"יש לנו המון כוח בידיים", הדס שלומי
הסקרנות שלנו לגבי לוחמת האקלים הדס שלומי בת ה-18 החלה להתעורר לאחר בחירתה כאחד מ-20 סיפורי ההצלחה של עפולה, בפרויקט שהפיקה העירייה. משהו בתעוזה, בחוצפה החיובית, ברזומה המרשים שכולל סטטוס של אחת מ-40 הצעירים המבטיחים בישראל ובאג'נדות מעוררת ההשראה שלה, הוביל אותנו לתחקיר ראשוני בגוגל ואז כבר הבנו שאנחנו לא ממש מיוחדים, כי הצעירה מבירת העמק עברה כברת דרך והיא מסוקרת כבר שנים ארוכות: בין היתר ב'כלכליסט', 'גלובס', בתאגיד השידור כאן ובכלי תקשורת נוספים. אבל למרות זאת, רצינו להעמיק ולהיחשף לעוד צדדים בסיפור הייחודי שלה.
• "זירת הקרב של אזרחים מול טייקונים, תכריע את השאלה כיצד תראה ההיסטוריה ואיך תיראה האנושות שלנו, עכשיו ובעתיד"
הדס נולדה וגדלה בעפולה. במשפחה עוד שני אחים קטנים ("הם הכי יקרים לי בעולם"). את שנות הלימודים הראשונות עשתה בחינוך ביתי: "ברחובות, בטבע ועל העצים", היא אומרת בחיוך. אביה הוא מורה ואימה נמנתה בעבר על מקימי "מגמה ירוקה", ארגון שטח אקטיביסטי. בשנים האחרונות היא אינה בקשר עם הוריה, ומתגוררת לבדה.
בגיל 6, היא כבר חוותה ונחשפה למה שיאובחן לדבריה בגיל מאוחר יותר כחרדה אקלימית: "זה היה נורא משמעותי. נחשפתי למשבר האקלים בצורה לא סימפטית בלשון המעטה, דרך סרטון של שיטפון ביוטיוב. זה עורר בי פחד גדול והתחילו שאלות לאחר שראיתי שם ילדה בת גילי. שאלתי 'מי עוזר לה ולמה זה קורה?'. זה מאוד מורכב לילדה להכיל את המידע הזה. ככל שהתבגרתי הבנתי שכל מערכת אקולוגית שנהרסת, בעקבותיה נהרסות נוספות. זה השפיע עליי גם ברמה הפיזית, עם התקפי חרדה, בכי ופחדים, כולל בשיעורים בבתי ספר, כשהמורים לא ממש מבינים את הסיטואציה. באחד השיעורים להיסטוריה אמרתי למורה 'למה אנחנו בכלל יושבים פה בכיתה, במקום להשפיע על עתיד הכדור ולעשות היסטוריה. רציתי להעביר לו מסר שהאדישות שלנו תיכנס לספרי ההיסטוריה אם לא נפעל כאן ועכשיו. כעסתי שאף אחד לא רואה את זה. לי ברור שיש השלכות למה שאנחנו עושים. לשמחתי היום אני יודעת לזהות ולסמן את הטריגרים שמעוררים ומעצימים את החרדה בקרבי ואני הרבה יותר מאוזנת". לאחרונה, מסבירה הדס, החל בישראל גם תהליך להכשרת מטפלים לחרדה אקלימית.
• "המאבק במשבר האקלים, מסמל מבחינתי כל כך הרבה מאבקים אחרים"
המאבק של הדס לאורך השנים במשבר האקלים בא לידי ביטוי בכל המישורים, החל מתרבות הצריכה של האזרחים וכלה בתאגידים בהם נאבקה, בפוליטיקאים, בשרים שהעתיד שלנו לא ממש מעניין אותם לטענתה, וכמובן בדאטה אינסופי על הנזקים האיומים שאנחנו מעוללים למשאבי הטבע והעתיד שלנו, "זה שובר לב מבחינתי ואין לנו זמן", היא אומרת ומוסיפה שרבים שואלים אותה אם היא לא הייתה מעדיפה להתפתח ולגדול כנערה וצעירה 'רגילה' לכאורה: "לכל צעיר וצעירה בגיל שלי יש משהו שהוא מוכן להקריב עבורו. אני שכבר בגיל 8 ישבתי בוועדה להגנת הסביבה של עיריית עפולה, לא מאמינה שיש אדם או צעיר בעולם הזה שלא אכפת לו ממה שקורה, אבל לעומת זאת יש רבים שלא מבינים. בכדי ליצור אושר אנושי אני מוכנה לתת הכל. זה לא מופרך ולא מגיע מעולם אחר, אלא מתוך הבנה אמיתית. המאבק במשבר האקלים מסמל כל כך הרבה מאבקים אחרים. זכויות נשים, זכויות מיעוטים, עוני עצום, רעב, והכל נכנס לתוך אותו משבר אקלים מדובר, שפוגע קודם כל בחלשים, בילדים, ובמשפחות שידם אינה משגת. הבאים בתור להיפגע ממשבר האקלים הם אנחנו, בני המעמד הבינוני, שמרוויחים את ה-10,000 שקלים בחודש וסותמים את הפה. המשבר הזה הוא רק סימפטום של בעיה והבעיה היא חוסר צדק. התרגלנו להשלים עם זה שיש בעולם הזה בעלי ממון שעושים ככל שעולה ברוחם ואנחנו נחיה בצילם. זה לא נכון. מנקודת הראות שלי, זירת הקרב של אזרחים מול טייקונים, תכריע את השאלה כיצד תראה ההיסטוריה ואיך תיראה האנושות שלנו, עכשיו ובעתיד".
