בקבוצות שמתאמנות ומשחקות יחד כל השנה המדד הוא ההרגשה שאחרי המשחק האחרון. הרגשת מיצוי ושמחה שנגמר מסמלת עונה פחות מוצלחת. הרגשה שכואב לכולם שמחר לא יהיה אימון ולא ניפגש היא אינדיקציה לעונה מוצלחת במיוחד.
בהפועל עפולה של העונה האחרונה החלטנו מראש שלא משנה מה יקרה במשחק מול נתניה, ביום שאחרי נעשה אימון פרידה.
החברות, הביחד והאחדות של הקבוצה היו הבסיס להצלחה המטורפת של הפועל עפולה השנה. שנה שהתחילה בחתונה של נציה, המשיכה בחתונה של אור האחד והיחיד, המשיכה בסדרת אירועים וארוחות צהריים בניצוחו של המנהל/ שף הקבוצתי ירון ניראון וההרגשה היתה שיחד לא ישברו אותנו.
• עפולה עולה
אם צריך לתמצת עונה שלמה לכמה דקות, הדקות האלה היו הדקות האחרונות של המשחק הערב. אסייג פצוע מהחצי הראשון, ג’ימי בחמש עבירות ונציה גם מקבל חמישית. נתניה מורידים לארבע הפרש ונדמה שהמשחק מתהפך. אבל אז נכנס לפעולה הביחד של הקבוצה שלנו. הלב הגדול שמקבל אנרגיה מהקהל המטורף (אני הרבה שנים בקבוצה ולא זוכר קהל כזה), ולכל מי שהיה על המגרש ברורה התוצאה.
להצלחה אבות רבים, כאן אתייחס ברשותכם לשנייים שקרובים אלי לאורך כל שנותיי בכדורסל.
הראשון הוא רועי פרל. אם מישהו היה מספר לי לפני 13 שנה קצת אחרי שרועי פוטר מהקבוצה שאנחנו עומדים לעלות יחד ליגה ולהיות קרובים וחברים כל כך טובים הייתי שולח אותו להסתכלות. אבל החיים יותר חזקים מהכל ובשנה וחצי האחרונות איחדנו כוחות למען המטרה.
השני הוא יוסי מלכה, יושב ראש המועדון. לפני 13 שנה לקח יוסי את ניהול המועדון עם חוב של כ 4 מיליון שקלים. בעזרת יכולת הניהול שלו החובות נעלמו והפכנו להיות הקבוצה הכי מסודרת בליגה השנייה. העלייה של היום היא חותמת אחרונה לניהול הזה. מגיע לך יוסי יותר מכולם.
אני סוגר העונה 30 שנה בתפקידים כאלה ואחרים בהפועל עפולה. לפני 30 שנה כאפסנאי עליתי ליגה ואתמול כמנהל תפעול סגרתי מעגל ועליתי בפעם השלישית עם המועדון שאותו אני אוהב.
