"יש לדני יש יכולות וניסיון, גם בזירה הארצית, שאין לאף אחד", דני עטר ושחר יערי
ב-31 לאוקטובר ייערכו הבחירות לרשויות ולמועצות בישראל. החודשים שקודמים ליציאה לקלפיות יתאפיינו במפגשים של המועמדים עם התושבים, בהצגת המצעים, בחשיפה של הקמפיינים ברשתות החברתיות ובהערכות ממוקדת בהיבטים אופרטיביים ליום הבוחר.
הבחירות הנוכחיות מזמנות באזור העמקים כמה מערכות מסקרנות ומרתקות. אחת מהן 'מתחממת' בימים אלה במועצה האזורית גלבוע, וסביר מאוד להניח שתגיע לנקודת רתיחה ככל שינקפו הימים לקראת יום הבוחר, היום בו נדע מי קיבל את האמון והמנדט של התושבים.
לעת עתה, על הקו הזינוק שלושה מועמדים לראשות המועצה: ראש המועצה המכהן עובד נור, דני עטר, יו"ר קק"ל לשעבר ומי ששימש בתפקיד ראש המועצה במשך יותר משני עשורים, והפעילה החברתית הדס שקד.
• "נבחרת ציבור"
הכניסה של עטר לזירת ההתמודדות, מעוררת עניין רב, בין היתר בזכות הכוורת הצעירה שגיבש סביבו ושכוללת שני צעירים מבטיחים ואמביציוזיים, עם רזומה מוכח וניסיון בהובלת ארגונים ותהליכים. הראשון, דניאל בן, מנהל רשת המתנ"סים שחקים בעפולה שזוכה להערכה רבה על תרומתו והשפעתו לחיבור הקהילה בבירת העמק והשנייה, שחר יערי, מנהלת הקהילה ויו"ר הוועד המקומי של קיבוץ בית-אלפא, ונציגת ציבור במזכירות התנועה הקיבוצית. השבוע, יערי התפנתה לדבר לראשונה על החיבור שלה לעולם הפוליטי ולעטר, התוכניות העתידיות, והרצון להוביל שינוי אמיתי בגלבוע.
היא בת 41, נשואה לעומר, אם לשלושה ילדים וחברת קיבוץ בית אלפא, "מסיימת קדנציה שנייה בניהול קהילה שהוא כאמור תפקיד נבחר בקלפי ע"י חברי הקיבוץ", היא מחדדת.
ברזומה המרשים שלה תמצאו גם תואר שני בהצטיינות מהפקולטה לרפואה באימונולוגיה. עבדה במגזר הפרטי כמנהלת תפעול ופיתוח.
"מעולם לא כיוונתי או התכוונתי להיכנס לתחום מנהל ציבורי, הייתי מכוונת לפיתוח, ניהול, חקר וטיוב תהליכים. עולם הפוליטיקה זר לי, ומבחינתי תוצר לוואי לעשייה ציבורית. היא אומרת בחצי חיוך בראשית הריאיון עמה, "ההחלטה שלי להצטרף הגיעה לאחר שראיתי שתהליכים שאמורים להתבצע ולהתקדם בסדר היום במועצה ומשפיעים באופן ישיר על מהלך החיים בקיבוץ אינם מטופלים כראוי. גם לתפקיד הנוכחי, כמנהלת הקהילה הגעתי מתוך מקום של רצון לשפר, לשנות ולבצע דברים אחרת – מתוך רצון שהמקום שאני חיה בו יהיה טוב יותר".
