבודה אצל אדם אחד, כאשר אצל אדם אחר אותו אירוע לא ייחשב כאירוע חריג וההתקף לא יוכר כתאונת עבודה!
אין סוף לדוגמאות לאירועים חריגים בעבודה, מדי יום גם מוכרים בבתי הדין לעבודה אירועים שונים הנחשבים לאירועים חריגים, אין רשימה סגורה, להמחשת האמור, לחץ נפשי חריג שהיה באותו יום בעבודה עלול להיחשב כאירוע חריג, לשים לב שמדובר בלחץ נפשי חריג ולא שגרתי (לחץ תמידי בעבודה אינו נחשב לאירוע חריג) , התעצבנות יתר חריגה גם כן יכולה להיחשב כאירוע חריג, מאמץ פיזי חריג ובלתי רגיל, מדובר על מאמץ משמעותי שהעובד אינו רגיל אליו, ויכוח חריף עם המעביד או עם חבר לעבודה או של עצמאי עם ספק או מזמין עבודה וכו' לאחרונה גם פיטורין מעבודה נחשבו כאירוע חריג והתקף הלב הוכר כתאונת עבודה!
מה קורה כשהביטוח לאומי דוחה את התביעה? ומה השלב בא לאחר ההכרה ככל שההתקף יוכר כתאונת עבודה?
[dfp name="728×90" height="728" width="90"]
הקביעה האם התרחש אירוע חריג בעבודה אינה פשוטה, על העובד להוכיח את התרחשות האירוע ואת עוצמתו, לשם כך יש להביא ראיות ועדויות אובייקטיביות, יש לדאוג לתיעוד האירוע סמוך להתרחשותו, יש לוודא שהאירוע נרשם בפניה לטיפול רפואי!
• ביה"ד הארצי לעבודה כבר קבע כי לא כל התרגזות בעבודה תיחשב כ"אירוע חריג"
ביה"ד הארצי לעבודה כבר קבע כי לא כל התרגזות בעבודה תיחשב כ"אירוע חריג" כדבריו להלן: "חיי אדם עובד בן זמננו אינם מתנהלים, בדרך כלל, על מי מנוחות. הוא אינו נתון בסביבה "סטרילית", חפה ממוקדי חיכוך ומתח ובעיקר כל אימת שמדובר ביחסי עבודה היררכיים בו כפוף העובד להוראות הממונים עליו, שלא תמיד ישביעוהו נחת.
קיום הרמוניה מושלמת ביחסי עבודה- הוא מטבע הדברים חיזיון בלתי נפרץ, וחיי העבודה רצופים לעיתים מוזמנות בתסכול, רגשות קיפוח, התרגזות וכעס, ברמה זו או אחרת.
[dfp name="728×90" height="728" width="90"]
על מנת שיוכר דחק נפשי כ"אירוע חריג" במשמעות ההלכה הפסוקה, צריך שיהיה לו מימד המעצים אותו באורח משמעותי לעומת דחק נפשי שגרתי שהוא מנת חלקם של עובדים במערכת העבודה".
• הוכח אירוע חריג בעבודה, האם די בכך להכרה בהתקף כתאונת עבודה?
התשובה היא לא!
כפי שנאמר לעיל, אירוע חריג הוא אחד התנאים המרכזיים אך לא הבלעדיים, לאחר שמוכיחים התרחשות אירוע חריג בעבודה עוברים למבחן הקשר הסיבתי הרפואי בין אותו אירוע חריג לבין התקף הלב, ולשם כך בוחנים האם גורמי הסיכון של אותו אדם השפיעו יותר על פרוץ האוטם מאשר האירוע החריג, גורמי הסיכון הנפוצים הם עישון כבד, לחץ דם גבוה, כולסטרול, תורשה, כאשר בד בבד בוחנים גם את סמיכות הזמנים בין האירוע החריג לבין הופעת האוטם, ככל שפרק הזמן בין התרחשות האירוע החריג לבין הופעת האוטם קצר יותר עולה הסיכוי לקביעת קשר סיבתי בין השניים וההפך נכון!
• התביעה נדחתה?
מה קורה כשהביטוח לאומי דוחה את התביעה? ומה השלב בא לאחר ההכרה ככל שההתקף יוכר כתאונת עבודה?
ככל שהמוסד לביטוח לאומי דוחה את התביעה להכרה בהתקף הלב כתאונת עבודה יש להגיש תובענה לבית הדין האזורי לעבודה!
ככל שהתביעה הוכרה, אם זה ע"י המוסד לביטוח לאומי ואם זה ע"י בית הדין לעבודה, אזי על המוסד לביטוח לאומי לשלם לנפגע דמי פגיעה לתקופה בה היה באי כושר על סמך תעודות אי כושר, כאשר התקופה המרבית היא 90 יום, ולאחר מכן יש להגיש תביעה לקביעת דרגת נכות ואז תשולם לנפגע תחילה קצבת נכות זמנית ולאחר מכן עם קביעת נכותו הצמיתה ישולם לו מענק חד פעמי או קצבת נכות חודשית, תלוי באחוזי הנכות שיקבעו לצמיתות!
במקרה של התקף מומלץ לפנות בהקדם האפשרי וככל הניתן סמוך למועד התרחשות האירוע לעו"ד העוסק בתחום הביטוח לאומי לקבלת ייעוץ והדרכה נכונים מראש ואשר יעזרו לכם בהצלחה בהמשך, וזאת בטרם פניה למוסד לביטוח לאומי!