אליאב בטיטו. צילום עיריית עפולה
כשמסתכלים על הדרך הארוכה שעבר ורשימת ההישגים המרשימה שלו, קשה להאמין שאליאב בטיטו, צעיר מעפולה במקור, והיום מתגורר בתל אביב, רק בן 25. בקורות החיים שלו תמצאו חיבורים ופלירטוטים הרמוניים בין תחומי התקשורת והתוכן, העולמות העסקיים, החינוכיים, החברתיים ובקרוב גם האקדמיים.
הוא גדל, התחנך ולמד בעפולה, תחילה בביה"ס היסודי ״אוהל מאיר״ ובהמשך בישיבה התיכונית אמית יהודה.
• 'איך תוכל להיות יושב ראש ארצי? אתה מעפולה'
התפקיד המשמעותי הראשון שעשה היה כיו"ר מועצת התלמידים הארצית: "בזמנו, לא הייתה מועצה פעילה בביה״ס שלי, וגם בעיר – המועצה קרטעה. פניתי למחנך שלי הרב עדי גבר, ולרכז העירוני, חנן בן דוד, ושניהם עזרו לי להקים מועצה בביה״ס. נבחרתי שם ליו״ר בית ספרי ולאחר מכן גם ליו״ר עירוני. מאוחר יותר – נבחרתי לראשות מחוז הצפון ובסיום השנה – ליו״ר מועצת התלמידים והנוער הארצית. כשהתמודדתי לתפקיד, השאלה ששאלו אותי הייתה – 'איך תוכל להיות יו"ר ארצי? אתה מעפולה. איך תיסע כל יום למרכז?'. אנשים לא האמינו כיצד זה אפשרי גם לגור בפריפריה הגיאוגרפית וגם לפעול במישור הארצי. היום, זו כבר לא שאלה. בסיום השנה, הנשיא דאז ראובן ריבלין בחר בי לקבל את אות הנשיא למתנדב. הפעילות בעולם המועצות שינתה למעשה את מסלול חיי. הכרתי שם אישי ציבור חשובים ולמדתי מקרוב על ועדות הכנסת, הממשלה והתקשורת".
• "ידענו שלכל מילה שנגיד בשידור בגל"צ יש השפעה אדירה"
התפקיד המשמעותי כיו"ר מועצת התלמידים הוביל את בטיטו להיות ער למושגים וההבדלים שנעים על הציר שבין פריפריה ומרכז: "המונח פריפריה הוא בעיקר בראש וצריכים להפסיק לעשות בו שימוש. חלאס. אנחנו מדינה של 5 שעות נסיעה מקצה לקצה. למה שתהיה בכלל פריפריה? שעה מעפולה לתל אביב זה לא סיפור. המדינה חייבת גם להשקיע משאבים חינוכיים באזור. רק מערכת חינוך טובה ומותאמת לעולם החדש תוכל לצמצם את הפערים".
לאחר לימודיו, יצא בטיטו לשנת שירות במסגרת שליחות של הסוכנות היהודית בקונטיקט שבארה״ב ובסיומה התגייס לגל"צ. השירות בתחנת הרדיו הצבאי לא היה מקרי. כבר בכיתה ט׳ מצא בטיטו את עצמו כותב ועורך באתר הנוער ״פרוגי״. "כשהתמיינתי לצבא, ידעתי מיד שארצה לשרת בגל"צ, סקרן אותי להבין מבפנים כיצד הדברים עובדים. הייתה מוטלת עלינו אחריות כבדה. ידענו שלכל מילה שנגיד בשידור – יש השפעה אדירה. אני זוכר כיצד פרסמתי שרוסיה לכאורה שיבשה תדרים אלקטרו מגנטיים בנמל התעופה בן גוריון. ידיעה שהבאתי בגיל 21 הגיעה לעמודי החדשות ב-CNN, ו-BBC, זה ללא ספק אחד מההישגים שאני יותר גאה בהם".
