מפגש בין הנחלים קמה ותבור
"מתפללים לשובם הביתה בשלום של החיילים, הפצועים, כוחות הביטחון, החטופים – וכל אלו שעושים בימים אלו מכל ליבם ונפשם בצו השעה, לסייע להשבת הביטחון והשלום. רק ביחד", במילים אלו סיכם יורם קרין, יו"ר רשות הניקוז וראש המועצה האזורית עמק המעיינות, את מליאת רשות הניקוז לסיום שנת 2023, שהתקיימה עם פרוץ המלחמה.
בחודשים האחרונים התמודדו ברשות הניקוז עם הצורך להמשיך את תהליכי הניקוז והשיקום של הנחלים במרחב, בצל המלחמה. מדובר באגני ניקוז החולשים על שטחן של כ-15 רשויות מקומיות , בהם התבור, החרוד ועד לירדן הדרומי, גבול בין לאומי זורם. כ- 600,000 דונם, שבהם פועלת רשות ניקוז ונחלים ירדן דרומי לניהול הנגר והזרימות וניתובן לערוצי הנחלים. בתוך כך, היא פועלת למתן פתרונות למניעת הצפות בשטחים מיושבים וחקלאיים, שיקום נחלים, פיתוחם והנגשתם לקהילות וחיבור בין כלל הגורמים הפועלים במרחבי אגן הירדן הדרומי.
• איל קנץ, מנכ"ל הרשות: "להביא ערך למרחב"
מדד המצוינות לרשויות הניקוז, שפרסם השנה האגף לשימור קרקע וניקוז במשרד החקלאות, דירג את רשות ירדן דרומי במקום השני בארץ במידת שיתוף הפעולה עם בעלי עניין. לאור מכלול נתוני הביצוע הטובים של המדד, קיבלה הרשות תקציב של מעל למיליון שקל להכנת תוכנית אב רב שנתית לניהול סיכוני שיטפונות, אשר נמצאת בתהליכי ביצוע.
"המדדים הטובים הם תולדה של שותפויות, יזמות ופרואקטיביות וכמובן של צוות מקצועי ומסור הכולל את מנהלי הרשות, שמתכננים ומבצעים את כל הפרויקטים. כדי לשמר את היעילות והיכולת אנחנו חייבים כל הזמן להמשיך להיות מכוונים לביצוע ולהצמחת מנופי הפיתוח של המרחב, להבין את השינויים האינטנסיביים באזורנו, ולהמשיך לחזק את שיתופי הפעולה והאמון האזוריים", מסביר איל קנץ, מנכ"ל הרשות, שמודה לשותפים ולבעלי העניין הרבים, בראשם הרשויות המקומיות, קק", רט"ג ומשרדי הממשלה. לדבריו, "המשימה היום יותר מתמיד היא להמשיך ולהביא ערך למרחב. על-ידי אמון עמוק, שותפויות חזקות ואסטרטגיה ברורה – אנחנו מגבירים את ההשפעה על המרחב, ומביאים טוב לסביבה ולחברה באזורנו".
במסגרת שיתופי הפעולה, במהלך השנה החולפת קודמו תוכניות מים למרחב האקווטי עמק המעיינות ובית שאן וכן, תכנון משותף בהליך של שיתוף הציבור לאזור נחל התבור.
"שיתופי הפעולה מאפשרים לנו לראות את התמונה הכוללת של צרכי הטבע והאדם וליצור איזונים", אומר קנץ, "כאשר בימים אלו אנו בהליכים מואצים לפיתוח מרחב נחל התבור, תכנון שמבוצע לראשונה באופן מאוד מקיף, בשיתוף עם הקהילות המתגוררות לאורכו".
מדובר בהיקף של -9 מיליון שקל שהוקצו על ידי גופים ותורמים לצורך תכנון ראשון מסוגו שבו הקהילה אומרת איך היא רוצה לראות את הסביבה שלה, מה לפתח, מה להשאיר כטבע פראי, מה דורש שיקום אקולוגי ובאילו נקודות תהיה קליטת קהל.
2023 במספרים: 17000 מטר הסדרות ניקוז | 4000 מטר שבילי הליכה מונגשים | 1200 מטר דרכים חקלאיות | כ – 500 מטר שבילי מצעים | 3 כיתות לימוד ופרגולות | 4 מעבירים אירים | מעביר בוקס גדול | 13 תוכניות שימור קרקע | קילומטרים של הגנת בולדרים בערוצים
מה החזון שלכם לעתיד?
"קליטת קהל בשטחים הפתוחים היא אחת הסוגיות הבוערות והלא פתורות של מדינת ישראל", מסביר קנץ, שמקדם את כניסת הרשות לתחום, "הדילמה היא לא האם להנגיש את הטבע אלא איך לעשות את זה, חסר היום גורם אחד שיוביל את ניהול השטחים עם הסמכויות המתאימות, לרבות ניקיון, תחזוקה ואכיפה.
"כיום יצאנו לראשונה לביצוע מיזם למיפוי וטיפול במפגעי ניקוז וסביבה ביחד עם המשרד להגנת הסביבה, הכולל פינוי מפגעי פסולת לאורך נחלים ואתרים בעלי ערכים סביבתיים. עד כה פונו ומוחזרו היקף של 5 קוב פסולת. הצוות מתעד כל נקודה על גבי מערכת gis בכדי שנוכל ללמוד על השפעת הניקיון ושמירתו בעתיד".
