איך הגעת למקצוע?
"תמיד ידעתי שאהיה אחות אבל הגעתי לזה בשלב מאוחר יחסית בחיים. הייתי בצומת דרכים בחיי המקצועיים והאישיים, נתקלתי במודעה שגרמה לי לרצות להיות אחות. במהלך הלימודים הבנתי שמה שהכי מרתק אותי זה תחום הרפואה הדחופה ולזה אני הכי מתחברת".
מה את הכי אוהבת במקצוע?
"אני אוהבת את היכולת לעזור למטופל בצורה הוליסטית, מכמה בחינות: משפחתית, בריאותית וסוציאלית. יש לנו את הזכות לשנות למטופל את החיים".
מטופל שזכור לך במיוחד?
"יש מטופל עם שיתוק מוחין מורכב מאוד שמגיע למיון לעיתים קרובות. עוד מעבודתי ככוח עזר עזרתי לו בכמה מהאשפוזים שלו ויצא שהכרתי גם את משפחתו. כל פעם שהוא מגיע למיון הדבר הראשון שהוא שואל זה אם אני נמצאת. כשאני שם זה נותן לו אנחת רווחה כי הוא סומך עליי. זה מרגש להבין כמה אני משמעותית עבורו ושיש ביכולתי להקל ולו במעט על הסבל שלו".
מה מיוחד במיון?
"זו עבודה מאוד מאתגרת. אנחנו, הצוות של האחיות והאחים נמצאים הכי הרבה ליד מיטת המטופל והרבה פעמים מתריעים לרופאים לפני על מטופלים שעלולים להתדרדר. אני מאוד מעורבת בטיפול שניתן ושמחה על השיתוף הפעולה שיש בין הרופאים לאחיות".
תודה לאור ברק, אחות במחלקה לרפואה דחופה בילדים במרכז הרפואי העמק שראיינה אחיות ואחים ממגוון תפקידים כדי שנכיר טוב יותר את האנשים שמאחורי המדים.