"החיים לא הוגנים, את זה אני כבר יודעת. אבל כשאני רוצה לראות צדק אני מייצרת אותו, מתוקף הידיעה שאף אחד לא יעשה אותו במקומי..באיזשהו שלב הבנתי, שכמה שזה כואב, הסיפור הוא לא הטבע, הסיפור הוא אנחנו. אנחנו זן שנמצא על הכדור הזה, לוקח מכל הבא ליד וזורע אחריו הרס"
כחלק מהמאבקים שלה במשבר האקלים פעלה הדס דרך מחאת הנוער למען האקלים, הגיעה אל הכנסת, ופגשה 15,0000 תלמידים בסדנאות והרצאות: "באיזשהו שלב הבנתי, שעם כמה שזה כואב, הסיפור הוא לא הטבע, הסיפור הוא אנחנו. אנחנו זן שנמצא על הכדור הזה, לוקח מכל הבא ליד וזורע אחריו הרס. אנחנו פוגעים בעצמנו בצורה אנושה וזה יחזור אלינו כמו בומרנג".
• "הזדמנות של פעם אחת בחיים"
הדס רהוטה, בוחנת מילים בקפידה ועוברת מסך נהדר, ומעבר לחיצוניות, את הטייטל אקטיביסטית היא הרוויחה וביושר, ויעיד על כך יאיר לפיד, שהיה די מופתע מהנערה העפולאית אותה פגש לפני מספר שנים, בעת ששימש כשר החוץ: "הייתי אמורה לנאום כאקטיביסטית על גג משרד החוץ בטקס של התקנת פאנלים סולאריים", היא משחזרת, "חיפשו מישהי צעירה עם מודעות לסביבה ולאקלים, שתגיע כדי להתפעל מהפרויקט ולעשות פרצוף יפה למצלמות. אבל לי לא הייתה כוונה לשמש ניצבת בהצגה הזו ולמחוא כפיים".
בלילה לפני האירוע, כתבה הדס שני נאומים, אחד מזויף ו'מכובס' על פי דרישת המזמינים, ובשני את האמת הפנימית שלה, שלאורה היא נלחמת כבר שנים ארוכות. "רציתי להעביר מסר שאני האזרח הקטן, זו שגרה בעפולה עלית ושחשוב שפה ובמקומות דומים יהיו השינויים האמיתיים והמשמעותיים. היה גם ברור לי שיש ללפיד כוח אדיר, הרי הוא חתם על הסכמים משמעותיים, מנקודת ראותי דרקוניים, כאלה שמשנים מדיניות. הייתי לבד, אבל הבנתי שזו הזדמנות של פעם אחת בחיים ואני לא מפספסת אותה".
לפיד הבין שלא מדובר באקטיביסטית מחמד, ובדרך אלגנטית, כמו כל פוליטיקאי משופשף, הצליח להתגבר על המבוכה ולהעביר את דף המסרים שלו, שלדברי הדס לא מחזיק מים, "נראה לי שאחרי האירוע הזה הוא הבין שאי אפשר לשים מילים בפה שלי. לא היה לי אומץ, אבל ידעתי שאני חייבת את זה לעצמי. זה היה עכשיו או לעולם זה".
זה לא הרגיש לך "לא כוחות"?
"החיים לא הוגנים, את זה אני כבר יודעת. אבל כשאני רוצה לראות צדק אני מייצרת אותו, מתוקף הידיעה שאף אחד לא יעשה אותו במקומי. כילדה בת 14 הוכחתי שאפשר להוביל שינוי, ואם אני יכולה, אני בטוחה שכל אחד יכול, פי 10 יותר ממני".
