כיתוב: נאיל זועבי. צילום: אדהם זועבי
"בעוד מדינת ישראל ואזרחיה, ערבים כיהודים עומדים אל מול התקפות הטרור הנפשעות של ארגון המחבלים החמאס, בעוד הטרוריסטים יורים אלפי רקטות וטילים לעבר יישובי מדינת ישראל יהודים וערבים פרצה תבערה עוצמתית בתוככי הבית, אש המאיימת לכלות בין רגע את הניסיונות לחבר, לשלב , לאחות קרעים. כמי שפועל למעלה משנות דור להשתלבות וחיבורים בחברה הערבית אני חייב להודות שהופתעתי מעוצמת הזעם, מעוצמת ההרס והחורבן, מעוצמת התוקפנות על בני אדם חפים מפשע. שפשפתי עיניי אל מול הצתות בתי כנסת, אל מול פגיעה קשה במוסדות שלטון, בריבונות הישראלית. ראיתי בני אדם אשר לא עשו מאום מותקפים ערב ערב על ידי המון פורע ומוסת, המון אלים ומסוכן. ראיתי ולא יכולתי להחריש.
את ארגון הטרור החמאסי נכריע, אין לי צל של ספק, מול הישות האלימה והאכזרית הזו, ישות אויב, הכל ברור וחד.
ברם, אל מול אזרחי מדינת ישראל הפורעים המציאות מורכבת ומאתגרת יותר. נועדנו לחיות יחדיו על פיסת ארץ קטנה ומיוחדת. נועדנו לעבוד שכם אל שכם, ללמוד כתף אל כתף, לחיות ביחד. במשך שנים רבות אל מול הנהגה ערבית מקובעת, חסרת יכולות המטפחת נרטיבים של ניכור ושנאה, עודדתי הקמת הנהגה אלטרנטיבית, הנהגה של חיבורים של השתלבות, של מזיגה במוקדי ההשפעה בחברה הישראלית. השבר גדול, המראות איומים, המציאות קשה מנשוא ובכל זאת, למרות הכל ואף על פי כן אני מאמין שניתן להשיב את המצב לקדמותו, ניתן להמשיך להגשים חלום החיים המשותפים מתוך כבוד.
מדינת ישראל חייבת לבוא חשבון עם כל הפורעים, עם כל התוקפים, לצד זה מדינת ישראל אינה יכולה ואינה רשאית לוותר על האזרחים הערבים אשר רובם המכריע לא שרפו ספרי קודש, לא ביצעו לינצ'ים, לא הציתו בתי כנסת. עכשיו הזמן להחזיר את התקווה".