"לגדול בעפולה אולי לא הקל ממש על תהליך היציאה שלי מהארון, אבל בסופו של דבר, מי שחושב שלהט״בים קיימים וחיים רק בתל אביב הוא כנראה בור..אני בטוח שארצה להשפיע. תמיד שואלים אותי "נו, אז פוליטיקה?" ואני אומר באופן נחרץ – "לא". כבר קיבלתי בעבר כמה הצעות לרוץ בבחירות לכנסת וסירבתי..תמיד שמעתי כמה קשה להגיע לגל"צ בלי קשרים ופרוטקציות. כשהתמיינתי, הייתי צריך לחפש בנרות עם מי להתייעץ"
בתום השחרור, ולאחר שהבין כמה קשה להשתלב בתחנת הרדיו המשפיעה, החליט בטיטו ל'עשות מעשה' בכל הנוגע להנגשת התחנה עבור צעירים שלא מכירים את 'כללי המשחק'. "תמיד שמעתי כמה קשה להגיע לגל"צ בלי קשרים ופרוטקציות", הוא אומר, "כשהתמיינתי, הייתי צריך לחפש בנרות עם מי להתייעץ. אז החלטתי להקים יחד עם חברה מהתחנה, ליה ספילקין, קורס הכנה לגל"צ. היו שפחדו ש-'נגלה את הסודות' והיו שחשבו שבאנו להתעשר מזה. אבל היום, אני בהחלט גאה לומר שרבים מהתלמידים שלנו משרתים בתחנה".
• "ידעתי שמדובר באתגר גדול, אבל בדיוק כזה שארצה"
הרצון להתנסות בעולמות נוספים כיוון את אליאב לעבר השלב הבא בקריירה שלו – לפתיחת עסק עצמאי. הטיימינג היה קצת מאתגר, בלשון המעטה: "במהלך הקורונה, פתחתי בשוק הישן בעפולה קונדיטוריה קטנה. את השיפוץ התחלתי בימי הסגר השני והפתיחה נערכה בימי הסגר השלישי. בזמן שמסעדות נסגרו מדי יום, החלטתי שאני רוצה לקפוץ למים. לאחר שהקורונה חלפה, נאלצתי למכור את העסק- בכדי לחזור לעיסוקים במרכז".
השירות בגל"צ והחיבור לתקשורת היוו פלטפורמה עבור בטיטו להצטרף ל"מעריב" וככתב צעיר הוא קיבל הזדמנות לסקר את תחומי החינוך והבריאות, כולל בתקופת הקורונה. "ידעתי שמדובר באתגר גדול. במשך כמעט שלוש שנים, שימשתי ככתב בעיתון והאתר. באותה התקופה, הקורונה הייתה בשיאה וזו הייתה זכות אדירה לסקר את התחום המרתק הזה". לפני מספר שבועות הוא החליט לעזוב את עולם התקשורת לאחר שחש תחושת מיצוי.
• "יש עשרות דתיים שמגיעים למסיבות שאני מפיק. ברור להם שהזהות לא חייבת להיות להיות הומו או להיות דתי"
לצד העשייה האינטנסיבית, בטיטו עבר תהליך חשיפה משמעותי ומורכב שכלל 'יציאה מהארון', תהליך לא פשוט, בטח ובטח במשפחה דתית. היום, כשהוא מסתכל על הדרך בפרספקטיבה בוגרת, הוא יודע לנתח את המסלול המאתגר שהיה מנת חלקו. "תמיד היה לי ברור שאני חלק מהקהילה הלהט״בית ולא הרגשתי שזה אמור להשפיע עליי", הוא מסביר, "לגדול בעפולה אולי לא הקל ממש על התהליך, אבל בסופו של דבר, מי שחושב שלהט״בים קיימים וחיים רק בת"א הוא כנראה בור.