• "הממשק בין יישוב למועצה כמו גם המענה יכול להיות שונה"
"מעבודתי כמנהלת קהילה בקיבוץ ויו"ר ועד מקומי, הבנתי כי מרחב הפעולה ליצירת שינוי וטיוב יחסית גדול, אך ישנה תקרת זכוכית בעקבות ממשק ומענה לוקה בחסר ואף אינו מאפשר מהמועצה. היישוב מפספס הזדמנויות ומשאבים כמעט בכל תחום הקשור לאורחת החיים, החל מחינוך, תכנון, פיתוח, שירותים מוניציפליים וכד'. התוצאה היא שהתושבים יוצאים מופסדים, וזה פוגש כל אחד ואחת מאיתנו. מתוקף תפקידי וגם כנציגת ציבור במזכירות התנועה, אני שותפה לפורום עמיתים בתחומים שונים עם נציגים ממועצות בכל הארץ. נוכחתי לדעת שאפשר אחרת ולא מדובר בגזרת גורל. הממשק בין יישוב למועצה כמו גם המענה יכול להיות שונה. המענה לא תמיד חייב להסתיים בתשובה חיובית, ואני מבינה שלעיתים בלתי אפשרי לצפות ולספק את כל צרכי היישובים. אבל, גם במצב והדבר אינו מגיע לכדי פתרון או מתן מענה, גישתה צריכה להיות גמישה, יוזמת, מקדמת ומאפשרת. נקודת המוצא צריכה להיות איך כן ניתן, במקום איך לא ניתן. וככל שלא ניתן, גם ה"לא" לגיטימי, כאשר מוסבר ונסמך על טעונים תקפים. אם בוחנים את התפתחותן של המועצות האזוריות ב-25 השנים האחרונות ניתן לזהות מגמה היישובים, ביניהם גם הקיבוצים, נחלשים והמועצות האזוריות מתחזקות. יתרה מכך, המועצה הופכת לדומיננטית ומשפיעה כמעט על כל תחומי חיינו. מדובר בתהליך שהתגבש והתבסס עם השנים. לשם המחשה, כיום, מועצה/רשות חותמת ומגישה בקשות לתמיכות ותקציבים ממשרדים ממשלתיים. כאשר המועצה אינה מתפקדת באופן סביר אנו מפספסים תקציבים, וכלל המרחב המועצתי יוצא מופסד".
איך נרקם החיבור עם דני עטר?
"התהליך שהוביל אותי לתפקיד מנהלת הקהילה הוא זה שגם מחבר אותי להתמודדות ולהצטרפות לדני, הרצון לשנות. בדיוק כפי שהבנתי בעבר "שהבית בוער"- הקיבוץ ואין ברירה, חייבת לחשב מסלול מחדש, להתגייס לטובת הקהילה שבחרתי להיות חלק ממנה ולהתמודד על תפקיד מנהלת קהילה. כך למדתי "שהבית בוער"- ברמת המועצה ולא משנה כמה אהיה מוצלחת ומוכשרת בתפקידי- היישוב לא יצליח להתקדם או להתפתח ללא רשות מתפקדת ומנוהלת. הגעתי לרמת תסכול גבוהה, כל פעם מחדש, בתחום אחר בממשקים הרבים מול המועצה, הגעתי למסקנה שאין ברירה, שאני חייבת לפעול ברמת המועצה. לאחר מספר חודשים באופן מפתיע, דני עטר פנה וביקש להיפגש, לאחר פגישות ספורות הבנתי שהתפיסות והערכים המשותפים לנו יכולים להוביל את הגלבוע ואת היישובים למקום טוב יותר. בשיחות נוספות שקיימנו התחדד תוואי הדרך המשותפת שלנו.
כיום, אני סבורה, שכל תושב/ת במוא"ז גלבוע צריך לשאול את עצמו/ה, בטרם מחליט/ה במי לבחור, מי ישרת את אורחות חיינו בצורה המיטבית? מי הוא האיש שכתפיו רחבות מספיק, ויפעל ביעילות ומקצועיות לטובת הגלבוע ויישובי המועצה?ואני חושבת שדני הוא האיש. יש לו יכולות וניסיון, גם בזירה הארצית כיו"ר קק"ל, שאין לאף אחד או אחת מהמועמדות/מועמדים. מאפיינים אלו במועמד לראשות מועצה הכריעו את הכף. בנוסף, דני לגישתי, נמצא במקום שאינו נלחם על קידום וקרדיט. הוא מספיק בטוח בהישגיו, יכולותיו ופנוי לטובת הצמחת דור המשך, עוד מאפיין חיובי, כאשר בוחרים שותף מוביל".
