ממוקדת מטרה: סמל שי רגב, בת 20, מהיישוב רמת ישי בעמק יזרעאל משרתת בצה"ל כמפקדת בחמ״ל של תצפיתניות. בינואר בשנה אשתקד היא עלתה על מדי צה"ל ולא התלהבה מהתפקיד שיועד לה, “חשבתי שהעבודה לא תתאים לי ולא תאתגר אותי״, היא משתפת, "עכשיו כשאני מסתכלת על התפקיד ועל הגלגולים השונים בשירות שלי אני מבינה שזה כן המקום בשבילי".
שי החלה את השירות בהכשרה ארוכה ומעמיקה. "למדנו על השטח, על האוייב ועל המערכות והיכולות שלהן", היא מספרת, "שובצתי בגבול לבנון והגעתי לחמ״ל זרעית בחטיבה 300". לאחר תקופה קצרה היא עברה לחמ״ל חדש וייחודי ועזרה בהקמה שלו יחד עם עוד מספר בנות. "אנחנו פתחנו את החמ״ל, חקרנו וסללנו את הדרך", היא מדגישה.
"החלטתי לצאת לפיקוד כי היה לי חשוב להתקדם, להתפתח ולתרום יותר. הסתכלתי על המפקדות שהיו לי ורציתי להיות מפקדת מהסוג שלי, להביא את עצמי", היא אומרת.
יום העצמאות האחרון קבלה שי תעודת הצטיינות ממפקד חטיבה 300 על השקעתה ועל תפקודה הראוי להערכה. "אני חושבת שעברתי המון בצבא והגעתי למקום שאני רוצה להיות בו"
[dfp name="728×90" height="728" width="90"]
החיילות עברו קורס של שלושה חודשים בסיירים במהלכו התמקדו בפיקוד בפן המקצועי ובפן האישי. בסוף הקורס חזרה שי לגזרה הצפונית, בתחילה כמפקדת בחמ״ל אביבים ולאחר מכן לחמ״ל החדש שעזרה לייסד, בו היא מפקדת על 12 תצפיתניות. "כשרק נכנסתי לתפקיד באביבים פיקדתי על אירוע שסוכל בזכותנו״, היא נזכרת בהתרגשות, "אני לא אשכח אל תחושת ההצלחה והסיפוק".
מה גרם לך לשנות את דעתך על התפקיד מהקצה לקצה. מחוסר רצון להשתבץ אליו, ועד למסירות ויציאה לפיקוד?
"יש סטיגמה רעה על התפקיד, אבל ברגע שהתחלתי את העבודה וראיתי את התוצרים ואת החשיבות כל החשיבה שלי השתנתה. אמנם המשמרות שלנו לא קלות, אבל אנחנו יודעות שאנחנו עושות משהו משמעותי לביטחון המדינה. אסור לשכוח את ההווי ואת האווירה הטובה שנוצרת. אלו קשרי חברות אמיתיים״".
ביום העצמאות האחרון קבלה שי תעודת הצטיינות ממפקד חטיבה 300 על השקעתה ועל תפקודה הראוי להערכה. "אני חושבת שעברתי המון בצבא והגעתי למקום שאני רוצה להיות בו״, סיכמה שי, ״יש לי עוד הרבה מה לתת, וחשוב לי לתרום ככל שאוכל".