האם נראה מתישהו את השטחים הפתוחים נקיים?
"מדובר באתגר לאומי אבל מישהו צריך לעשות את הצעד הראשון, ואני בהחלט חושב שאנחנו מוכנים היום לבנות מודל ארצי לניהול השטחים. גם היום, כשאנחנו מפתחים אתרים, אנחנו לא רק מבצעים אלא גם מדברים עם האנשים, מחברים אותם לפרויקט, מבצעים הסברה, מלמדים את ערכי הטבע – ובכך הקהילות מרגישות מחויבות לטיפוחו".
למעשה, אתם גם מחברים גם בין קהילות?
"אנחנו רואים בטבע כגורם מחבר גם בין הקהילות במרחב, ערבים יהודים צ'רקסים, קיבוצים, ערים, מושבים – כולם נפגשים בסופו של דבר בנחל, ואנחנו מחוייבים להם. מחלקת קהילה וחינוך שלנו פעילה בכל העוצמה למען הנחלים, המרחבים הפתוחים והקהילות כאחד, באמצעות יצירת קבוצות פעילים, תהליכי שיתוף הציבור, תוכניות חינוכיות ביישובים – אנחנו הולכים עקב בצד אגודל בבניית אחריות קהילתית לנחלים ולשטחים הפתוחים".
• אתרים חדשים במרחב
בימים אלו הסתיים פרויקט שבוצע במשך השנתיים האחרונות, במסגרתו פותח ושוקם חלק מקטע חדש בנחל תבור, לרבות שבילים מונגשים, שתחילתם ביישוב איכסאל לכיוון דבוריה, באורך של כ-4 קילומטר, בדגש על ניקוז, מעבירי מים, וביצוע תצפיות.
• בריכות אקולוגית
כחלק מהתמודדות עם משבר האקלים הרשות פועלת להשבה ושיקום של בתי גידול לחים, לרבות בריכות דגים נטושות ושיקום תעלת חישה, למטרת החזרת הרציפות ההידרולוגית למרחב. בימים אלו נמצאת בביצוע בריכה אקולוגית ראשונה בשטחי מדגה פעיל בטירת צבי, שם ניתן יהיה לצפות במורכבות מבנית, צמחייה מקומית וטבעית ושיחזור של בית גידול לח טבעי. צפי סיום: מרץ 2024.
• חורשת הלוערה
יצאנו לביצוע עבודות פיתוח חורשת קק"ל בסמוך לאכסאל, שטח אשר סבל מהזנחה, והפך לאתר לא חוקי להשלכת פסולת, וכיום בעזרת המשרד להגנת הסביבה, מובילה רשות הניקוז תהליך מדהים של מחזור הפסולת והחזרת הנוף הטבעי לחורשה.
• פארק האירוס – בשביל הנוף
נחנך שלב נוסף במסלול חדש ומונגש בהר יונה שבנוף הגליל, שאורכו הכולל כשני קילומטר, שזור בפינות ישיבה, גשר צף, תצפיות וכיתת חוץ. כעת נמצא בביצוע שלב ההמשך של השביל, הכולל שיקום חורשת הנופלים, הקמת תצפית חדשה וכן, פריצת גישה מונגשת לאתר.
• שיקום נחל ברק בן אבינועם
הנגשה ושיקום של נחל ברק בן אבינועם, כהמשך לשיקום עיינות שועין, במסגרתו מבוצע שביל לאורך הנחל, ממעיינות שועין בצפון ועד למבואת הנחל הדרומית, לרבות הסדרה נופית ואקולוגית של התוואי.
• תצפית חדשה
פיתוח נופי, פרגולת תצפית חדשה וספסל, במסגרת עבודות להסדרת ניקוז בדרך שיבלי-עין צאן.
• קהילות, אקדמיה ושטחים הפתוחים
השנה העניקה רשות הניקוז מענקים בסכום כולל של כ-50,000 שקל למיזמים קהילתיים – סביבתיים לאורך נחל תבור – ואדי שראר, במטרה לעודד את מעורבות הקהילות וכן, קיימה פרויקט מיפוי גיאוגרפי קהילתי וסקר, במסגרתם נערכו עשרות מפגשים עם קבוצות מיקוד, והנתונים ישמשו לבניית תוכניות נוכחיות ועתידיות באגן התבור, בשיתוף הציבור.
במקביל, השנה נפתח לראשונה קורס אקדמי משלב עשיה לפעילים סביבתיים בשת"פ עם המכללה האקדמית יזרעאל והתקיים שיתוף פעולה אקדמאי עם "אגמא" לחקר נחלים.
עוד קידמה הרשות למידת עמיתים, ואירחה את פורום רשויות ניקוז וקורס מדריכי טיולים, בשיתוף אוניברסיטת חיפה. ברשות מדווחים כי בימים אלו חזרו לפעול עשרות תוכניות "שומרי הנחל" בבתי הספר ברשויות המקומיות, בהובלת מדריכות ומדריכי הרשות וצוותי החינוך ביישובים.