היו שהרימו גבה והיו כאלה שאפילו טענו שמדובר בהשפעה חברתית, אבל כבר ברור לכולם שמשיכה מינית לא אמורה להוות 'אישיו' בעידן הנוכחי. תראה למשל את הסיפור של הנער הטרנסג׳נדר מגבעת שמואל או את יאיר שרקי, כתב החרדים שיצא לאחרונה מהארון. אנחנו נמצאים בכל מקום, והלוואי ונגיע למצב שבו המושג 'יציאה מהארון' פשוט יעלם מן העולם. רבים פונים אליי ברשתות החברתיות ומבקשים להתייעץ. רק לפני שבוע פנה אליי נער מעפולה שיוצא בימים אלה מהארון. לעזור לנער לצאת מהארון זו המצווה הגדולה ביותר שאני יכול לעשות, שהרי כל המציל נפש אחת בישראל – מציל עולם ומלואו. יש עשרות דתיים שמגיעים למסיבות שאני מפיק. ברור להם שהזהות לא חייבת להיות להיות הומו או להיות דתי, אין סתירה בין השניים".
איך היו התגובות במשפחה – אז ועכשיו?
"היה להם אולי קצת מוזר בהתחלה, אבל מהר מאוד הם הבינו שזה מי שאני. ברגע שאתה שלם עם עצמך, אף אחד לא יכול להגיד לך דבר. עם זאת, בשונה מבני נוער שעוברים עם עצמם הליך של קבלה, למשפחות לא תמיד יש את הזמן הזה, ואנחנו מצפים לפעמים שיעברו תהליך של כמה שנים – תוך יום אחד. היום, גם בני המשפחה מגיעים לאירועים שאני מפיק ונהנים מהם".
• מהפכה של שמחה
מזה ארבע שנים פועל בטיטו בעולם ההפקות בישראל, ובשנה האחרונה הוא החל לקיים שיתופי פעולה בינ"ל, כולל 'טור' מסיבות במילאנו, וינה ובליסבון. "המטרה היא להפוך את מסיבת הפופ שבבעלותי, 'קראש תל אביב', למותג שימשוך אליו בליינים מכל העולם. בחודש שעבר, ראינו את הפירות כשמאות תיירים בחרו להגיע דווקא לאירועים שלנו במסגרת פסטיבל הגאווה הענק שהפקנו במשך 3 ימים במועדונים הגדולים בת״א. השנה, גם הזדמנה לעברי זכות גדולה להפיק את הבמה המרכזית של מצעד הגאווה והסובלנות בירושלים. אני יודע שחלקים בציבור חושבים שמדובר במצעד מתריס, אבל חשוב לי לפנות אליהם ולומר – כשבישראל מילת הגנאי הנפוצה ביותר היא ״הומו״ וכשילדים רבים עדיין סובלים מהצקות על רקע הזהות שלהם – החשיבות של מחאה בבירה היא עצומה. אין שם התרסות, לבוש חושפני או צעידה בשכונות דתיות. משפחות שלמות מגיעות לשם מכל קצוות הקשת. כמפיק, היה לי חשוב מאוד להקפיד להביא את הייצוג הזה גם לבמה עצמה. מצד אחד נאמה על הבמה פעילה טרנסית מוכרת ומנגד רב חרדי חשוב".
אתה מוביל ליין מזרחי גאה? מה מייחד אותו?
"כמו שיש ליין פופ גאה או ליין טכנו גאה – ראוי שיהיה גם ליין מזרחי. מה שמיוחד כאן הוא דווקא החיבור המיוחד שעשינו בין הקהילה ה'קווירית' המזרחית ובין העולמות החברתיים בחיי הלילה. יחד עם רעות נגאר ואבישג טביב, פעילות חברתיות חשובות בחיי הלילה. חברנו למותג הבירה ״טובורג״ והקמנו יחד ליין חדש לקהילה".
איזה חלק אתה אוהב בעולם הזה?