• "אנחנו באותה סירה והיא טובעת"
בעתיד הקרוב הדס תתגייס לקצונה ייעודית במשאבי אנוש בצה"ל ובטרם תעלה על מדים, היא מעבירה הרצאות לנערים וצעירים בכל הארץ ובמקביל עובדת באגף שפע בעיריית עפולה, כמנהלת של שבעה בני נוער, במסגרת פרוייקט הסברה של המשרד להגנת הסביבה. "בהרצאות חשוב לי להזכיר לצעירים שאנחנו באותה סירה. המטרה שלי היא לגרום להם להבין שיש לנו המון כוח בידיים, והם יכולים לשנות תהליכים החל מהחיים האישיים ועד למקומות הכי משמעותיים בישראל ובעולם. מספיק לי שתלמיד ייצא עם מעט יותר כוח ממה שהוא חשב שיש לו ועשיתי את שלי. בהתחלה הכל התמקד בסביבה, אבל היום אני מבינה שהסיפור הוא אנשים. דורות קדימה יתחרטו על האסונות שאנו מייצרים עכשיו. המאבק הוא לא על עוד קואלה או דב קוטב, מדובר באנושות ובמה שאנחנו בוחרים לעשות ממנה. בגלל זה ההרצאות שאני מעבירה עוסקות לא רק בטבע ובמה שקורה בעולם, אלא בעיקר בדרך והיכולת שלנו לייצור שינוי גם בחלקת האלוהים הקטנה שלנו. חשוב לומר, כרגע המצב גרוע מאוד, ואני לא מייפה את הדברים, אבל יש לנו הזדמנות לשינוי."
אילו תגובות את מקבלת מהסביבה? יש הרמות גבה למאבקים שלך?
"בהתחלה זה היה הרמת גבה, אחרי זה שאלו מה הקטע שלי וזה עבר לתגובות נאצה ברשת. אבל אותי זה פחות מעניין, מהסיבה הפשוטה שאני נלחמת בשביל כולם. גם עבור אותם מפקפקים וציניים בדרך שלי, גם באלה שכותבים לי תגובות נאצה וגם באלה שמעריכים אותי. לאורך השנים לא תמיד ליקקתי דבש ובתקופה הזו יכולתי לרחם על עצמי ולהעביר זמן בבילוי עם חברות בקניון, אבל החלטתי שלא – מתוך ידיעה שיום אחד אסתכל אחורה ואבין שזה לא נכון".
• "אני יודעת שבעתיד אעשה היסטוריה, אין ברירה אחרת. אני גם לא מרגישה שאני בוחרת בדרך הזו, זו הדרך היחידה בעיניי".
איפה את פוגשת את הדס הצעירה?
"הרבה פעמים אנשים אמרו לי, 'את רק קטנטונת בת 18, מה לך ולכל המאבקים הללו, תתחילי לדבר כמו נערה בגילך ולא כמו אישה בפנסיה'. ואני עונה שהייתי מנסה אבל זה ה-18 שלי, זה מה שיש לי להציע לכם, אני לא יכולה לזייף נערות. אני שלמה עם עצמי ואין לי יום אחד של תחושת החמצה".
• "ממש כמו אחיות"
לפני שבעה חודשים החלה הדס בלימודי מנהיגות לבני נוער בארגון למנהיגות צעירה LEAD – אותם סיימה בהצלחה ובעת האחרונה היא הקימה ארגון בשם "מקום" דרכו ליוותה צעירות חסרות עורף משפחתי ואף ערכה יחד איתן סדנאות העצמה מקצועיות, "נחשפתי לסיפורים מטלטלים, מאוד קשים", מספרת הדס, "העלתי פוסט באינסטגרם והוא נגע בצעירות רבות שיצרו עימי קשר. כל אחת מהן שרדה בצורה כזו או אחרת, ולי היה חשוב לבנות וליצור קהילה שתאפשר לנו להיות שייכות, להבין ולחבק זו את זו ממש כמו אחיות לדרך. בהתחלה הייתי לבד במפגשים, קיבלתי ביטול אחר ביטול, אבל אט אט נבנה אמון בינינו והייתה נוכחות של כולן. אחרי הפיילוט המוצלח, בשנה הקרובה נפעיל עוד ארבע קבוצות דומות בכל רחבי הארץ. הצעירות מתחברות מתוך שותפות גורל ושייכות והן מאפשרות זו לזו מקום בטוח להישען עליהן ולתת אמון, מבלי שיסתכלו עליהן בהערצה או הרחמים ומבלי שישפטו אותן או יחשבו שהן מסכנות".