• הפועל אסי גלבוע: מספיק בקושי
עם סיום העונה בליגה א' צפון בחבל התענך צריכים לעשות חשבון נפש. זר פרחים יוקרתי מגיע לכרמיאל צפת שהתפרקה ועוד לפני סוף השנה דאגה ליורדת ראשונה. חבילות שי מגיעות גם לצעירי כפר קנא, מכבי דליה ויתר הקבוצות שהיו מסובכות בתחתית.
אסי גלבוע לא נשארה בגלל שהיא יותר טובה, אלא כי אצל האחרות היה כאוס גדול יותר. תחלופת מאמנים, רוטציית שחקנים בלתי נגמרת וכותרות שליליות זה מה שנזכור השנה ממועדון שהיה חביב על כולם אך לאט לאט איבד את הדרך.
• הפועל מגדל העמק: טוב
דע את עצמך זה מתכון לחיים נכונים ומשפט שבמגדל העמק מצליחים ליישם היטב בשנים האחרונות. קבוצה שמצד אחד אסור לה להיאבק על העפלה לליגה הלאומית, אך מנגד פלטפורמה עתידית וחשובה לבוגרי מחלקת הנוער.
באופן די מוקדם הקבוצה הבטיחה את ההישארות ולמרות מספר רגעי משבר חזרה לעצמה בזמן הנכון. מלבד מ.ס. רובי שפירא, כל האריות בצמרת איבדו נקודות מולה. כאנדרדוג היא נהנתה מהאפשרות להסתגר, כפייבוריטית היה לה קצת יותר קשה, בשורה התחתונה: מרכז טבלה וטוב לה.
• הפועל בית שאן: כמעט טוב
אם יש קבוצה שחייבת מבין נציגות האזור להיות בליגה הלאומית היא הפועל בית שאן. עיר של כדורגל שרעבה לחזור לבמה המרכזית ונכשלת פעם אחר פעם. העובדה שבמועדון עדיין מצליחים למשוך אליהם שחקנים למרות השם הרע שנוצר לה זה בגדר קסם.
"הקהל משכיח לך את הצרות" אמר לי פעם שחקן בכיר שהיה במועדון. אך כאשר יש ספק אם המשכורת תיכנס בזמן בסוף החודש, קשה להיות מקצוען. המנטרה הקבועה חזרה על עצמה גם השנה ובמקום להוות יריבה עד סוף העונה, באמצע הדרך הבלגאן התחיל וגם הWAZE- הלך לאיבוד.
למרות הכרטיס לפלייאוף העליון, התוצאה הייתה צפויה מראש. ברגע שבקבוצה יתקבלו החלטות להתחיל מסלול מחדש בצורה מסודרת, העלייה לליגה השנייה תהיה מהירה מהצפוי. עד שזה יקרה נמשיך להתאכזב כל שנה מחדש.