מדינות רבות בכל רחבי הגלובוס, בטח ובטח בעולם המערבי, משקיעות משאבים ומאמצים רבים בקידום מערכות הבריאות שלהן, בביצועיהן ובדרכים לקידומן והתאמתן לעידן הנוכחי. התהליכים הללו מוטמעים בתרבות הארגונית, בקידום איכות הרפואה, בקביעת מדיניות ובמדידת איכות של אותם תהליכים מדוברים.
המטרה? לאפשר למדוד היבטים משמעותיים של הטיפול הרפואי – לטובת בחינת האפקטיביות שלו ושיפור כזה או אחר. במערכת הבריאות בישראל המדדים מועברים על ידי משרד הבריאות לקופות השונות ומשם התהליכים זוכים למעקב. אחד המדדים המרכזיים הינו מדד אנמיה בתינוקות. אז איך התהליך מתקיים? איך הוא נמדד, נבחן ומיושם ומה מסמנים כיעד מוגדר? לשם כך פנינו לד"ר פהים ח'אמיסי, מומחה ברפואת המשפחה ומנהל יחידת איכות רפואית בכללית מחוז צפון.
• "אנחנו רוצים שהטיפול יוביל לכך שהילדים יתאזנו ונזהה שההמוגלובין שלהם עלה"
"המדדים הרפואיים לא מעסיקים למעשה את הציבור", הוא מסביר בראשית הריאיון שנערך עמו, "המדדים הם כלי שמשרד הבריאות בישראל מפעיל דרך הקופות. התפיסה היא שהמערכת הרפואית היא המשאב הגדול שלנו ושהיא פועלת על פי סטנדרטים רפואיים מודרניים, כפי שנהוג במדינות העולם המתקדמות. בעזרת אותם מדדים אנחנו בודקים וחוקרים עם המידע שיש בידינו איפה אנחנו עומדים (במדדים של משרד הבריאות) ועל פי זה פועלים. אותם מדדים יכולים להיות בבחינת מצבם של חולי סוכרת, בבדיקות ממוגרפיה לגילוי מוקדם של סרטן שד, דם סמוי בצואה לגילוי סרטן מעי גס ועוד".
אז איך כל זה מתקשר לאנמיה? ד"ר ח'אמיסי מסביר כי כל ילוד מגיח לאוויר העולם עם כמות תקינה של ברזל בדם והמוגלובין תקין בארבעת החודשים הראשונים. "אחרי גיל זה אנחנו מזהים אצל מרבית הילדים חוסר ברזל ויש השלכות לזה. החוסר הזה גורם לאנמיה, חוסר דם והמוגלובין בגוף", אומר ד"ר ח'מאיסי: "לכן משרד הבריאות, מתוך רצון שהתינוקות לא יפתחו אנמיה, ממליץ לתת לכל הילדים בגיל זה ברזל כטיפול מונע, תהליך המותאם עם טיפות החלב הפרוסות ברחבי הארץ. בהמשך, בגיל תשעה חודשים, מתבצעות לילודים בדיקות דם ואם חסר המוגלובין זה אומר שהם לא מקבלים מספיק ברזל – או לא קיבלו בכלל. בהתאם לכך אנחנו נדרשים, בהתאם לתוצאה, לתת להם ברזל כטיפול מונע טיפול בברזל , לבדוק אותם שוב ולעקוב. אנחנו רוצים שהטיפול יוביל לכך שהם יתאזנו ונזהה שההמוגלובין שלהם עלה".
"אני מאמין שכל מדד שנבחן בקפידה וזוכה להתמקדות – מוביל להשגת תוצאות והגעה ליעדים טובים יותר..אני מתחבר מאוד לכל מה שקשור לרפואה מונעת. היום, מבחינה רפואית, אנחנו יכולים להגיד שגילוי מוקדם של מחלה מאפשר סיכוי טוב יותר לריפוי שלה, בהרבה מובנים ובהרבה מחלות, חלקן קשות"
איך ביצוע מדדים רפואיים, משפיע למעשה על הטיפול של אנמיה בתינוקות? מה החששות שלכם למעשה?
"היעד הוא כמובן לאזן אנמיה בקרב ילודים ותינוקות, אבל יש פה דרך ועבודה מסודרת שנעה על ציר שנתי. אנחנו בכללית בקשר עם כל רופא, עם מידע וסטטוס על כל תינוק והטיפול שהוא מקבל. במסגרת זו אנו בודקים אם הילוד צריך ברזל. מבחינה רפואית חוסר ברזל יכול להוביל להשלכות מיידיות אצל הילוד ולכל אדם. זה חשוב עוד יותר בגיל הינקות מכיוון שחוסר ברזל נושא עמו השלכות עתידיות לטווח הרחוק. את זה בדיוק אנחנו רוצים למנוע כחלק מהרפואה המונעת".
• "אנמיה יכולה לגרום להפרעות מנטליות, אמוציונליות, התנהגותיות וגם להשפעה על המערכת החיסונית"
לדברי ד"ר ח'אמיסי לרופאים שני תפקידים מרכזיים בעבודה המסורה והיום יומית: לטפל, פשוטו כמשמעו, והשני לתת מקום מרכזי לבריאות הציבור והרפואה המונעת, אספקט שעולה וצף בדבריו לכל אורך השיחה. "אני מתחבר מאוד לכל מה שקשור לרפואה מונעת", הוא מדגיש, "היום, מבחינה רפואית, אנחנו יכולים להגיד שגילוי מוקדם של מחלה מאפשר סיכוי טוב יותר לריפוי שלה, בהרבה מובנים ובהרבה מחלות, חלקן קשות. כל העולם הרפואי הולך לכיוון הזה, הרוח נושבת לשם. בסופו של יום אנחנו מעוניינים להעניק למטופלים שלנו אריכות ואיכות חיים ובמקביל מערכת הבריאות נדרשת להמון משאבים ורפואה מונעת מאפשרת לצמצם בהם. זה מתחבר היטב לנושא של האנמיה והרצון שלנו לעודד אוכלוסיות להגיע ולעשות את הבדיקות ולחסוך התמודדויות עתידיות בקרב אותם ילודים. בשל חוסר בברזל בגיל הינקות, הילוד יכול להיות חלש, חסר תאבון ובכלל חסר מנוחה. בגילאים יותר מתקדמים ההשפעות יכולות להשתקף בחוסר ריכוז ועצבנות יתר. יש גם הפרעות מנטליות, אמוציונליות, התנהגותיות וגם השפעה על המערכת החיסונית. את כל ההתמודדויות המורכבות הללו אלה אנו רוצים למנוע מהורים ומהילדים ולשמחתי אנחנו מזהים עלייה במדדים, ובהיענות לבדיקות ולטיפול. יתרה מכך, אני מאמין שכל מדד שנבחן בקפידה וזוכה להתמקדות – מוביל להשגת תוצאות והגעה ליעדים טובים יותר".