עין הנצי"ב

קבוצת עין הנציב שייכת לתנועת הקיבוץ הדתי, עלתה לקרקע בחג האילנות, טו' בשבט תש"ו (1946), הקיבוץ השלישי של הקיבוץ הדתי בעמק בית שאן.
עין הנצי"ב נקראת על שם המעיין היפה והמיוחד הנובע בפינת חמד בפאתי הכניסה לקבוצה.
כמו כן נקרא הקיבוץ ע"ש הרב נפתלי צבי יהודה ברלין מהוגי הדעות הראשונים של הציונות הדתית. לחצו לפרטים נוספים

בתחילת הדרך מנתה הנקודה חברים מעטים, קבוצה של בוגרי הכשרות מגרמניה, שישבה 8 שנים בחולות ראשון לציון, שם נולדו גם הבנים הראשונים. הקבוצה גיבשה לעצמה את אורח החיים של "תורה עם דרך ארץ", טיפחה את דמות ה"חלוץ תלמיד חכם", הטביעה את חותמה על דמות הקבוצה החדשה עם השפעה ניכרת עד היום.
סמוך לקום המדינה הצטרפו חברי עליית הנוער מצרפת, הולנד, בלגיה, וצ'כיה שהביאו תרבות עשירה ורוח חדשה.
עם השנים עברו את עין הנצי"ב גרעינים רבים שמשאירים נציג ביישוב, בני עין הנצי"ב מסיימים צבא וחוזרים לבנות את ביתם ביישוב. בקיבוץ היום כ- 550 נפש מתוכם כ- 140 משפחות ותיקות וצעירות כ- 200 ילדים וכ- 85 חיילים וצעירים בני המקום.
בנוסף נמצאות בקבוצה קבוצות נוספות כגון הכשרות בני עקיבא, עולים חדשים, גרעיני נח"ל, אולפן גיור לדוברי צרפתית, בנות שרות לאומי, הורי חברים ועוד.
לאלה מתווספות משפחות נקלטות שגרות ביישוב במעמד תושבים.
הקיבוץ משקיע רבות בקליטת צעיריו ובקליטת משפחות נוספות, מפתח מסלולי קליטה חדשים ומגוונים שיתאימו לצרכי הצעירים.
קיימת הפרדה משפטית בין עסקי הקיבוץ ובין הקהילה. את הקהילה מנהלת הנהלת קהילה. את תפקיד האספה קיבלה מועצה המורכבת מנציגי ציבור. הדיונים בה הם פתוחים לציבור ומשודרים בערוץ המקומי. האספה דנה בעיקר בנושאים עקרוניים.
הקיבוץ עורך שינויים באורחות חייו, בעיקר הפרטות שונות בתחום מוצרי הצריכה ובענף המזון.