• "במצב של הגלבוע כרגע, לא הייתי מהמרת על מועמד/ת חסר/ת ניסיון"
באם עטר ישוב בתום הבחירות לעמוד בראש המועצה, יערי צפויה לשמש בתפקיד בכיר, בין היתר כסגניתו וכדמות בכירה בקבלת ההחלטות, "הוסכם בנינו עוד בתחילת דרכנו המשותפת ונאמר גם באופן פומבי. ללא קשר, הגיע הזמן שגם בגלבוע תהיה סגנית ולא רק סגנים", היא מדגישה.
בראיונות האחרונים שלו הדגיש עטר כי אחת הסיבות שהובילו אותו להחלטה להתמודד היא רצונו לגבש את דור המנהיגות הבא בגלבוע: "זה הדבר הנכון והאחראי לעשות", אומרת יערי, "במצב של הגלבוע כרגע לא הייתי מהמרת על מועמד חסר ניסיון ובסופו של דבר גם דני הבין שאין ברירה והוא חייב לרוץ, אבל לרוץ גם עם מחשבה ממוקדת בנוגע לעתידה של המועצה. אנו עובדים בשיתוף פעולה, טוב שיש מוביל כמו דני שכבר עבר "ניווט או שניים" ויכול לסייע ולתת נקודות ציון נוספות. כך מגיעים לנקודת הסיום בדרך הטובה ביותר. זה נכון לי, לדניאל בן שהוא עתיר כישורים ועם המון ניסיון ועשייה מוכחת וכמובן לצעירים נוספים שכל הזמן מצטרפים ורוצים להשפיע על איך הגלבוע יראה בעתיד. באופן הנ״ל ההנהגה הבאה תוכל לצמוח ולגדול באופן טבעי ואורגני. זה תהליך נכון".
• "מרחב פיזי המאפשר ומעודד מפגש של חברי הקהילה"
כמו כל מועצה אזורית בישראל, גם המועצה האזורית גלבוע מתמודדת עם שלל אתגרים ומורכבות. בראייה עתידית, מנקודת הראות של יערי יש מספר נושאים שדורשים טיפול מעמיק: "אני מאוד מאמינה בתשתית שבונה קהילה", היא מסבירה ומפרטת: " המרחב הפיזי צריך לאפשר ולעודד מפגש של חברי הקהילה, איש עם רעהו. בהקשר הזה קיימת אג'נדה שלמה של חשיבה ותכנון תשתית המעודדת שימוש של אוכלוסיות הממשק בין יישוב למועצה כמו גם המענה יכול להיות שונה. ברמה הבסיסית- תשתית פיזית מספקת ביטחון אישי, בטוחה ומונגשת למשתמשים. כך מעודדים שימוש של משפחות, קשישים ונכים. תשתית יכולה גם לעודד מפגש ספונטני וגם מתוכנן בין חברי הקהילה, מעודדת מפגש בין דורי. בעצם מתרחש שילוב בין יעדים ומטרות חברתיות המקודמות בעזרת תשתית מתאימה. בבית אלפא, הלכה למעשה, בחמש השנים האחרונות מובילים תכנון חברתי. כאשר ליישוב פחות "כלים בארגז הכלים" בהשוואה למועצה. מתרחש אצלנו שינוי מדהים ברמת הקהילה. ישנם מקרים שאמנם השינוי הפיזי בתשתית אינו גדול, אך משמעותי ומעודד שינוי חברתי או שינוי בדפוסי התנהגות קהילתיים. מתכננים, מקמים מבני ציבור, שטחי פנאי וספורט, מוסדות חינוך וחברה- תכנון בהלימה ליעדים או לחזון חברתי.
