בית המשפט העליון (מפי השופטת א' חיות ובהסכמת השופטים ע' פוגלמן ו-ד' ברק-ארז) החליט היום פה אחד לדחות את ערעורו של שמעון גפסו, ראש עיריית נצרת עילית, על הכרעת דינו של בית המשפט המחוזי בחיפה בה הורשע גפסו בעבירה של לקיחת שוחד.
כמו כן החליט בית המשפט העליון לקבל את ערעור המדינה על גזר הדין וקבע כי יש קלון בעבירה שבה הורשע גפסו ועוד נקבע כי עונש המאסר בפועל אותו גזר בית המשפט המחוזי על גפסו ואשר הועמד על 6 חודשים, יוותר בעינו אך יהא עליו לרצותו מאחורי סורג ובריח.
• בהימ"ש העליון קבע: גפסו היה מעורב ישירות
בדחותו את ערעורו של גפסו על הכרעת הדין קבע בית המשפט העליון כי גפסו היה מעורב ישירות ובאופן הדוק במהלכים שביצעו אנשיו לאחר הבחירות למועצת העיר נצרת עילית בנובמבר 2008, בכך שהציבו לסמיון ברון – חבר מועצת העיר מטעם "קדימה" – תנאי כי יתפטר מחברותו במועצה שאם לא כן תפוטר רעייתו לשעבר מעבודתה בחברה לפיתוח נצרת עילית בע"מ.
סוגיית הקלון, קבע בית המשפט העליון כי מדובר בעבירה מובהקת של שחיתות ציבורית הנגועה בפגם מוסרי וערכי המחייב קביעה כי דבק קלון במעשים. במישור העונשי נקבע כי מדיניות הענישה הנוהגת והראויה בעבירות של לקיחת שוחד והצורך בהרתעת הרבים מפני ביצוען של עבירות אלה, מחייבים ענישה מאחורי סורג ובריח
[dfp name="728×90" height="728" width="90"]
בית המשפט קבע כי מעשיו אלה של גפסו מקיימים את כל יסודותיה של עבירת השוחד, בין היתר, משום שהתנאי שהציב גפסו בפני המתלונן, באמצעות עושי דברו, יש בו משום ניצול בוטה לרעה של מעמדו כראש העירייה. עוד נקבע כי העובדה שגפסו ביקש להשפיע על הרכב חברי המועצה מן האופוזיציה (סיעת קדימה), מקימה חזקה כי עשה כן מתוך אינטרס פוליטי שאותו ביקש לקדם וחזקה זו לא נסתרה במקרה דנן.
בקבלו את ערעור המדינה על קולת העונש ועל קביעתו של בית המשפט המחוזי בחיפה בסוגיית הקלון, קבע בית המשפט העליון כי מדובר בעבירה מובהקת של שחיתות ציבורית הנגועה בפגם מוסרי וערכי המחייב קביעה כי דבק קלון במעשים.
• לא מצא בית המשפט העליון לשנות מתקופת המאסר
במישור העונשי נקבע כי מדיניות הענישה הנוהגת והראויה בעבירות של לקיחת שוחד והצורך בהרתעת הרבים מפני ביצוען של עבירות אלה, מחייבים ענישה מאחורי סורג ובריח. עם זאת, לא מצא בית המשפט העליון לשנות מתקופת המאסר שגזר בית המשפט המחוזי על גפסו וזאת, בין היתר, נוכח השיהוי המשמעותי בהגשת כתב האישום וכן בשל נסיבות אישיות שהיו והינן מנת חלקו (אשר מטעמים של צנעת הפרט לא פורטו).
עוד נשקלה לקולא העובדה כי בית המשפט העליון מצא שהתניית השוחד על ידי גפסו לא השתרעה על מלוא התקופה שיוחסה לו על ידי בית המשפט המחוזי.