השבוע מציינים בעולם את יום המיילדת, ובישראל בצל מלחמת חרבות ברזל, נולד מיזם שמטרתו ללוות את הנשים ההרות שבני זוגן נפלו בקרבות מלחמת חרבות ברזל.
"זכיתי להצטרף לפרויקט הייחודי הזה של ליווי יולדות אלמנות ולהיות שם עבור היולדת שחווה מורכבות כה גדולה, התרגשות עצומה לצד עצב תהומי", סיפרה השבוע איילת סופר, מיילדת בחדרי הלידה במרכז הרפואי העמק שיילדה בחודש מרץ האחרון את הגר ששכלה את בן זוגה יעקב עוזרי ז"ל ב- 07.11 בקרב בצפון רצועת עזה.
"לא ניתן לתאר או לנסות להבין מה חווה אימא צעירה שנמצאת במצב הזה"
הגר דניאלס עוזרי אלמנתו של יעקב ז"ל: "יעקב נפל כשהייתי בשבוע ה- 22 להיריון. מהרגע שהוא נפל, אמנם ידעתי שאני בהריון ונאחזתי בזה אבל לא היו לי את הכוחות או את היכולת לתחזק, לתכנן או לחשוב על שום דבר בקשר להריון, מעבר לאוכל ולקיחת הוויטמינים על מנת שהעוברית המושלמת שלנו תגדל ותהיה חזקה. המחשבה על הלידה ועל היום שאחרי הייתה קשה לי, אם בכלל הצליחה להתגנב לי לראש".
"נפילתו בקרב של בן זוג ולידה אלו שני אירועים מטלטלים שמשנים חיים ושזורים זה בזה. לא ניתן לתאר או לנסות להבין מה חווה אימא צעירה שנמצאת במצב הזה", סיפרה המיילדת איילת סופר. "היה לי ברור שאני רוצה להיות שם עבור הנשים האלה במהלך ההיריון, להיות הדמות המוכרת שתלווה אותה בלידה ועד סוף משכב הלידה וכל זמן שתרצה".
עם תחילת המלחמה וככל שהיא התמשכה, זיהה ארגון המיילדות את הצורך להעניק לנשים הרות שאיבדו את יקיריהן מעטפת של ליווי מיילדותי רציף. "ידעתי מיד שארצה לקחת חלק ולהירתם לעשייה הזאת, במונחים רבים הרגשתי שזאת הדרך שלי לתרום למערכה הקשה דרך היכולות והידע שלי. הפיילוט הזה שנבנה תוך כדי תנועה התחיל בעצם את המסע שלנו. כמו רבים ורבות בחברה הישראלית גם אני מצאתי את עצמי חסרת אונים מול האירועים הקשים והאובדן האין סופי שעטף ועודנו, את החיים שלנו. ההתאמה בין המיילדות ליולדת נעשה על סמך קרבה גיאוגרפית והעדפת היולדת למקום הלידה. לכל יולדת הוקצה צוות של 2 מיילדות וכך פגשתי את המיילדת הוותיקה שוש בלחסן, שלפני שפרשה לגמלאות הייתה מיילדת ואחות אחראית בחדר לידה בבית חולים בחיפה. לא הכרנו קודם וזכיתי בשותפה ובחברה נפלאה", סיפרה איילת.
"מהרגע הראשון שפגשנו את הגר הרגשנו שזכינו לפגוש וללוות אישיות עוצמתית ומדהימה"
הגר מספרת על המפגש הראשון עם איילת ושוש: "נפגשנו כמה ימים אחרי היום ה-30 ללכתו של יעקב. החיבור עם המיילדות היה מיידי ואני ממש זוכרת שכבר אחרי המפגש הראשון התחלתי לתכנן. לא תכניות מוגדרות, אבל התחלתי לצפות ללידה ולתהליך. ראיתי אותן לומדות אותי ואת המשפחה שלי ואת המשפחה של יעקב תוך כדי הפגישה וגם בפגישות אחר, וברגישות שהדהימה אותי מצליחות גם להכניס אותי לתוך התהליך ולהכין אותי לקראת הלידה וגם לכלול את יעקב בתהליך ולתת לו את המקום שלו למרות שהוא לא נוכח פיזית. הביטחון המלא שהן השרו עליי- שאין לי מה לדאוג והן תמיד יהיו שם בכל שעה ובכל מצב, לכל שאלה או תהייה או אפילו סתם כאשר עבר עלי יום מעפן, נתנו לי את הכוח ואפילו אפשרו לתקווה וציפייה לחדור לי ללב. מעבר למקצועיות ולדברים שאני צריכה לדעת בתכל'ס לקראת לידה, הן העלו בפניי שאלות שפחדתי להתמודד איתן, וברגישות נתנו לי את המקום לענות ולפענח את התשובות אליהן תוך גיבוי מלא ותחושה שאין תשובה שלא תתקבל או שאינה נכונה", סיפרה השבוע הגר.
