"אחד השווקים הכי צומחים בשנים האחרונות הוא שוק האגרו-. המחשה. דוברות מוא"ז עמק יזרעאל
העידן הטכנולוגי המואץ מוביל מוסדות חינוך רבים להתהדר במגמות הייטק נוצצות, סייבר, תוכנה, מדעי המחשב ועוד כאלה שנשמעות מסקרנות ומותאמות לשנת 2023.
אבל מה עם השורשים? החיבור לאדמה? למקורות שלנו, הערכים, ההתיישבות והחלוציות?
ובכן, לפחות בעמק יזרעאל לא מוכנים לוותר על העבר ומצאו דרך חינוכית מרתקת לבנות את דור העתיד של החקלאות, לצד התפתחות חדשנית ומודרנית וחשיפה לטכנולוגיות מתקדמות ועתידיות. הפעילות נערכת עם מודעות למשבר האקלים והשפעותיו, בידיעה שכל אלה מחייבים את המין האנושי כולו לבצע שינוי דרמטי בדרך גידול המזון.
את התהליך הזה הם מובילים בעזרת המַאֲדָמָה, פרויקט חינוכי-חקלאי-מדעי אזורי, תוצר של שיתוף פעולה בין המועצה, כפר הנוער ויצו נהלל, החווה החקלאית בנהלל, בתי הספר בעמק ומרכז 'נווה יער' (מכון וולקני). המַאֲדָמָה היא מרחב לשילוב בין המסורת החקלאית-חלוצית היזרעאלית, לבין החדשנות של חקלאות-העתיד.
בשנה האחרונה השתתפו בתוכניות הפרויקט כ-750 תלמידים, חלקם לתוכניות ארוכות שעוד לא הסתיימו, כמו עבודות גמר, וחלקם לפעילות של שעתיים, כשהפעילות בשנה הבאה צפויה להתרחב לבתי ספר נוספים.
• קושרים מחדש את ההיסטוריה והחלוציות החקלאית
המַאֲדָמָה ממוקמת במושב נהלל, בין החווה החקלאית נהלל לבין כפר הנוער ויצו נהלל ע"ש חנה מייזל שוחט – אחד ממוסדות החינוך החקלאי הראשונים והמובילים בחינוך ההתיישבותי, עוד מראשית ההתיישבות בעמק יזרעאל בעידן המודרני.
המַאֲדָמָה הוקמה ביוזמת המועצה האזורית עמק יזרעאל, על מנת לשרת את כלל התלמידים בעמק ובסביבתו, לחשוף אותם בהעמקת ההזדמנויות למחקר ופיתוח חינוכי/מעשי בתחומי חקלאות העתיד וההשפעה ההדדית שלהם על משבר האקלים. המעבדה מבוססת על השטחים החקלאים הנרחבים הקיימים בכפר הנוער, ופועלת בשיתוף פעולה עם המשק של הכפר ועם החווה החקלאית בנהלל .היא נועדה לקשור מחדש את ההיסטוריה והחלוציות החקלאית-התיישבותית של העמק, עם הנוער ועתידו המדעי, טכנולוגי, ואקולוגי. התוכנית פועלת בשיתוף וליווי מרכז המחקר 'נווה יער' של מכון וולקני.
• "עתיד האנושות בצל משבר האקלים"
"על פרויקט המאדמה התחלנו לעבוד בתחילת ספטמבר 2021, בהובלת תומר שגב – רכז החדשנות באגף החינוך", מספר אסף צ'רטקוף , רכז התוכנית, "התחלנו על אש קטנה, בעיקר ניסיונות לפצח איך עושים משהו שונה בתוך מערכת החינוך. זה כלל פגישות עם הנהלות וצוותי בתי הספר, גיוס צוות משובח ביותר, וגיוס משאבים לתחילת העבודה. יצאנו לדרך בתחילת שנת הלימודים אשתקד וממש בעת האחרונה סיימנו שנת הפעלה ראשונה".
לדברי צ'רטקוף הצורך האישי שלו היה לקרב את העשייה החינוכית שלו, אל הדבר הכי חשוב שבוער בו: עתיד האנושות בצל משבר האקלים. "לחקלאות יש חלק חשוב בזה – היא אחראית ל25% (חישוב מאוד גס) מפליטות הפחמן בעולם, אבל היופי הוא שהחקלאות היא גם, לדעתי ולדעת אחרים, עשויה להיות חלק משמעותי מהפתרון", הוא אומר: "חקלאות יכולה לקשור פחמן בקרקע, ולהגביר את פוריות האדמה במקום לדלדל אותה, ועוד – אם נעשה אותה נכון. ומה זה נכון? בדיוק את זה אנחנו חוקרים. זה בעצם הצורך המשותף של כולנו, ולכן הוא מעניין את המועצה. אם החקלאות היא גם המקור לביטחון תזונתי, גם פרנסה לתושבים, וגם חלק מהפתרון למשבר האקלים, זה רק טוב לעמק חקלאי כשלנו. זה חשוב כמובן גם לתלמידים. כשהם מתחילים להתבגר הם רוצים לעשות דברים עם משמעות, ואין יותר משמעותי ואקוטי היום ממשבר האקלים".
המאדמה היא לא ראשי תיבות, אלא מקום שבו חוקרים את האדמה, מעבדה של אדמה. וכך גם הוגים את השם, באותו מצלול של "מעבדה"
על בסיס איזה מודל פועל הפרויקט?
