"אני מרגישה לפעמים כ"אמא אווזה" שמלמדת את הסטודנטים כיצד לטפל על פי התאוריות שהם למדו"

מי מטפל בנו? הכירו את האחיות והאחים במרכז הרפואי העמק. והשבוע בפינה: זיוה צפירה, אחות ומדריכה קלינית במחלקה לרפואה דחופה לילדים. צילום: רויטל אלמוג

זיוה צפירה, אחות ומדריכה קלינית במחלקה לרפואה דחופה לילדים במרכז הרפואי העמק

ספרי על עצמך
"אני נשואה ללייזר, אם לחמישה ילדים וסבתא לשני נכדים. גרה בכפר תבור ועובדת כאחות ומדריכה קלינית".

איך הגעת לעסוק בסיעוד?
"בשנת 1980 התנדבתי לשנת שירות במחלקה לרפואה דחופה לילדים בעמק ועבודת האחיות קסמה לי מאוד. אהבתי את היחס שנתנו האחיות למטופלים ולבני משפחותיהם. בשנה לאחר מכן נרשמתי לבית הספר לאחיות שפעל בזמנו בעמק וכשסיימתי ללמוד עבדתי במשך 12 שנים במחלקת ילדים ועוד 25 שנים, עד היום בעצם, במחלקה לרפואה דחופה לילדים. לפני כעשור עברתי קורס הדרכה קלינית כי זה תחום שאהוב עליי במיוחד. הדרכתי הרבה במקצוע שלי כי אחיות מעבירות כל הזמן הדרכות מעשיות לרופאים הצעירים".

מה זה אומר להיות מדריכה קלינית?
"בערך פעם בחודש אני מקבלת קבוצת סטודנטים שלומדים סיעוד, קורסים על בסיסיים או במהלך סטאז'. בכל מפעם מחדש אני נרגשת לפגוש סטודנטים סקרנים. אני מרגישה לפעמים כמו "אמא אווזה" שמלמדת אותם כיצד לטפל במציאות לפי התאוריות שהם למדו בספרים".

מה מרגש אותך?
"כמעט לאחר כל התנסות, הסטודנטים אומרים לי 'הייתי רוצה להיות אח/ות כמוך'. הרבה מהם שומרים איתי על קשר ומתייעצים על דברים אישיים ומקצועיים".

מה היית אומרת לעצמך כסטודנטית?
"לנסות לספוג מקסימום ידע מכל מדריך וללמוד מהניסיון של כל אחד מהם".

תודה לאור ברק, אחות במחלקה לרפואה דחופה בילדים במרכז הרפואי העמק שראיינה אחיות ואחים ממגוון תפקידים כדי שנכיר טוב יותר את האנשים שמאחורי המדים.