בשעה טובה ומוצלחת הליגה הלאומית חוזרת אלינו ואחת הקבוצות שהייתה שמחה לזמן הכנה נוסף היא ללא ספק הפועל עפולה. למרות מחנה האימון שהוגדר כמוצלח והסגל שבאופן יחסי נחשב סביר אל מול היריבות, משהו עדיין נראה חסר.
בחזרה הגנרלית מול הפועל עכו בגביע הטוטו החבורה של אייל לחמן נראתה כבויה. ניסיונות ההתקפה הסתיימו באיבודי כדור, הקישור המעובה התקשה לייצר מצבים ולפי שעה שיטת שלושת הבלמים טרם מוכיחה את עצמה. נקודת האור הייתה דווקא במהלך המחצית השנייה עם ההזזה של שלומי חנוכה לקישור, מעבר שהשיב לו את הביטחון ואת השליטה במרכז השדה. מדהים שעתידו של מי נחשב עד לא מזמן בתור המנהיג הבלתי מעורער על כר הדשא עדיין מוטל בספק.
ובכל זאת, בבירת העמק יכולים להיות רגועים. על פלייאוף עליון או חלילה עליית ליגה לא תשמעו מאף אחד ובצדק, אבל מבט מהיר לעבר הקבוצות השונות חושף ליגה שקולה לחלוטין. מלבד הפועל עכו שהתחזקה בצורה יוצאת דופן, קשה לשים את האצבע על מישהי שתטרוף את הטבלה. מכבי נתניה צריכה להתמודד עם מינוס תשע נקודות, הפועל פתח תקווה בקושי עברה בקרה תקציבית ולבני לוד נמאס להשקיע.
בשורה התחתונה, הקרב על שני המקומות הראשונים צפוי להיות פתוח עד לדקה ה-90 של העונה. במידה והפועל עפולה תמצא את עצמה בינואר בצמרת הגבוהה, ייתכן ובמועדון יתחילו לחשב מסלול מחדש.
אז לאן מועדות פניה של הקבוצה? קשה לדעת. אם לחמן יצליח לחבר בין השחקנים המקומיים שחייבים להוכיח לבין הותיקים שנדרשים להנהיג, השמיים הם הגבול. תחזית אופטימית: מקום 5 ומעלה.
תחזית פסימית: חילופי מאמנים באמצע העונה עם דשדוש במרכז הטבלה.