"אלפי בליינים שמגיעים לאירועים – זה הדרייב שנותן את הכוח להמשיך. הידיעה שבמסיבה שהפקת, מישהו מצא את בן זוגו לעתיד ומישהי גילתה את עצמה מחדש – שווה כל רגע של עבודה. אחד הדברים הכי חשובים לי בהפקות – הוא יצירת סביבת בילוי בטוחה. לצערי, חלק מהמפיקים, שותפים בעצמם להטרדות והבחירה שלהם לטאטא את הנושא מתחת לשולחן היא לא מקרית. אז לא אצלנו. עסקים חייבים לשלב בתוכם גם אמירה חברתית, וזה מה שאנחנו עושים".
בחודש שעבר פורסם שיר גאווה שהפקת עם רוני סופרסטאר?
"בתחילת מאי רוני ואני שוחחנו והבנו שיש לנו הזדמנות לצאת עם שיר גאווה משותף. מאז ומעולם רוני הייתה חברת ברית של הקהילה והחיבור היה טבעי. את ההופעה הראשונה שלה כשהיא חזרה להופיע אחרי שנים, היא עשתה בקראש. צירפנו לתהליך את חברת הדי-ג׳ייז הייפ ותוך 3 שבועות ובעבודה מאומצת יצרנו שיר חשוב שמדבר על יציאה מהארון".
• סיפור הצלחה יזרעאלי
את הסיפור הזה אי אפשר לסיים בלי עוד הצלחה של בטיטו, שנבחר לקמפיין סיפור הצלחה יזרעאלי, שקידמה עיריית עפולה, כחלק מהמיתוג החדש שלה. הקמפיין חושף את סיפורם של 20 תושבים בעיר שכבשו פסגות לאומיות ובינלאומיות בתחומים שונים ובטיטו בינהם: "לגלות שבעיר שלך גאים בך ורואים בך כסיפור הצלחה מחמם את הלב. נחשפתי במסגרת הפרויקט הזה לסיפורים שבעצמי לא הכרתי".
• קצרצרים
איפה אתה פוגש את "העפולאי" שבך?
"הרבה פעמים אני מגלה שאני דובר שתי שפות ושתיהן בעברית. מצד אחד, אני יודע להיות אותו ״עפולאי״ שמדבר בז׳רגון הכל כך ייחודי ויפה שיש לנו, ומצד שני – כשצריך, אני יודע גם לדבר בשפה ה-״תל אביבית. תמיד הייתי ותמיד אהיה מחובר לעיר. גם היום אני מגיע לעיר כמעט כל סופ״ש".
לאן פניך מועדות?
"בקרוב אתחיל לימודי תואר בכלכלה. כרגע מעניין אותי להפיק אירועי ענק ולארח בישראל אומנים בינ"ל. אז מה החלום עכשיו? פארק הירקון. מה בהמשך? אלוהים יודע".
מה אתה רוצה להיות כשתהיה גדול?
"אני בטוח שארצה להשפיע. תמיד שואלים אותי ״נו, אז פוליטיקה?״ ואני אומר באופן נחרץ – ״לא״. כבר קיבלתי בעבר כמה הצעות לרוץ בבחירות לכנסת וסירבתי. למנכ"ל חברה גדולה – יש יותר השפעה מלרוב הפוליטיקאים".
דמות שמהווה עבורך מודל לחיקוי?
"המחנכת שלי בכיתה ח׳, סמדר יחיא ז״ל שנפטרה לפני עשור בדיוק. אחד השיעורים הגדולים ביותר שקיבלתי ממנה – היה ההקפדה שלה לראות את האנשים השקופים".
אם לא בישראל, איפה היית רוצה לחיות?
"לא רואה את עצמי עוזב את ישראל. אין עלינו. אם בכל זאת אצטרך לבחור, אז לונדון או ניו יורק"
הסדרה שאסור לפספס?
"השורד המיועד".
הגילטי פלז'ר שלך?
"מסטיקים. אני שונא סיגריות ולא מוכן שיעשנו לידי, לא חבר של אלכוהול. בירה וקפה אני לא שותה".
ההופעה בארץ או בחו"ל שתשקיע בכדי לשבת בקהל?
"יצא לי החודש להיות בכמה הופעות בחו״ל; בין היתר של ביונסה וליזו".