בא כוחנו: הצעת חוק להארכת חופשת הלידה – המשמעויות להורים הטריים

בתחילת החודש עברה בקריאה טרומית, הצעת החוק להארכת חופשת הלידה. עו"ד אורי דדו מרחיב בטורו על משמעויות החוק והשלכותיו על ההורים.

ביום 1/3/17 פורסמה הודעת הכנסת על כך ש"הצעת חוק רפורמה בתקופת הלידה וההורות (תיקוני חקיקה) התשע"ז-2017", עברה בקריאה טרומית בכנסת.
עיקר הצעת החוק הינו כי חופשת הלידה בגינה משתלמים דמי לידה, תוארך בהדרגתיות מ- 14 שבועות אותם מקנה הדין כיום, ל- 16 שבועות.
כן מוצע לקבוע כי תקופת חופשת הלידה המינימאלית שיהיה רשאי אב לקחת, תקוצר מ- 3 שבועות כפי שקובע הדין כיום

עו"ד אורי דדו
עו"ד אורי דדו

כחופשת לידה מינימאלית עבור אבות המטפלים בילדם במקום אם הילדים, לשבוע אחד בלבד, ובכך יעודד הדין אבות לקחת הפסקה מעבודתם עקב הלידה, להפוך לחלק אינטגרלי ממעגל ההורות, להקדיש זמן למשפחתם ולגידול ילדיהם ולשנות את היחס של שוק העבודה בכללו לנשים בגיל הפריון ליחס שוויוני יותר.
נזכיר כי חוק עבודת נשים כיום קובע כי מי שהועסקה 12 חודשים לפחות אצל אותו מעסיק לפני הלידה, תהא זכאית לחופשת לידה בת 26 שבועות, מתוכם בגין 14 שבועות תהא זכאית לדמי לידה, ואילו עובדת שעבדה פחות מ- 12 חודשים אצל אותו מעסיק לפני הלידה, תהא זכאית לחופשת לידה של 14 שבועות בלבד.
עובדת יכולה להחליט לקחת עד 7 שבועות לפני יום הלידה המשוער על חשבון חופשת הלידה וכחלק ממנה.
עוד נזכיר כי בתקופת חופשת לידה זכאית העובדת לזכויות הבאות:
חופשה: החישוב יהא בהתאם לנוסחה בחוק: אם העובדת עבדה לפחות 200 ימים בשנה או 240 ימים בשנה חלקית תהיה זכאית לכל ימי החופשה. לפי חוק אם עבדה פחות, יחושבו ימי החופשה באופן יחסי לפי מספר ימי העבודה בפועל ולפי וותקה.
מחלה: צבירה מלאה כאמור בתקנות דמי מחלה.
הבראה: צבירה מלאה על פי צו ההרחבה בדבר תשלום קצובת הבראה.
וותק לפיצויי פיטורים: וותק מלא לפיצוי פיטורים על פי תקנות פיצויי פיטורים, בגין התקופה שבעדה שולמו דמי לידה.
הפרשות סוציאליות: על המעביד להפריש לעובדת בהתקיים תנאים שונים. כעת נותר לכנסת להעביר את הצעת החוק בקריאה ראשונה, שניה ושלישית.

אין באמור לעיל להוות תחליף לקבלת ייעוץ משפטי.

                                                                                                                                                                                                                                                                

גיוס חרדים לצה"ל – מהלך משפטי ראוי, האמנם?  

|