הדרבי המסקרן בין הפועל בית שאן לאסי גלבוע, שהיה מתובל בהרבה מאוד פיקנטריה, הסתיים בחלוקת נקודות לאחר תיקו 1:1.
בלי קשר לזהות היריבה ממול וגם בלי קשר ליכולת המקצועית של הקבוצה, נדמה כי במגרש בבית שאן כמעט תמיד יש אווירה מיוחדת, אפילו אם מדובר במשחק אימון זניח.
אווירה מסוג זה, כך טוענים המקומיים, קיימת בדרך כלל רק במקומות שבהם חיים ונושמים כדורגל. והאמת, העיר בית שאן היא דוגמה קלאסית לכך.
הקהל המקומי, כהרגלו יש לומר, סיפק תפאורה נהדרת, כשלמעלה מ-1,000 אוהדים מקומיים גדשו את היציעים (פשוט חוויה). מתוכם, אגב, היו כמה עשרות אוהדים מסורים שהחלו לשיר רבע שעה לפני הפתיחה וגם הרבה אחרי שריקת הסיום (מזל שבמחצית הם עשו הפסקה קלה).
למרות התפאורה הנהדרת מסביב, המשחק עצמו היה פחות חווייתי, וזאת בלשון המעטה. המחצית הראשונה אולי הייתה קצבית ומעניינת, שגם הובקעו בה שני שערים, אבל החצי השני הסתכם ב-45 דקות בינוניות, שהתאפיינו בעיקר בביטול הדדי והרבה מאוד אמוציות.
המשחק משך הרבה עניין הודות לעובדה שמאמן אסי גלבוע, אבי דנן, אימן אשתקד בהפועל בית שאן. דנן, שנראה נרגש מאוד מהחזרה למגרש המוכר בעיר מגוריו, התקבל בחום ואהבה. עוד שלושה שחקנים בית-שאנים-יניב דרעי, אדיר דיין, ואליאור אוחיון, שמשחקים כיום באסי גלבוע, התקבלו בזרי פרחים.
מי שהיו במוקד המחצית הראשונה הם דווקא השוערים. איתי שאול, השוער השני של אסי גלבוע, קיבל את חולצת ההרכב במקומו של אבי עמוס המורחק, וסיפק בכורה מוצלחת.
הוא הציל שני שערים בטוחים במחצית הראשונה, ומעבר לכך הפגין ביטחון מפתיע לאורך כל המשחק. מנגד, השוער המקומי, יורי סרקולסקי, ביצע טעות אומללה שהובילה לשער השוויון של אסי גלבוע, ולמרות זאת כשהוא ירד למחצית האוהדים הבית שאנים, עם מפגן תמיכה אצילי, קראו בשמו ועודדו אותו (שאפו).
הפועל בית שאן פתחה את המשחק בסערה וכבר בדקה ה-6 עלתה ליתרון. הקפטן שניר שטרית, שהיה אחד המצטיינים במגרש, פרץ נהדר באגף הימני והוציא כדור עומק למחמוד קנואתי (פוטנציאל גדול), שהפך אותו לבישול נהדר עבור לירן שריקי האנרגטי (רץ בלי הפסקה).
בדקה ה-16, בניגוד גמור למהלך העניינים במגרש, אסי גלבוע חזרה למשחק. מאור אושרי הגביה כדור סתמי לרחבה, והשוער יורי סרקולסקי השמיט את הכדור, ואייל ברזני אמר תודה וגילגל את הכדור פנימה בדרך לשוויון, 1:1.
עד לירידה להפסקה בית שאן המשיכה לשלוט ולהפגין יכולת עדיפה יותר, אבל למזלה הרע השוער הצעיר של גלבוע איתי שאול היה שם בכדי למנוע ממחמוד קנואתי ומישל חליל לכבוש.
המחצית השנייה נפתחה בצליעה. אסי גלבוע, שנראה כי עדיין לא התאוששה מהעזיבה של אבי מלכה, כמעט ולא הגיעה למצבים. מנגד, גם הפועל בית שאן הורידה רגל מהדוושה ונעלמה מהמשחק, במיוחד לאחר פציעתו של החלוץ לירן שריקי, שהיה פעיל מאוד בחצי הראשון.
בדקה ה-69 נרשם רגע מעורר מחלקות. בלם הפועל בית שאן, משה כחלון, ספג צהוב שני והורחק מהמשחק אחרי שביצע עבירה על רן גוזלן. הרחקתו של כחלון הובילה לזעם עצום בקרב אנשי בית שאן, משום שהשופט לטענתם בכלל לא ראה את המהלך.
מהנקודה הזו האווירה הידידותית במגרש התחלפה בקללות ועבירות גסות מצד שחקני שתי הקבוצות. השיא היה כשמגן בית שאן שניר שטרית ובלם גלבוע בני סימנטוב החליפו דחיפות ושריטות בצוואר, ואליהם הצטרפו עוד כמה שחקנים להמולה (בסיום המהומה, אגב, שטרית וסימנטוב לחצו ידיים).
בהמשך, כשיניב דרעי, שחקן אסי גלבוע שמתגורר בבית שאן, הוחלף ע"י המאמן אבי דנן, אז הקהל המקומי סינן לעברו כמה קללות עסיסיות שלא ראוי להזכיר אותן כאן. הקשר, מצידו, החליט להגיב דווקא עם מחיאות כפיים ונשיקות באוויר (מעניין מה הוא אמר לאותם אוהדים בדרך לבית כנסת בשבת).