הורים וילדים, סרט מלחמה

המלחמה בחזיתות הדרום והצפון מעוררת בקרב הילדים הרכים, תחושת אי ודאות, פחדים, התפרצויות זעם וחרדות. אז איך נדאג לשמור על הרגשת הביטחון שלהם, על היציבות, הגבולות ואולי הכי חשוב: השגרה? עדי שבח-יצחקי, מדריכת הורים ויועצת משפחה, מטפלת אינטגרטיבית ומנחת קבוצות מעפולה מסבירה ונותנת את התשובות לכל השאלות

• "אני רוצה לישון איתכם"

הזמן הוא זמן מלחמה. נכון, היא לא נמצאת בתוך הבית שלנו פיזית, לפחות אצל חלקנו, אבל היא נמצאת בנפש, ברגש, בתודעה, ברשת, בטלוויזיה ובשיחות שלנו עם חברים ומשפחה. כל מושג שנשמע לנו- המבוגרים, ברור או מוכר, לילדים נשמע כשפה זרה לחלוטין. למבוגרים מובן מאוד שהחיילים ילחמו למען המדינה, ושהצבא ישמור ויגן עלינו, מהאוויר, מהיבשה והים.
המושגים גדולים, הילדים הרכים מפחדים, מדמיינים אותם ונותנים להם משקל גדול בחייהם ומשם אנחנו רואים את השינויים ההתנהגותיים של הילדים.

• "אני רוצה לישון איתכם"

גבולות מטשטשים: הטלטלה הרגשית והנפשית שאנו כמבוגרים חווים, יכולה לגרום לנו "לשחרר או לוותר" על גבולות מסוימים בתקופה הזאת. זה בסדר, כשנתייצב רגשית, פיזית ומנטלית, נדע להציב מחדש את הגבול הזה, ע"י תיווך ושיחה משפחתית.

רגרסיות: רגרסיה הוא תהליך של חזרה אחורה להרגל/התנהגות/ תלות. זה ידוע ומוכר בייחוד בגיל הרך, במצבי קושי או מצוקה. רצוי לאפשר את הרגרסיה  (טיטול/מוצץ/שמיכי/ בקבוק ועוד…) שכן ההתנהגות ה"לא רצויה" הזו אפשרה בעבר לילד להרגיש בטוח ורגוע איתה, ולכן בזמן משבר הוא חוזר אליה.

לינה משותפת/ עזרה בהירדמות: ילד עצמאי מצליח בשגרה לייצר לעצמו הרדמה עצמאית, במיטה משלו. בימים אלו תראו צורך גדול יותר "בעזרה" שהוא מבקש. "תשבו לידי", "אני רוצה לישון איתכם" ועוד ביטויים שכאלו. אנו מבינים שנדרש צורך רגשי מלא, התמודדות עם הפחד ממה שהוא חווה ושומע, והצורך במבוגר "שיגן" עליו עכשיו.

התנהגויות שונות: אלו יכולות להיות התנהגויות שלא פגשתם אצל ילדכם מעולם או התנהגויות שחזרו. אם הצלחתם לתת מענה רגשי, לווסת ולהרגיע זה נהדר. אם לא הצלחתם, מומלץ לפנות לאיש מקצוע ולשתף אותו, הוא ידריך וייעץ כיצד נכון להתמודד עם התנהגויות אלו, אולי תגלו שגם אתם משדרים רגש/לחץ שגורם לו להתנהגויות האלו.

כעסים: התפרצויות זעם, צעקות, בכי לא מוסבר, השתטחות ורקיעה ברגליים. הם התבטאות של הילד למצב הנפשי שבו הוא נמצא. אנחנו ה- "GPS" של הילדים שלנו, הלחץ הרגשי והקושי שלנו מועבר אליהם.


הטיפ שלי? תחבקו, תנשקו, תצחקו, תרקדו, תבשלו ותהנו מכל רגע איתם, הם גדלים ממש מהר.


הילדים הרכים אינם יכולים להתבטא ולפרש כמונו את הסיטואציות ולכן זה מלווה בהתנהגויות פיזיות שליליות.
התנגדויות: זוהי בדיוק הדרך של הילדים לבדוק "באיזה מצב אנחנו?" ולהציב אומדנים חדשים.
שימו לב! אם זו התנגדות מתוך בגרות/ גדילה/ ורצון לעצמאות (אני לבד)-תאפשרו במסגרת הגבולות והתחומים שמתאימים לכם.
אך, אם אלו התנגדויות שהן חוצות את "האני מאמין" שלכם בתור הורים, תעמדו על שלכם, רק אל תשכחו לעשות את זה בכבוד, אליהם.

מה נעשה בכדי לייצר רוגע משפחתי?

  1. פחות מסכים דולקים ברקע- זה מכניס ללחץ וברוב המקרים גם חוזר על עצמו.
  2. תלמדו את ההנחיות, ותלמדו את הילדים.
  3. לשגרה יש כוח גדול- ההפך מחרדה – תושייה ועשייה.
  4. התמקדות בדברים אחרים.
  5. כמו שלחץ מדבק, כך גם רוגע מדבק. תדבקו אליו.
  6. תתווכו לילדים תמיד, שהצבא שלנו גדול, חזק ושומר עלינו תמיד וגם אנחנו ההורים נשמור עליהם, ונהיה שם בשבילם תמיד.
  7. תלמדו לעשות דברים חדשים ומרגיעים ביחד: יוגה לילדים, מדיטציה ונשימות, אימוני כושר לילדים, משחקים "שלהם" ואתם מצטרפים (ללא מסכים).

ובכלל, זמן רביצה והנאה משותפת, בליווי הסדרה שהם אוהבים או סרט שתכננתם לצפות בו ולא הספקתם, אלה יפיגו את המתח מהמצב, וייצרו ביניכם עולם חדש.