מעסיק מחויב בתשלום שכרו של עובד במשכורת חודשית בתום החודש שעבורו משולם השכר. מעבידים רבים נוהגים לשלם את שכר עובדיהם ביום הראשון של החודש העוקב.
על-פי חוק הגנת שכר תשי"ח-1958, רשאי המעסיק לדחות את תשלום השכר של עובדיו עד ל"יום הקובע" – "היום התשיעי שלאחר המועד לתשלום שכר העבודה". כלומר, קיימת למעסיק אפשרות לדחות את תשלום השכר של עובדיו רק עד ליום התשיעי שלאחר המועד שנועד לתשלום השכר, מבלי לחוב בפיצויי הלנה.
מעסיק ששילם את שכר העבודה של העובד רק ביום העשירי לחודש העוקב ואילך, מלין את שכר העבודה ב – 10 ימים מלאים ויותר בהתאמה.
[dfp name="728×90" height="728" width="90"]
בגין הלנת שכר העבודה, קבועים בדין פיצויי הלנה בשיעור גבוה וזאת במטרה לגרום למעסיקים לשלם את שכר העבודה במועד ולאפשר לעובדים וודאות ביחס למועד תשלום שכרם.
כאשר השכר מולן ע"י המעסיק, לבית הדין סמכות להפחית את שיעור פיצויי ההלנה הקבוע בחוק וזאת היה ושכר העבודה לא שולם במועד עקב טעות כנה או היה והשכר לא שולם במועד עקב סיבה שלמעסיק לא הייתה שליטה עליה.
זה המקום להדגיש כי למעט חריגים, מצב כלכלי לא טוב של המעסיק שהביא לתשלום שכר באיחור, אינו מהווה נימוק להפחתת פיצויי הלנה. לכן, חשוב להקפיד לשלם את שכר העבודה עד לא יאוחר מהתשיעי לחודש. יצוין כי הזכות לפיצויי הלנת שכר מתיישנת תוך שנה מהיום שבו רואים את השכר כמולן, למעט חריגים.
אין באמור לעיל להוות תחליף לקבלת ייעוץ משפטי.