"המאדמה היא שיתוף פעולה בין מספר גופים: ראשית אגף חינוך במועצה, שיזם את ההקמה, כפר הנוער ויצו נהלל, שהמאדמה בשטחו, והחווה החקלאית נהלל שעובדת בעיקר עם ילדי היסודי של העמק ושהמאדמה היא המשך ישיר שלה במסגרת על יסודית. רחלי פרץ, מנהלת החווה החקלאית, התלהבה מאוד מהמיזם ומיד הפכה שותפה מלאה לדרך. המודל שממנו קיבלנו השראה, תמיכה וליווי בשלוש השנים האחרונות הוא החממה האקולוגית בעין שמר, מקום נפלא שהקים אביטל גבע, ועד היום נחשב לאחד מהפרויקטים החינוכיים פורצי הדרך בגישתו הייחודית שמשלבת בצורה צבעונית ונוגעת כל-כך חינוך לקיימות".
• "נותנים פייט למשבר האקלים"
מובילי הפרויקט מציינים כי במרכזו שתי מטרות: לתת פייט למשבר האקלים ככל הניתן ולהחזיר את החקלאות למקומה החשוב. "חקלאות זה בטחון תזונתי, היא הבסיס, ובלעדיה כל הבינה המלאכותית והסייבר והמכוניות החשמליות לא שווים כלום. בניסוח אחר – המשימה של המאדמה היא להעמיד דור חדש של חקלאים, ערכיים, רגישים לסביבה, יצירתיים, חקלאים שהם גם קצת מדענים, קצת מהנדסים, קצת יזמים. את כל זה יש בחקלאות וזה נהיה חשוב מעין כמוהו. צורת העבודה של המאדמה מאפשרת לנו להיות מאוד גמישים ויצירתיים במתן המענה. מה שאומר שאנחנו מזהים צרכים בשטח, בבתי הספר, ויוצרים מענים מתאימים לפי מידה וצורך, כל בית ספר לגופו. התהליך הזה יוצר כל מיני יצירות פדגוגיות, מהפשוטות יחסית – כמו קורס שנתי בהנדסה חקלאית, שמיועד לכיתה ט', בו התלמידים לומדים בדרך עשייה על החיבור בין טכנולוגיה וחקלאות, בונים ומתכנתים חיישנים מההתחלה ועד הסוף, או קורסים במדע אזרחי, שאנחנו מקדמים יחד עם האגף לאיכות סביבה במועצה, בו אנחנו יוצאים לשטח עם תלמידים, מנטרים תפוצה והתנהגות של בעלי חיים במרחב העמק באמצעות מצלמות שביל, ומנתחים את המידע לכדי המלצות למקבלי ההחלטות לגבי ניהול הממשק הטבעי. בגילי תיכון אנחנו מגייסים תלמידים לעבודות גמר, עבודות מחקר משמעותיות בחקלאות וסביבה עם חוקרים מהשורה הראשונה, כמו חוקרים מנווה יער ואחרים, שבאים לחקור ולפתור בעיות אמיתיות מהשטח שזקוקות לפתרון. יש גם שיתופי פעולה מעניינים חוצי גילים כמו מעבדה שיתופית לבריאות הקרקע, שמנגישה ציוד מחקר וידע מדעי לחקלאים, חוקרים, תלמידים ואנשי חינוך כאחד, ועושה זאת בשלל דרכים – למשל, בתכנית לשנה הקרובה להתחיל להכשיר מורים למדעים ומורים לחקלאות במסגרת השתלמות עם גמול לפדגוגיה וטכנולוגיה בנושא בריאות הקרקע. את אלו אפשר לקנח עם אירועים מיוחדים שאותם אנחנו ממש תופרים לפי צורך – כמו יום שיא בנושא מזון שנגמר באירוע ברוח משחקי השף, בטוויסט סביבתי, או ארגזי בריחה בנושא חקלאות שתוך כדי שפותרים את הארגז התלמידים פוגשים מושגים אמיתיים מעולם החקלאות ומשתמשים בכלי מעבדה שונים כדי לפתור את החידות ולהגיע ליעד הנכסף".
"חקלאות זה בטחון תזונתי, היא הבסיס, ובלעדיה כל הבינה המלאכותית והסייבר והמכוניות החשמליות לא שווים כלום"
איך אתם משלבים בין טכנולוגיה וחקלאות?
צ'רטקוף: "אחד מהרעיונות שאנחנו מנסים להנחיל לשטח הוא שטכנולוגיה היא כלי, ושחקלאות היא מקצוע רב תחומי, ובשילוב של שני אלה – שיש המון מקום ליזמות, לכסף, לאקזיטים ולכל מה שמעניין את הציבור הישראלי בשנים האחרונות גם בחקלאות. אחד השווקים הכי צומחים בשנים האחרונות הוא שוק האגרו-טק. השוק אומר שאין סתירה בין חקלאות, קיימות וטכנולוגיה, ואנחנו כאן כדי להגיש את הרעיון הזה לתלמידים בעמק. התלמידים נוהרים לטכנולוגיה? אחלה, החקלאות שלנו טכנולוגית. באמת, לא בכאילו – מדע, יזמות, גם כסף – את כל זה אפשר למצוא בחקלאות ובקיימות".
אני רוצה להודות לראש המועצה האזורית עמק יזרעאל – אייל בצר ולמ"מ וסגניתו – דליה אייל על הרוח הגבית, למנהל אגף החינוך במועצה -דודו גורן ולמנהלת אגף החינוך – אסי אליה על התמיכה בשטח, בתקציבים ובבירוקרטיה, לרכז החדשנות באגף החינוך – תומר שגב על שנתיים מאוד חשובות של ליווי המאדמה, למנהלת החווה החקלאית בנהלל – רחלי פרץ ולמנהלת כפר הנוער ויצו נהלל – גליה אלף – על השותפות בדרך, ולצוות המאדמה – נעמה גולן, אחיעד דווידסון, שי ערב-לוי ואביעד בר – שגורמים להכל להתבצע על הצד הטוב ביותר".