"מהרגע הראשון שפגשנו את הגר הרגשנו שזכינו לפגוש וללוות אישיות עוצמתית ומדהימה. היא היתה בשבוע ה-27 להיריון, ובמהלך הליווי ולקראת הלידה זכינו להכיר את הגר ואת משפחותיהם המיוחדות והעוטפות שלה ושל יעקב ז"ל. התכוננו יחד איתה ללידה ובנינו יחד מערכת יחסים של אמון, הכלה והבנת הצרכים הייחודיים שהיא זקוקה להם. קיימנו כמה מפגשי הכנה ושמרנו על קשר רציף עד ללידה. בכל פגישה העמקנו עוד את ההכרות והחיבור בינינו התחזק כשהתכוננו ללידה". סיפרה איילת בהתרגשות.
"יעקב היה נוכח בלידה", מספרת הגר, "בין אם בתמונות שתליתי ובמוזיקה שביקשתי להשמיע, ובין אם ברגעים שהרגשתי אותו איתי ואיילת ושוש ידעו לקחת צעד אחורה ולתת לי רגע להתייחד איתו ולהרגיש אותו איתי, שעל זה אני אסירת תודה. בתקופה שבה הכל היה לי קשה וכמעט בלתי נתפס, הן הצליחו לספק לי ביטחון ולמלא אותי בציפייה, התרגשות וביטחון לקראת הלידה במקום חשש וחוסר וודאות, ולא רק לי, הן ידעו לתת גם לאימא שלי וגם לאימו של יעקב וגם לאחותי- לכל אחת מהן את המקום שלה בלידה ובהכנות ובחוויה".
"זאת הייתה לידה שאני לעולם לא אשכח", אמרה השבוע איילת. "כשם שלא אשכח את הציפייה לה וההתרגשות, את התפילה שהייתה בליבי והשמחה שהביאה לאחריה. לידה שהכילה קשת אינסופית של רגשות של אמא אחת עוצמתית, מחוברת, מלאת כוחות ואופטימיות. של אבא שהיה כל כך נוכח סביבנו ובתוכנו, ובתמיכה מיוחדת ומעצימה של משפחתה. אני זוכרת שלא האמנתי שהכל יכול להתקיים כך בו זמנית באופן כה מדויק. צחוק, בכי, שמחה, כאב וגעגוע, ומעל הכל אהבה גדולה מאוד להגר שמהר מאוד הפכה לאהבה להגר ולאלה התינוקת הנהדרת שכבשה את לב כולנו", אמרה איילת.
"ידעתי שאני מביאה את הגר למקום הטוב ביותר"
"לכבוד יום המיילדת אני רוצה להודות לארגון המופלא שלנו שהרים את הפרויקט הזה ונתן לנו מעטפת אין סופית, העשרה מקצועית וליווי במהלך כל התקופה. לשוש שותפתי שלא יכולתי לבקש יותר מההיכרות והעבודה המשותפת שלנו למען הגר. תודה גדולה לבית שלי, חדרי לידה 'העמק', לשירי ענבר, אחות אחראית חדרי לידה על התמיכה, לד"ר סיון איסתון שליוותה את הגר במהלך ההיריון בקהילה ולכל הצוות המדהים- רופאות, מיילדות, כוחות העזר על התמיכה הגדולה, ההתעניינות והרצון להיות שם עבורנו, תודה לאחיות במחלקת יולדות ויילודים על הטיפול המסור והעוטף. ידעתי שאני מביאה את הגר למקום הטוב ביותר. אני מלאת הכרת תודה על הזכות", סיכמה איילת.
"אני לא יכולה להסביר במילים את גודל הערך של תכנית הליווי, אני רק יודעת שהבת שלי היא ילדה שמחה שנולדה לאימא שבורה, אבל עטופה ומתפקדת, והרבה מזה זה בזכות הליווי של איילת ושוש", סיכמה הגר.