עד כמה מדעי ההתנהגות הם באמת מדעיים?

כל חוקר מנוסה באקדמיה יודע שמדעי הרוח והחברה חשובים לא פחות מאשר המדעים המדויקים. למעשה, עד לפני כמה עשורים עמדו המקצועות ההומניים בראש המוסדות האקדמיים ברחבי העולם המדעי וזאת בשל התרומה האדירה שלהם להבנת נפש האדם.
מדעי ההתנהגות הם דוגמא מעולה לחשיבות של מדעי הרוח והחברה. עם זאת, רבים עדיין לא מבינים מה מאפיין מדעים מן הסוג הזה ובעיקר עד כמה הם אמינים.

• מה מיוחד במדעי ההתנהגות?

מדעי ההתנהגות משלבים בין שלושה תחומי מדעים ובהם סוציולוגיה, אנתרופולוגיה ופסיכולוגיה. המאפיין שמשותף לתחומי המדעים הללו הוא העיסוק באדם ובנפש האדם והשילוב ביניהם מקבל ביטוי בתוך מדעי ההתנהגות. כך למשל הפסיכולוגיה עוסקת באדם ובהתנהגותו, האנתרופולוגיה בחקר התרבויות שבונות את החברה והסוציולוגיה בחקר יחסי הגומלין של האדם עם הסביבה.
אפשר להשתמש בארגז הכלים של מדעי ההתנהגות בשביל לבחון מקרים שבהם אדם נקלע לתסבוכות ומריבות עם חברים ובני משפחה, או ליישם אותם במערכות יחסים עם קולגות במקומות עבודה.

• איך מנתחים את נפש האדם?

שאלת מיליון הדולר עבור אנשי המקצוע העוסקים בתחום של מדעי ההתנהגות היא איך והאם בכלל אפשר לנתח את נפש האדם. לפי ההנחה הרווחת, ניתן להשתמש בהשקפה נרחבת בתחום של מדעי החברה ועדיין לעסוק בנפש האדם בשביל לזהות את הצרכים שלו. כך אפשר לא רק לנתח את נפש האדם בהקשר החברתי, אלא גם לגלות כיצד הוא יפעל במצבים שונים שאליהם ייקלע.

• האם אפשר לסמוך על מדעי ההתנהגות?

בוגרי לימודי מדעי ההתנהגות מקבלים כלים שמסייעים להם להבין התנהגות ואופי של אנשים. הם בוחרים איך להשתמש בכלים, מתי להפעיל אותם ומה לעשות עם המסקנות, ולכן האפקטיביות של המחקר תלויה במידה רבה ברמת ההסמכה שלהם. אפשר לסמוך על מדעי ההתנהגות במידה וניתוח ההתנהגויות נעשה בצורה אובייקטיבית ורק אם החוקר משתמש בכלים שעומדים לרשותו בצורה נכונה.
לסיכום, מדעי ההתנהגות הם ההוכחה לכך שמדעי החברה והרוח לא פחות חשובים מהמדעים המדויקים. הם משתנים עם רוח הזמן ומעניקים פרספקטיבה ייחודית לבחינת נפש האדם.