העיר עפולה הצמיחה לאורך השנים ספורטאים מצליחים שרשמו הצלחות חסרות תקדים בענפים מגוונים, וברשימה היוקרתית הזו נמצא במקום גבוה ביותר, אולי הכי גבוה, החותר האקדמי דני פרידמן. רשימת ההישגים שלו חסרת תקדים: שליטה אבסולוטית בישראל עם 16 אליפויות ישראל, מקום תשיעי בדירוג העולמי, מקום 6 בגמר אליפות אירופה, תשיעי באליפות העולם, חברות בסגל האולימפי ואינספור מדליות ופודיומים בתחרויות.
לפני מספר שבועות הוא קטף שתי מדליות כסף נוספות, באליפות בלגיה הבינלאומית והזכייה מהווה צעד נוסף בדרכו של פרידמן להשגת הקריטריון להשתתפות באולימפיאדת פריז, 2024.
"אני אעשה את כל מה שתלוי בי במטרה להתחרות באולימפיאדה. אני גם חושב שאני יכול להגיע לעוד הרבה הישגים, עד שאתלה את המשוטים"
פרידמן בן 35, גיל בו הוא מסביר, החותרים נמצאים בשיאם, להבדיל מענפים אחרים שרואים באמצע העשור השלישי לחייהם את סוף הקריירה, "אני מכיר חותר נורווגי שפרש בגיל 46 ויש המון שפורשים בסוף שנות השלושים. הגיל הוא יתרון בטכניקה, בכוח, בניסיון וביכולת שלנו", מסביר פרידמן.
הוא נולד בקייב, בירת אוקראינה ועלה עם משפחתו ארצה. אחרי מספר חודשים בחיפה, קבעה המשפחה את ביתה בעפולה. למרות שכיום הוא מתגורר בתל אביב, מקפיד פרידמן להגיע כמעט מדי סוף שבוע לבירת העמק לבקר את הוריו, סבתו והחברים: "עפולה זה הבית. המקום שאני מרגיש בו הכי בנוח והכי מחובר אליו. יש לי גם הרבה תמיכה בעיר ואני שמח על כך", הוא מדגיש.
• 'אל תדאג, אני יודע מה אני עושה'
תחילת דרכו המקצועית הייתה דווקא על מגרשי הכדורגל בגבעת המורה, אך אט אט הדברים פחות הסתדרו לו על הדשא והוא מצא את עצמו עושה את קו עפולה טבריה ביחד עם חברים שהשתייכו לסגל קבוצת חתירה. נקודת המפנה בהתייחסות שלו לענף התרחשה בתום אחד האימונים: "שמעתי במקרה שיחה בין שני מאמנים. אחד מהם אמר למאמן שלי: 'תגיד, למה אתה משקיע בו, אתה נוסע מעפולה לטבריה פעמיים ביום ומבזבז את הזמן שלך?'. המאמן שלי ודים וינוגרדוב ז"ל שנפטר לפני כשנתיים ממחלה קשה ענה לו: 'אל תדאג, אני יודע מה אני עושה. מהרגע הזה הכל השתנה. התחלתי להשקיע יותר ויותר, לנצח בכל התחרויות ולזכות גם בתחרויות בחו"ל. בגיל 17 הוזמנתי גם לנבחרת ומאז זכיתי באליפויות ישראל ברצף". בהמשך הוא היה רחוק מקום אחד מהשתתפות באולימפיאדת ריו וכמה מאיות שניה מהשתתפות באולימפיאדת טוקיו.
• "הייתי צריך לעשות הכל לבד"
לאורך הקריירה הפנומנלית שלו, בין היתר לאחר שחרורו מצה"ל, פרידמן התמודד עם לא מעט קשיים, בעיקר בהיבטים של תמיכה כלכלית מרשויות הספורט, וחסך במעטפת מקצועית. זה הוביל אותו לצאת בתחילת השנה אף במימון המונים שהשיג את מטרתו. במקביל, הוועד האולימפי והיחידה לספורט הישגי תומכים בו.
עתה כל המשאבים שלו מופנים להשגת הקריטריון להשתתפות באולימפיאדה בשנה הבאה בעיר האורות. בכדי להשתייך לסגל המשלחת שייצא לצרפת, הוא נדרש להיות בין 9 החותרים המובילים בעולם בחתירה (לאורך מסלול של 2000 מטרים), משימה לא פשוטה לכל הדעות, אבל פרידמן חדור מוטיבציה לעמוד באתגר הקשוח. "עברתי הכל מהכל בקריירה שלי, שנים רבות הייתי צריך לעשות הכל לבד, בלי מאמנים, עם אימונים קשים ועבודה צדדית לאורך השנים כמלצר (בצעירותי) מאמן וכברמן – בכדי לממן את עצמי. יש ספורטאים בעולם שסיפרתי להם על זה והתקשו להאמין. היום המצב שונה ואני זוכה למעטפת בזכות גיוס ההמונים. כולי תקווה שאגיע ליעד ולמטרה. יש לי שתי תחרויות להשגת הקריטריון, בהונגריה וסרביה ואני אעשה את כל מה שתלוי בי במטרה להתחרות באולימפיאדה. אני חושב שאני יכול להגיע לעוד הרבה הישגים, עד שאתלה את המשוטים".