"הפגייה הפכה להיות חלק בלתי נפרד ממני"

ההחלטה לבחור במקצוע הסיעוד ("הבנתי שיש בי את היכולת להיות אמפטית ורגישה לאנשים"), הרגעים המתגמלים ("אנחנו מצליחים בטיפול לשנות גזירות גורל"), התמיכה בהורים והתובנות שעולות. השבוע במדור מי מטפל בנו? מזל לב סורוצקין, אחות בפגיית המרכז הרפואי העמק. צילום: אור ברק

ספרי לי על עצמך
"נשואה +3, בעלת תואר ראשון ושני בסיעוד מהמכללה האקדמית עמק יזרעאל וקורס על בסיסי בטיפול נמרץ פגים. בשבע השנים האחרונות אני אחות".

איך הגעת לעבוד בסיעוד?
"במקור תכננתי להיות מורה וכמעט סיימתי לימודי הוראה. למדתי במכללת אורנים ובאותה תקופה סבתא שלי הייתה מאושפזת בעמק. ראיתי מקרוב את עבודתם של האחים והאחיות וכוחות העזר. התרשמתי והערצתי את היכולת שלהם לעזור לאנשים. הבנתי שיש בי את היכולת להיות אמפטית ורגישה לאנשים, במיוחד למבוגרים, החלטתי לעזוב את לימודי ההוראה ולעבור לסיעוד".

איך הגעת לפגייה?
"למרות שכל הזמן חשבתי שאני רוצה לעבוד עם מבוגרים, כשסיימתי את הלימודים הציעו לי לעבוד בפגייה וכך התחלתי. בהתחלה נבהלתי מהתינוקות הקטנים שמחוברים למכשירים, מהטכנולוגיות המורכבות. עם הזמן הפגייה הפכה להיות חלק בלתי נפרד ממני".

מה עזר לך להסתגל?
"בשונה ממחלקות אחרות, אחות פגייה צריכה להתנסות מספר שנים בתפקיד עד שהיא יכולה לעבוד לבד, בצורה עצמאית ובטוחה. בשנתיים הראשונות ליוותה אותי מדריכה צמודה בכל משמרת וחנכה אותי. בכל משמרת יש שילוב בין אנשי צוות ותיקים שנמצאים בפגייה כבר 20-30 שנים לבין אנשי צוות חדשים יותר, ותמיד יש ממי ללמוד".


"כשאני יוצאת עם הילדים שלי לגני שעשועים או למרפאות ופתאום מזהה את אותם פגים, מתנהגים ומתפקדים כילדים רגילים לכל דבר, זה מדהים!


מה כוללת העבודה?
"מלבד הטיפול בפגים העבודה בפגייה כוללת התייחסות להורים שלהם, האימהות שילדו אותם שצריכות הרבה תמיכה ועזרה מאתנו. הן עוברות תקופה מטלטלת, נולד להן תינוק ומיד אחרי הלידה מפרידים אותו, מכניסים אותו לאינקובטור. הרבה פעמים המפגש הראשון עם התינוק בפגייה, כשהוא מחובר לכל המכשירים, הוא מפגש קשה. אנחנו עוזרות לתווך בין התינוק להוריו ומלמדות אותם כל דבר על הטיפול בו".

מה מרגש אותך?
"כשאני יוצאת עם הילדים שלי לגני שעשועים או למרפאות ופתאום מזהה את אותם פגים, מתנהגים ומתפקדים כילדים רגילים לכל דבר, זה מדהים! לפעמים אני מרגישה שצוות הפגייה, הרופאים יחד עם הצוות הסיעודי כאילו מתערבים בבריאה. יש תינוקות שנולדים עם קשיים מורכבים ואנחנו מצליחים לטפל בהם ולשנות את גזירת הגורל. אני חושבת שלתינוקות קטנים יש יכולת הישרדות והתמודדות טובה יותר ממבוגרים".

תודה לאור ברק, אחות במחלקה לרפואה דחופה בילדים במרכז הרפואי העמק שראיינה אחיות ואחים ממגוון תפקידים כדי שנכיר טוב יותר את האנשים שמאחורי המדים.