בשיחה שניהלתי עם מאמן בכיר בכדורגל הישראלי השבוע, הושגה הבנה בסיסית שהשנה הזו (כמו בשנים האחרונות) הולכת להיות תחלופה גדולה של מאמנים בקבוצות השונות. המון המון קבוצות בלאומית מינו בקיץ מאמנים באופן קצת הזוי ודי מנותק מהמציאות, כאילו בלי לעשות שיעורי בית, כאילו בלי ללמוד קצת על האיש שהם מחתימים-ונדמה שזה הולך להתפוצץ בפנים להרבה קבוצות. גם בליגה א' אני צופה מגמה דומה, וזו אולי בשורה בשביל מאמנים שיושבים בבית בלי עבודה-אל תדאגו, הג'וב שלכם בדרך.
• אלישע לוי גרם לי להתרגשות שיא
אם יש גאווה אחת ענקית מהשבוע החולף היא ללא ספק נבחרת ישראל. ואם יש עוד אדם שגרם לי להתרגשות שיא, הוא ללא ספק המאמן הלאומי (והבית שאני), אלישע לוי. לא עשינו הכנה טובה בחודשים האחרונים, זו האמת, אבל לאורך כמעט משחק מלא ראיתי מהשחקנים שלנו את מה שחלמתי עליו במשך שנים-לחימה חסרת פשרות, הרבה אופי, אגרסיביות ובעיקר רצון לא לוותר.
ברור שאנחנו מאוכזבים, וברור שמשחק ההגנה שלנו טעון שיפור, אבל לא התבטלנו. וזה אולי הדבר הבולט ביותר שמאפשר לנו לקוות שהמשך המשחקים במוקדמות המונדיאל יהיה חיובי.