כמו כן ברצוני להקים צוות לשוויון מגדרי- מרמת החשיבה ואפיון ועד לרמת קבלת המלצות הצוות במליאת המועצה. בתנועה הקיבוצית הדבר מקודם ופועלים במספר תחומים על פי עקרונות של שוויון מגדרי ושוויון הזדמנויות. מדובר בהליך סדור ומובנה, שנעשה במספר מועצות ורשויות. כאשר תוצרי התהליך משתנים בין מועצה למועצה ועל פי צרכיה. אנחנו כבר מכינים ומכינות את הקרקע לכך שאנו בגלבוע נבצע גם כן תהליך הכרחי וחשוב זה. הממשק בין יישוב למועצה כמו גם המענה יכול להיות שונה – והוא כבר היה צריך להיות מיושם בגלבוע. כיום, במסגרת תפקידי כמנהלת קהילה, פועלת לקידום שוויון הזדמנויות בקבלת החלטות עם שותפי לעשייה בקיבוץ. חשוב לציין שללא השותפים בקביעת מדיניות ארגונית ויישומה, לא הינו מתקדמים ונשארים מאחור".
• "התחושה הכללית – שאין תכנון"
בחודשים האחרונים הכוורת הבכירה של עטר פוגשת את תושבי הישובים, הקיבוצים, המושבים והכפרים בתדירות גבוהה. בהתכנסויות הללו מוצפות סוגיות מחיי היום יום של הקהילות השונות ונשמעים הנושאים שבהם התושבים היו רוצים לראות שינוי: "במפגשים רבים עולות טענות בנוגע לשירותים בסיסיים חסרים", אומרת יערי, "השיח במועצה מתוקנת, צריך היה ברובו, להתמקד בראייה רחבה יותר. ולא בשירותים או בתשתית בסיסית שאמורה להתקיים ואינה מתקיימת בכל היישובים או בחלקם. טענות באשר לקיום מסגרות חינוך פורמאלי וחברתי. חוגים, מגוון דל מאוד. פעילות של תנועות נוער, אינן זוכות לתמיכה נאותה, בהשוואה לרשויות אחרות. התחושה היא שמעבירים את האחריות ליישובים או לתושב. היבטים חסרים ברמת פיתוח היישוב, אי ראייה כוללת ותכנון פיתוח עסקי ותיירות. התחושה הכללית שעולה מהמפגשים היא שאין תכנון, אין אזימוט שמוביל את הדרך ומסתכל על המועצה קדימה בעוד 5, 10 או 15 שנים".
אילו מהכישורים שלך ברמה האישית חשוב לך להביא לידי ביטוי ביתר שאת?
"מביאה את הניסיון והידע מהשטח, היכולת לעסוק במגוון רחב של תחומי ידע שונים ומגוונים. חיבור בין רצונות וצרכים, הובלת תהליכים ומציאת פתרונות לחסמים או אתגרים קיימים. מתוקף תפקידי אחראית על מרבית תחומי החיים בקיבוץ. פעילויות, ענפים, קרקע קניין, תב"ע, תשתיות, שירותים מוניציפליים ואחרים, חינוך, חוגים, רווחה, בריאות, בית משפחתי סיעודי, דיור בקהילה לאנשים מיוחדים, תרבות ועוד. כל מה שיש במועצה ואף מעבר, רק בקטן. כבר ממש מחכה לזמן שבו נבצע פעולות, נעבוד למען ההווה והעתיד של כולנו ושל ילדינו".
לסיום, איך את מסכמת את החודשים הראשונים בזירה החדשה אליה נכנסת?
מאוד עניינית. נכנסתי לזירה הפוליטית כי זו האופציה היחידה המאפשרת להשפיע על המרחב שלנו ולטובת כולנו, כך שיישובי הגלבוע ומרחב הגלבוע יהיה מקום שבו בוחרים לחיות ולהיות ולא פשרה. בעבר לא ראיתי את עצמי משתלבת בעולמות הללו. לא כיוונתי, לא חלום, וגם לא שאיפה. מדובר בצו השעה. בסופו של יום, בכדי להבטיח את דור ההמשך, ילדינו חייבים שהגלבוע יהיה מקום איכותי. נדרש להוביל שינוי וזה מה שאני עושה. הדברים יכולים להיראות אחרת, ואין לי ספק בכך".